אין ספק שהעולם ירד מהפסים

[אבח"י]

אגב, תהלוכני האורן לא מחזיקים תהלוכני אורן אחרים.
למיטב זכרוני, הם מפרישים פרומון ועוקבים אחרי ריחו.

a line of pine caterpillar - Google Suche

צפה בקובץ המצורף 107795

כנאמר - פלוץ אל פלוץ יביע אומר

 

[סופהו 1]

מהתצפיות שלי אני למד שהם בהחלט נוגעים זה בזה ואפילו עולים זה על זה, וגם שאם המגע מתנתק הם לא יודעים לחזור.
אלה לא נמלים שמוצאות את המסלול רק לפי הכימיה וגם אם מפריעים להן הן חוזרות אליו.
היצורים האלה ממש טפשים, ממה שאני רואה.
אז אולי יש פרומונים - אני אמנם לא הרחתי שום דבר אבל מסכים שזו לא הוכחה - אבל זה לא כמו אצל נמלים.

בדיוק.
נוגעים, לא "תחזיק אותו מאחור ולך אחריו וזהו".
מבחינתי, שילכו לאי-בוד.

 

[אבח"י]

אני מעריך את החרק הזה במיוחד. איזו רמה גבוהה של אמון בחבר. תחזיק אותו מאחור ולך אחריו וזהו. בלי לדעת מי מובילה ואם היא ראויה להוביל, בלי לדעת לאן הולכים ולמה הולכים לשם. והמובילה, איזו אחריות, איזו מנהיגות. אלף זחלים מאחוריה והיא תבחר אם להוביל אותם למקום בטוח או אל מותם. הכל תלוי בה.
אני חושב שצריך לכתוב ספר על תהלוכן האורן כמו הספר ההוא "חיי הדבורים" שסבתא נתנה לי לקרוא בילדות, ועד מהרה תפסתי שזה לא ספר על דבורים.
גם הספר על תהלוכן האורן לא יהיה ספר על זחלים.

בטוח שזו מובילה? יש בעברית מילה נהדרת - משכוכית. אותו תיש, כבש שמוביל את העדר העיוור אחריו, שיהיה גם אצל התהלוכן, משכוכית, ואז היא תהא נקבה מושלמת.

 

[אבח"י]

יום אחד יבוא, הגברת השמנה תשיר, וזה יהיה הסוף.
אז אנשים יחזרו לחיים הרגילים שלהם, אלה בכל אופן שעזבו אותם - אני יודע שהרוב ממשיכים כרגיל אבל הרבה שלא, ואני ביניהם.
גם אני אחזור לחיים הרגילים שלי שהם בעיקרם טיולים ארוכים ביער.
אחזור אל האורנים והברושים והאלונים, אל הפרות והעגלים, אל הדרבן ואל השועל המזדמן שעוצר לבחון אותך, גם אל חזירי הבר, זה יער וטבעי שהם יחיו בו.
לחצבים שפורחים בזמן שנוח להם גם. רקפות אם כרגיל בסוף פברואר ואם בזמן אחר גם טוב.
לשיירות תהלוכן האורן באורך 10 מטרים ויותר, אל השקדיה כשהיא פורחת.

הגברת השמנה ההיא, אם הפיריון הכנענית, איננא וחברותיה, חסרת זיקה לאדמה כמו דמטר חסרת הזיקה למזג האוויר.
כשהיא שרה, איננא, דומוזי, החקלאי האלוהי נופל בזרועותיה ואז יוצא לבלות בגיהנום חצי שנה.

 

[כוכבית מצויה]

אני לא יכול להעיד על מצב החצב מהתרשמות אישית.
וזה כי כבר 9 חודשים שלא הייתי ביער ולמעשה לא בטבע בכלל.
זה פשוט לא יאומן שאני שלאורך שנים העברתי לפחות שעתיים ביום ביער, כל יום, גם בגשם סוחף, עכשיו רק חולם על זה.
אני מתחיל לאבד את הסבלנות במיוחד שכמסתבר אני צריך ללמוד על מצב החצבים מבחוץ ולא לגלות אותו בעצמי.
אני ממליץ לכל אלה שם שמונעים ממני ללכת ליער לקחת בחשבון שאני מאבד את הסבלנות.
כי יבוא היום שיימאס לי ואז הם יצטערו על המשחקים שהם משחקים פה בצבא וכאלה.

אחרי תשעה חודשים זה הזמן למצוא יער אחר...