על הבנת, או ידיעת, המשמעות
בוקר טוב למר ריפלי ולחברים. חשבתי עליכם הבוקר. להלן קטע קצר מתוך מאמר, המדבר על נושא ידיעת המשמעות: ----- ...יהיה מי שישאל האם יכולה להיות לנו ידיעה על ההיבטים היותר מעודנים של החיים, וירמוז שבמובן המעמיק, החיים ומשמעות החיים יישארו תמיד מעבר לתפישה של הידיעה. יידו קרישנמורטי ודיויד בוהם הציעו שהידיעה, שהיא דומה לחשיבה, היא תמיד מותנה, תמיד מכנית, תוצר של העבר. במקרה כזה החיים, שהם תמיד חדשים, באמת יכולים רק להיות ידועים במובן אחר כלשהו. במילה "ידיעה" משתמשים גם כדי להתייחס לאופן שונה לחלוטין של תפישָׂה, או דרך של הבנה, שאיננה "אודות הדברים". זה מה שבדרך כלל מתייחסים אליו במילה גנוסיס, או בסנסקריט ג'נאנה, ששתיהן מציינות תפישה אינטואיטיבית ישירה, שאינה מניבה מֵידע אודות העולם, אלא רואה באופן ישיר. במסורת הפילוסופית מתייחסים אליה כאל הידיעה הנכונה, או הידיעה האמיתית, למרות שהיא בעיקרה בלתי-מילולית, בלתי-לשונית. זוהי צורה לא-פיזית של ראייה, שהרמאנה מאהארישי כינה ראייה בעיני ההבנה: כשאנחנו רואים בעין הפיזית, הוא אמר, אנחנו רואים את העולם. כשאנחנו רואים בעין ההבנה - "הכל נראה". "הכל" הזה, הכּוּליוּת, נוכחת תמיד - אבל בדרך כלל אנחנו לא מודעים לה. אנחנו מודעים רק לדברים. ----- ה"דברים" שכתוב כי אנחנו מודעים להם ברגיל הם כמובן אלה שנראים לעינינו הפיזיות. כל מה שקיים ואינו נראה לעינינו - קשה לנו ביותר להבין ולדעת, ודווקא שם טמונה המשמעות. סלחו לי אם התנפלתי עליכם בדברים נורא כבדים על הבוקר. אלה דברים שצריך לעכל אותם לאט. שיהיה יום טוב לכולנו. ענת.