אין לציונים במבחן , במיוחד במתמטיקה שום משמעות לעתיד. סיפרו כבר הרבה אנשים שהצליחו במבחן, שחצי שנה או שנה אחר כך כבר לא זכרו כלום ממה שהיה שם.

רוב הזמן נח

Well-known member
אז בשביל מה ללמוד ולהצליח במבחן ששנה אחר כך כבר לא זוכרים כלום מכל הנושא?

מי שלומד דבר שהוא צריך, גם אחרי 15 שנה לא שוכח אותו.
 

רוב הזמן נח

Well-known member
כל דבר שלא משתמשים בו, שוכחים אותו, לרבות שפת אם.
ציונים הם אבן דרך בשביל לעבור למשוכה הבאה, אם זה מעבר שנה, קבלה לתואר מתקדם או קבלה לעבודה.

בענייני לימודים זה קשור לתעסוקה בעתיד. לכן כל אחד צריך ללמוד מה שרלוונטי לו.
ברגע שאתה מפוצץ בחומר לימודי כללי כמו היום, אז יוצא שתפסת מרובה לא תפסת.
 

evglev1

Well-known member
מנהל
בענייני לימודים זה קשור לתעסוקה בעתיד. לכן כל אחד צריך ללמוד מה שרלוונטי לו.
ברגע שאתה מפוצץ בחומר לימודי כללי כמו היום, אז יוצא שתפסת מרובה לא תפסת.
כמה בני נוער כבר יודעים במה יעסקו בבגרותם?
 

דיברגנט חדש

Well-known member
עוד לא שמעתי על אדם ששכח את שפת אמו, האם אתה דוגמה לכך?
לא, אני לא דוגמה לכך, כי אני משתדל לדבר בכל השפות שאני יודע, במיוחד בשפות אימי.
אני מכיר כאלו ששכחו לדבר בשפת אימם, יש כאלו שאני מכיר שאוצר המילים שלהם הידלדל, יש כאלו ששכחו לגמרי.
 

evglev1

Well-known member
מנהל
עוד לא שמעתי על אדם ששכח את שפת אמו, האם אתה דוגמה לכך?
דווקא אלה שעלו בילדותם מדברים את שפת האם שלהם בצורה מאוד עילגת. אני עליתי בגיל 8 ו-7 חודשים ואחותי עלתה בגיל 3 ו-10 חודשים ולפעמים אני צריך להשלים פערים להוריי ואחותי שהוריי עדיין לא מכירים את המילים שאחותי משתמשת בהם בעברית ואחותי טרם הכירה את המילים שההורים משתמשים בהם ברוסית.
 

דגלמנגל

Well-known member

אין לציונים במבחן , במיוחד במתמטיקה שום משמעות לעתיד. סיפרו כבר הרבה אנשים שהצליחו במבחן, שחצי שנה או שנה אחר כך כבר לא זכרו כלום ממה שהיה שם.

אז בשביל מה ללמוד ולהצליח במבחן ששנה אחר כך כבר לא זוכרים כלום מכל הנושא?
מי שלומד דבר שהוא צריך, גם אחרי 15 שנה לא שוכח אותו.
אתה כנראה לא מבין את משמעותה של הלמידה, בבית הספר היסודי ובתיכון.
מעבר לחומר האינפורמטיבי, קיימת היכולת האנושית, לקלוט הררים של מידע, מסוגים שונים, למיין אותו, לעבד אותו, לשלוף מתוכו נושאים, עפ"י מאפיינים רצויים (תשובות על שאלות) ולמזג את התוצאות לכדי קבצים חדשים (עבודת גמר). היכולת הזאת אינה מולדת. היא נבנית לאורך זמן. זה כמו עבודה על שרירים. תחשוב שהמוח האנושי הוא סוג של שריר, שמאמנים אותו לבצע מטלות אינטלקטואליות; מחזקים אותו, מגדילים אותו ומגמישים אותו. החומר שבו משתמשים, ע"מ לפתח את יכולות המוח, במדעים מדוייקים, חסר חשיבות. מה שכן חשוב, הוא רמת הפיתוח, של "שריר המוח" (ההישגים, ה"ציון"), אליה הגיע כל "מתעמל" כזה, באופן אישי. הרמה הזאת משקפת, את נכונות ההשקעה, ביחד עם פוטנציאל הלמידה, האישיים ועל פיהן ניתן לכוון את התלמידים, לתחומי הלימוד הסופיים, לצורך רכישת מקצוע, או תחום, שבהם יעסוק כל אחד מהם, לאורך חייו ומהם יפיק את פרנסתו. כמובן שלבחירת התחום הספציפי, מתווספת נטיית הלב, של כל אדם, לעסוק בתחום מדעי-הטבע, מדעי-הרוח, תחומים טכניים, עבודה עם אנשים ועוד.
אגב, קיימת גישה, שאומרת, שחומר שנלמד טיפין טיפין, לאורך זמן, נשמר טוב יותר בזיכרון, מאשר חומר, שנלמד בכמויות גדולות, בזמן קצר, לצורך מבחן. הרי לך מענה, לטענה שהצגת בכותרת, לפיה, "אחרי חצי שנה, או שנה, כבר לא זוכרים כלום".
 

