Anna Vasserman
New member
אין לי מושג
למה אני כותבת פה.
אני לא צריכה עצה. גם אין כאן מה לייעץ כל כך.
אני גם לא מדוכאת, ולא מבולבלת, ולא בדילמה.
סתם רוצה לפרוק ולספר...
אז ככה, לפני בן זוגי הנוכחי הייתי בקשר של 5 חודשים עם גבר אחר. גבר לא ישראלי שהגיע לכאן כיועץ חיצוני לחברה בה אני עובדת. הוא היה כאן לתקופה של שנה אחת. לא מיד נוצר הקשר, אבל הוא נרקם לאט לאט במשך חצי שנה ואז הפך לרומן סוער, מלא ברגשות ויצרים. הסקס הכי טוב שהיה לי אי פעם. חיבור נפשי מדהים. הייתי מאוהבת עד כלות נשמתי. לאחר מכן, עבודתו כאן הסתיימה והוא עזב לארץ מגוריו - שוויץ. בנוסף לכך, חברת האם הבינלאומית של החברה בה אני עובדת הציעה לו לעבוד בה כשכיר בתפקיד בכיר מאד (והוא הסכים). הקשר הרומנטי שלנו נחתך.
הייתי שבורה ומרוסקת. מדוכאת ובוכיה. בולעת בכמויות "רגיעון" ו-"rescue", וכמעט והגעתי לרופא המשפחה לבקש כדורים נגד דיכאון.
ואז הוא הגיע אל תוך חיי. בן זוגי הנוכחי. כמו מלאך שומר הוא הגיע והוציא אותי מהדיכאון. אני אוהבת אותו מאד. הוא גבר מדהים והוא גורם לי אושר רב, וגם אני מצידי, עושה כל מאמץ לעשות אותו למאושר.
אז מה מעניין בסיפור הזה?
מה שמעניין הוא, זה שאותו X איתו ניהלתי את הרומן הסוער נהייה לימים למנהל שלי. המנהל הישיר שלי.
אנחנו מסתדרים מעולה, ואני מרגישה מאד בנוח איתו.
הבעיה היא שאני מרגישה אליו עדיין רגשות.
כמעט כל לילה אני חולמת עליו.
אני לא עושה כלום עם הרגשות האלה - השיחות שלנו הן strictly business, ואנחנו שומרים על קו מאד קורקטי ללא עניינים אישיים.
ועם זאת, אני מתענגת מלשמוע את הקול שלו בטלפון גם כשזו ישיבה סתמית ומשעממת.
זה נורא מפריע לי. אני רוצה להיפטר מהרגשות האלה. אני רוצה להפסיק לחלום עליו.
זה לא בסדר. זה לא הוגן כלפי בן הזוג שלי. הוא באמת מדהים, ואני בחיים לא רוצה לפגוע בו...
זה לא שאני מפנטזת על ה-X, ממש לא. אבל מפריעה לי החיבה העמוקה הזו שאני מרגישה כלפיו...
זהו. לא יודעת למה כתבתי את כל זה.
אין כאן פואנטה.
סתם...
למה אני כותבת פה.
אני לא צריכה עצה. גם אין כאן מה לייעץ כל כך.
אני גם לא מדוכאת, ולא מבולבלת, ולא בדילמה.
סתם רוצה לפרוק ולספר...
אז ככה, לפני בן זוגי הנוכחי הייתי בקשר של 5 חודשים עם גבר אחר. גבר לא ישראלי שהגיע לכאן כיועץ חיצוני לחברה בה אני עובדת. הוא היה כאן לתקופה של שנה אחת. לא מיד נוצר הקשר, אבל הוא נרקם לאט לאט במשך חצי שנה ואז הפך לרומן סוער, מלא ברגשות ויצרים. הסקס הכי טוב שהיה לי אי פעם. חיבור נפשי מדהים. הייתי מאוהבת עד כלות נשמתי. לאחר מכן, עבודתו כאן הסתיימה והוא עזב לארץ מגוריו - שוויץ. בנוסף לכך, חברת האם הבינלאומית של החברה בה אני עובדת הציעה לו לעבוד בה כשכיר בתפקיד בכיר מאד (והוא הסכים). הקשר הרומנטי שלנו נחתך.
הייתי שבורה ומרוסקת. מדוכאת ובוכיה. בולעת בכמויות "רגיעון" ו-"rescue", וכמעט והגעתי לרופא המשפחה לבקש כדורים נגד דיכאון.
ואז הוא הגיע אל תוך חיי. בן זוגי הנוכחי. כמו מלאך שומר הוא הגיע והוציא אותי מהדיכאון. אני אוהבת אותו מאד. הוא גבר מדהים והוא גורם לי אושר רב, וגם אני מצידי, עושה כל מאמץ לעשות אותו למאושר.
אז מה מעניין בסיפור הזה?
מה שמעניין הוא, זה שאותו X איתו ניהלתי את הרומן הסוער נהייה לימים למנהל שלי. המנהל הישיר שלי.
אנחנו מסתדרים מעולה, ואני מרגישה מאד בנוח איתו.
הבעיה היא שאני מרגישה אליו עדיין רגשות.
כמעט כל לילה אני חולמת עליו.
אני לא עושה כלום עם הרגשות האלה - השיחות שלנו הן strictly business, ואנחנו שומרים על קו מאד קורקטי ללא עניינים אישיים.
ועם זאת, אני מתענגת מלשמוע את הקול שלו בטלפון גם כשזו ישיבה סתמית ומשעממת.
זה נורא מפריע לי. אני רוצה להיפטר מהרגשות האלה. אני רוצה להפסיק לחלום עליו.
זה לא בסדר. זה לא הוגן כלפי בן הזוג שלי. הוא באמת מדהים, ואני בחיים לא רוצה לפגוע בו...
זה לא שאני מפנטזת על ה-X, ממש לא. אבל מפריעה לי החיבה העמוקה הזו שאני מרגישה כלפיו...
זהו. לא יודעת למה כתבתי את כל זה.
אין כאן פואנטה.
סתם...
) צריך לקרות.
