אין לציונים במבחן , במיוחד במתמטיקה שום משמעות לעתיד. סיפרו כבר הרבה אנשים שהצליחו במבחן, שחצי שנה או שנה אחר כך כבר לא זכרו כלום ממה שהיה שם.

evglev1

Well-known member
מנהל
אז בשביל מה ללמוד ולהצליח במבחן ששנה אחר כך כבר לא זוכרים כלום מכל הנושא?

מי שלומד דבר שהוא צריך, גם אחרי 15 שנה לא שוכח אותו.
במתמטיקה ופיזיקה זה לא עניין של זיכרון אלא של הבנה, חוץ מכל המשפטים בגיאומטריה שלומדים בחטיבת הביניים שגם אם מוכיחים כל משפט ומשפט עדיין אי אפשר לזכור את כולם, רוב המתמטיקה מבוססת על הבנה וכשרואים את כל התהליך גם לא שוכחים בקלות.
 

ai27

Well-known member
אז בשביל מה ללמוד ולהצליח במבחן ששנה אחר כך כבר לא זוכרים כלום מכל הנושא?

מי שלומד דבר שהוא צריך, גם אחרי 15 שנה לא שוכח אותו.
30 שנה אחרי שלמדתי את החומר
לפעמים אני עוזר לילדים עם שעורי הבית
כשלומדים כראוי, זוכרים כמעט הכל.

רק מה שלא הבנת אז, ועברת בקושי בחרטטנות
עדיין לא תבין
 

evglev1

Well-known member
מנהל
30 שנה אחרי שלמדתי את החומר
לפעמים אני עוזר לילדים עם שעורי הבית
כשלומדים כראוי, זוכרים כמעט הכל.

רק מה שלא הבנת אז, ועברת בקושי בחרטטנות
עדיין לא תבין
אבל מדעי הרוח והחברה כמו תנ"ך, היסטוריה, ספרות ולשון הם דברים שאפשר ללמוד רק דרך שינון, בעצם לשון אולי לא, כי יש לו היגיון וכללים. אבל היסטוריה מעצם השם נובע שמדובר במקצוע שלומדים בעזרת שינון. כך שמדעי הטבע או מדעים מדויקים מה שמבינים נשאר ומה שמשננים נשכח, אבל בהסיטוריה ותנ"ך הכול זה שינון ושמירה בזיכרון ובעצם גם במדעי רוח וחברה שלומדים באקדמיה.

אבל אכן רוב ההורים מסוגלים לעזור לילדיהם בשיעורי הבית לאחר 20-30 שנה בייחוד במתמטיקה.
 

ai27

Well-known member
אבל מדעי הרוח והחברה כמו תנ"ך, היסטוריה, ספרות ולשון הם דברים שאפשר ללמוד רק דרך שינון
להפך
אלו מקצועות של הבנה
לא מדובר על דקלום טקסטים בעל פה המצריך שינון
בעצם לשון אולי לא, כי יש לו היגיון וכללים
ללשון יש כללים
לספרות יש כללים
תנ"ך והסטוריה מצריכים הבנה של מה שקרה
אבל היסטוריה מעצם השם נובע שמדובר במקצוע שלומדים בעזרת שינון
נשמע שלמדת לא נכון.
הסטוריה, זה סיפורים על העבר. איך אירועים השפיעו על תהליכים - זה מרתק

לקראת מבחן יש התמקדות ושינון בתחומים מצומצמים, כדי למקסם ציונים
אבל זה הטפל,
הצמצום לשאלות ידועות מראש נובע מקושי לבחון ידע בתחום כה רחב. זה הופך את המקצוע לסוג של "הבעה בכתב"
אבל בהסיטוריה ותנ"ך הכול זה שינון ושמירה בזיכרון ובעצם גם במדעי רוח וחברה שלומדים באקדמיה.
שמירה בזיכרון זה לא שינון: כשאתה שומע אז אתה זוכר. מה ששכחת תזכור אחרי שתקרא שוב מספר או מחברת

השינון נובע מהקושי של המורה לכמת את ההיקף הנרחב למשהו מדיד
אז בוחרים חלק קטן מהחומר, ומלמדים באופן נוסחתי
אבל זה הטפל.
אבל אכן רוב ההורים מסוגלים לעזור לילדיהם בשיעורי הבית לאחר 20-30 שנה בייחוד במתמטיקה.
מי שנכשל או עבר בקושי לפני 30 שנה
יצטרך ללמוד הכל מחדש, וזה קשה
מי שלמד כראוי: פשוט זוכר.
צריך קצת טריגרים, והמח ממלא לבד את הפרטים.

אתה למשל, זוכר המון אנקדוטות לגבי שרון ואולמרט. לא כי שיננת אלא בגלל שמבחינתך זה חשוב ומעניין
 

רוב הזמן נח

Well-known member
להפך
אלו מקצועות של הבנה
לא מדובר על דקלום טקסטים בעל פה המצריך שינון

ללשון יש כללים
לספרות יש כללים
תנ"ך והסטוריה מצריכים הבנה של מה שקרה

נשמע שלמדת לא נכון.
הסטוריה, זה סיפורים על העבר. איך אירועים השפיעו על תהליכים - זה מרתק

לקראת מבחן יש התמקדות ושינון בתחומים מצומצמים, כדי למקסם ציונים
אבל זה הטפל,
הצמצום לשאלות ידועות מראש נובע מקושי לבחון ידע בתחום כה רחב. זה הופך את המקצוע לסוג של "הבעה בכתב"

שמירה בזיכרון זה לא שינון: כשאתה שומע אז אתה זוכר. מה ששכחת תזכור אחרי שתקרא שוב מספר או מחברת

השינון נובע מהקושי של המורה לכמת את ההיקף הנרחב למשהו מדיד
אז בוחרים חלק קטן מהחומר, ומלמדים באופן נוסחתי
אבל זה הטפל.

מי שנכשל או עבר בקושי לפני 30 שנה
יצטרך ללמוד הכל מחדש, וזה קשה
מי שלמד כראוי: פשוט זוכר.
צריך קצת טריגרים, והמח ממלא לבד את הפרטים.

אתה למשל, זוכר המון אנקדוטות לגבי שרון ואולמרט. לא כי שיננת אלא בגלל שמבחינתך זה חשוב ומעניין
נראה לי שמיצינו את העניין הזה.
 
למעלה