רוב הזמן נח

Well-known member
אתה כנראה לא מבין את משמעותה של הלמידה, בבית הספר היסודי ובתיכון.
מעבר לחומר האינפורמטיבי, קיימת היכולת האנושית, לקלוט הררים של מידע, מסוגים שונים, למיין אותו, לעבד אותו, לשלוף מתוכו נושאים, עפ"י מאפיינים רצויים (תשובות על שאלות) ולמזג את התוצאות לכדי קבצים חדשים (עבודת גמר). היכולת הזאת אינה מולדת. היא נבנית לאורך זמן. זה כמו עבודה על שרירים. תחשוב שהמוח האנושי הוא סוג של שריר, שמאמנים אותו לבצע מטלות אינטלקטואליות; מחזקים אותו, מגדילים אותו ומגמישים אותו. החומר שבו משתמשים, ע"מ לפתח את יכולות המוח, במדעים מדוייקים, חסר חשיבות. מה שכן חשוב, הוא רמת הפיתוח, של "שריר המוח" (ההישגים, ה"ציון"), אליה הגיע כל "מתעמל" כזה, באופן אישי. הרמה הזאת משקפת, את נכונות ההשקעה, ביחד עם פוטנציאל הלמידה, האישיים ועל פיהן ניתן לכוון את התלמידים, לתחומי הלימוד הסופיים, לצורך רכישת מקצוע, או תחום, שבהם יעסוק כל אחד מהם, לאורך חייו ומהם יפיק את פרנסתו. כמובן שלבחירת התחום הספציפי, מתווספת נטיית הלב, של כל אדם, לעסוק בתחום מדעי-הטבע, מדעי-הרוח, תחומים טכניים, עבודה עם אנשים ועוד.
אגב, קיימת גישה, שאומרת, שחומר שנלמד טיפין טיפין, לאורך זמן, נשמר טוב יותר בזיכרון, מאשר חומר, שנלמד בכמויות גדולות, בזמן קצר, לצורך מבחן. הרי לך מענה, לטענה שהצגת בכותרת, לפיה, "אחרי חצי שנה, או שנה, כבר לא זוכרים כלום".
יש אנשים שמכל מיני סיבות בגיל צעיר לא מסוגלים לקלוט מידע טוב ולכן נכשלים בלימודים. ובגיל מבוגר יותר כשחוזרים ללמוד מצליחים בלימודים.

ויש עדויות מכל מיני אנשים שלמדו משהו מסויים ואז כשהלכו לעבוד בו הבינו שלא למדו בכלל מה שהם צריכים.
זאת אומרת שהחומר הלימודי מנותק מהעבודה המעשית.

וכמובן שללמוד לאט לאורך זמן זה טוב יותר מללמוד המון בזמן קצר. אבל צריך שזה יהיה לימוד חיוני של דברים שצריך לדעת.
למשל היום מכל מיני סיבות לא מלמדים בבית הספר כלכלה על איך להתנהל עם כסף.
 

דגלמנגל

Well-known member
יש אנשים שמכל מיני סיבות בגיל צעיר לא מסוגלים לקלוט מידע טוב ולכן נכשלים בלימודים. ובגיל מבוגר יותר כשחוזרים ללמוד מצליחים בלימודים.

ויש עדויות מכל מיני אנשים שלמדו משהו מסויים ואז כשהלכו לעבוד בו הבינו שלא למדו בכלל מה שהם צריכים.
זאת אומרת שהחומר הלימודי מנותק מהעבודה המעשית.

