ומחשבה נוספת ממאומץ בוגר אחר
הנה מספר נתונים יבשים:
אמי הראשונה היתה בחורה פרועה למדי (לפחות במונחי דרא"פ של סוף שנות ה50 תחילת 60). היא היתה אלכוהוליסטית, ואיך שזה נשמע סבלה שמאיזושהי הפרעת אישיות וחייה מגיל 19 והלאה רק הלכו מדחי אל דחי. סיפור טרגי למדי.
אבא שלה (סבי הביולוגי) היה ג'ינג'י חם מזג, מכונאי רכב ומתאגרף ואלכוהוליסט שנפטר בגיל צעיר מהתקף לב.
אי אפשר לדעת מה היה קורה אם הייתי נשאר איתה אחרי שנולדתי. צעירה חד הורית, אלכוהוליסטית עם הפרעת אישיות בארץ זרה (ישראל). לא נראה כמו מתכון לחיים "מוצלחים".
יחד עם זה (נתונים פחות יבשים): היום אני יודע שהכשרונות המולדים שלי בתחום האמנותי ובעוד כמה תחומים אחרים, לא באו מהורי המאמצים אלא מ"קו הדם" שבאתי ממנו. אני בהחלט ה"בן של אמא שלי" שהיתה מאד מוכשרת במשחק ואמנויות אחרות, וה"נכד של סבא שלי" שהיה ספורטאי מוכשר ואיש מאד passionate בכל דבר שנגע בו.
עם כל זה שהורי המאמצים הם אבא ואמא שלי לכל דבר ועניין (לטוב ולרע, כמו שאני לילדיי), ההיכרות וההכרה עם המטען שקיבלתי בירושה בלי קשר למסירתי לאימוץ רק תרם לי מבחינת תפיסתי את עצמי השלם והאמיתי. שילוב של מתנות משני הכיוונים. כשרונות שקיבלתי ממשפחתי הביולוגית ואהבה וערכים שהונחלו לי במשפחתי המאמצת.
לדעתי, כשמאומץ בוגר סוגר את הדלת על השורשים מהם נולד הוא סוגר את הדלת על חלק מעצמו.
האם הביולוגית, האישה שילדה או כל מושג אחר שתבחרי בשבילה, אינה רק האישה חסרת ההשכלה, עבודה שפגשת. היא אינה רק ה"סיוט אחד גדול וכושל" שאת מתארת. היא נולדה למישהו שנולד למישהו שנולד למישהו וכן הלאה וכן הלאה, והיא וכל מי שהיה לפניה חיים בך באיזה אופן לטוב ולרע יחד עם כל מה שקיבלת במשפחה שגדלת בה. לבטל אותם זה לבטל באיזה אופן חלקים מעצמך.
הנה מספר נתונים יבשים:
אמי הראשונה היתה בחורה פרועה למדי (לפחות במונחי דרא"פ של סוף שנות ה50 תחילת 60). היא היתה אלכוהוליסטית, ואיך שזה נשמע סבלה שמאיזושהי הפרעת אישיות וחייה מגיל 19 והלאה רק הלכו מדחי אל דחי. סיפור טרגי למדי.
אבא שלה (סבי הביולוגי) היה ג'ינג'י חם מזג, מכונאי רכב ומתאגרף ואלכוהוליסט שנפטר בגיל צעיר מהתקף לב.
אי אפשר לדעת מה היה קורה אם הייתי נשאר איתה אחרי שנולדתי. צעירה חד הורית, אלכוהוליסטית עם הפרעת אישיות בארץ זרה (ישראל). לא נראה כמו מתכון לחיים "מוצלחים".
יחד עם זה (נתונים פחות יבשים): היום אני יודע שהכשרונות המולדים שלי בתחום האמנותי ובעוד כמה תחומים אחרים, לא באו מהורי המאמצים אלא מ"קו הדם" שבאתי ממנו. אני בהחלט ה"בן של אמא שלי" שהיתה מאד מוכשרת במשחק ואמנויות אחרות, וה"נכד של סבא שלי" שהיה ספורטאי מוכשר ואיש מאד passionate בכל דבר שנגע בו.
עם כל זה שהורי המאמצים הם אבא ואמא שלי לכל דבר ועניין (לטוב ולרע, כמו שאני לילדיי), ההיכרות וההכרה עם המטען שקיבלתי בירושה בלי קשר למסירתי לאימוץ רק תרם לי מבחינת תפיסתי את עצמי השלם והאמיתי. שילוב של מתנות משני הכיוונים. כשרונות שקיבלתי ממשפחתי הביולוגית ואהבה וערכים שהונחלו לי במשפחתי המאמצת.
לדעתי, כשמאומץ בוגר סוגר את הדלת על השורשים מהם נולד הוא סוגר את הדלת על חלק מעצמו.
האם הביולוגית, האישה שילדה או כל מושג אחר שתבחרי בשבילה, אינה רק האישה חסרת ההשכלה, עבודה שפגשת. היא אינה רק ה"סיוט אחד גדול וכושל" שאת מתארת. היא נולדה למישהו שנולד למישהו שנולד למישהו וכן הלאה וכן הלאה, והיא וכל מי שהיה לפניה חיים בך באיזה אופן לטוב ולרע יחד עם כל מה שקיבלת במשפחה שגדלת בה. לבטל אותם זה לבטל באיזה אופן חלקים מעצמך.