דאבל אמא
אין צורך להסביר את מנגנון ההיקשרות בן אמא לילדיה. הבאתי את המנגנון הזה כדוגמא מוכללת לאהבה שהיא נקיה מרעשים. קל וחומר כשהיא צעירה כמו של פותחת השרשור.
אני מבינה שאצלך יכולות להתקיים בעת ובעונה אחת שתי אהבות רומנטיות חזקות? וזה לא יעורר אצלך שום אנטגוניזם?
כי אצל פותחת השרשור זה כן מעורר אי נוחות, ואפילו רגשות אשם. אז כנראה היא לא פוליאמורית
?
ואגב זה, זה שאנשים מגדירים את עצמם כאוהבים רומנטית יותר מאדם אחד בעיני לא יותר מניסיון פלצני לייחצן ניהול מקביל של כמה מערכות יחסים מיניות כדי שיקבל אור יותר חיובי מאשר נניח סתם השתרללות. לא מאמינה שניתן לפתח עומק ריגשי אמיתי עם כמה וכמה אנשים במקביל.
ניהלתי פעם שיחה עם גבר בדואי שנשוי לשלוש נשים. שאלתי אותו איך מתנהלים ככה בין שלושה בתים? הוא אמר מה בעיה? יש לוח תורנויות. הוא מחתים כרטיס אצל כל אחת שני לילות בשבוע. אני אומרת לו אבל מה עם הלילה השביעי? אז הוא ענה "אני מחלק אותו בין שתי הנשים הראשונות". אז שאלתי - ומה עם השלישית, האחרונה? מה הוא אוהב אותה פחות? אז הוא אמר - ההפך. מאוד מאוד אוהב אותה, אבל כדי שהשתיים הקודמות לא יקנאו בה ולא ימררו לה את החיים, אז אני נותן להן יותר... כך שנראה שאפילו אצל הבדואי 'הפוליאמורי' יש אהבה אחת פעילה ומחויבויות לאהבות קודמות שנותרו במלאי.
נ.ב ולגבי האבא והקינאה - במצבים טוטאליים <אפילו לא מאוד קיצוניים> אחרי לידה לפעמים נוצר <ככה מספרים> לא משולש אלא דיאדה אמא-תינוק, ולצד שני אלה מסתרך עוד מישהו <בעם קוראים לו אבא> שפעם היה אהוב אבל עכשיו הוא בעיקר תלך-תוציא-תביא / כמה זמן לוקח לך להגיע מעבודה / שונאת אותך תעוף לי מהעיניים... ההתמודדות שם לרוב עם השינויים באוהבת הטוטאלית בעקבות השינויים בתא המשפחתי, שעשויה אף לפתח רכושנות קנאית כלפי המאהב החדש, ולספר לאבא שהוא לא מספיק מוסמך לגעת בו...