וכמובן שללמוד לאט לאורך זמן זה טוב יותר מללמוד המון בזמן קצר. אבל צריך שזה יהיה לימוד חיוני של דברים שצריך לדעת.
למשל היום מכל מיני סיבות לא מלמדים בבית הספר כלכלה על איך להתנהל עם כסף.
העובדה שחומר הלימוד באקדמיה, אינו תואם את המציאות - אינה דבר חדש. ידוע, כבר מזמן, שמי שמוציא תואר בכלכלה ומנהל עסקים ויוצא עם זה לשוק העבודה, מגלה מהר מאוד, שאין לו מושג ירוק איך לנהל עסק ואיך להתנהל בכלכלה נכונה. מצד שני, ישנם כל מיני קורסים פרטיים, שכן מכשירים אנשים בתחומים המציאותיים הנ"ל. הבעיה היא בתפיסה הוותיקה, שלפיה ללא תואר אקדמי, אי אפשר להשתלב בחברות גדולות.
 

evglev1

Well-known member
מנהל
יש אנשים שמכל מיני סיבות בגיל צעיר לא מסוגלים לקלוט מידע טוב ולכן נכשלים בלימודים. ובגיל מבוגר יותר כשחוזרים ללמוד מצליחים בלימודים.

ויש עדויות מכל מיני אנשים שלמדו משהו מסויים ואז כשהלכו לעבוד בו הבינו שלא למדו בכלל מה שהם צריכים.
זאת אומרת שהחומר הלימודי מנותק מהעבודה המעשית.

וכמובן שללמוד לאט לאורך זמן זה טוב יותר מללמוד המון בזמן קצר. אבל צריך שזה יהיה לימוד חיוני של דברים שצריך לדעת.
למשל היום מכל מיני סיבות לא מלמדים בבית הספר כלכלה על איך להתנהל עם כסף.
לכן יש אפשרות להשלים בגרויות בגיל מבוגר, ויש גם אפשרות לעבוד ללא בגרות, ליו"ר האופוזיציה יש הרבה ניסיון בתחום. זאת אחת הסיבות שמקבלים אנשים חסרי בגרות לחלק מהעבודות, כי זאת לא תמיד אשמתם.

בשביל ללמוד כלכלה צריך ידע רב מאוד במתמטיקה, כך שאי אפשר לוותר על אלגברה בשביל ללמוד כלכלה כי פתרון משוואות נדרש גם ללימוד כלכלה.
 
אז בשביל מה ללמוד ולהצליח במבחן ששנה אחר כך כבר לא זוכרים כלום מכל הנושא?

מי שלומד דבר שהוא צריך, גם אחרי 15 שנה לא שוכח אותו.
גבר, אתה צודק שבשביל לגנוב מספיק לדעת 1 ועוד 1 (לגנוב זאת המיומנות היחידה שדרושה בישראל), יעני אם היית לומד מתמטיקה היית מתפלסף ונשאר בלי כלום
 

דגלמנגל

Well-known member
גבר, אתה צודק שבשביל לגנוב מספיק לדעת 1 ועוד 1 (לגנוב זאת המיומנות היחידה שדרושה בישראל), יעני אם היית לומד מתמטיקה היית מתפלסף ונשאר בלי כלום
וואללה, אתה מזכיר לי את הבדיחה ההיא, על המורה הדלפון למתמטיקה, שעומד לתפוס טרמפים ועוצרת לו מכונית מפוארת, בתוכה יושב מישהו, שנראה לו מוכר. אחרי כמה דקות נסיעה, הוא נזכר ואומר לנהג: אתה היית תלמיד שלי והיית הכי גרוע בכיתה. כשסיימת את ביה"ס הלכת להסתובב ברחובות ושמעתי שנהיית שיכור. איך הגעת להחזיק רכב כזה? והאיש עונה: מכרתי את הבקבוקים.
 
וואללה, אתה מזכיר לי את הבדיחה ההיא, על המורה הדלפון למתמטיקה, שעומד לתפוס טרמפים ועוצרת לו מכונית מפוארת, בתוכה יושב מישהו, שנראה לו מוכר. אחרי כמה דקות נסיעה, הוא נזכר ואומר לנהג: אתה היית תלמיד שלי והיית הכי גרוע בכיתה. כשסיימת את ביה"ס הלכת להסתובב ברחובות ושמעתי שנהיית שיכור. איך הגעת להחזיק רכב כזה? והאיש עונה: מכרתי את הבקבוקים.
איזה בקבוקים, של השתייה החריפה?

לא הבנתי.
 
למעלה