אינטיליגנציה ואבולוציה

meidos

New member
אינטיליגנציה ואבולוציה

שאלתי זאת בפורום שאלה קטנה והופניתי לכאן, אשמח אם תכלו לעזור.

דוע שבתהליך האבולוציה כל מין חדש שמתפתח מותאם יותר לסביבתו מאבותיו הקדמונים, גם אם מאבדים תכונות חשובות בדרך.... (לדוגמא יענים- שנתנו עדיפות לגדול ולא ליכולת תעופה).

אני מבין שלא קיימת הגדרה אוניברסלית לאינטיליגנציה. בפרט לא בעולם החיי בו בע"ח שונים מראים סימני תבונה בצורות שונות, אבל האם קיימת "רגרסיה" גם באינטיליגנציה של מינים בתהליך האבולוציה? או שכל "דור" יהיה בהכרח בעל "חכמה" זהה או נמוכה לזה שאחריו?

יש מינים קיימים שאנחנו יודעים על קשר גנטי ביינייהם שמראים דוגמא לאחד המקרים?

ז"א האם יכולת חשיבה מתקדמת היא נכס שישתמר ויהי-מה, או שיכול 'להעלם' בדיוק כפי שאנו נפטרנו מהפרווה?
 

Sophalin

New member
תגובה

כמו שאמרת אין הגדרה ברורה לאינטליגנציה.
התבונה האנושית מורכבת מהרבה רבדים - זכרון, דמיון, יכולת להסיק מסקנות, יצירתיות ועוד הרבה.
אין שום ספק שכל אחד מהרבדים הללו יכול לתרום להשרדות של מין זה או אחר.
אבל גם יכולת לעוף היא יכולת שבלא ספק יכולה לתרום להשרדות של המין.

זה אומר שכל מין שעף בעבר עף היום? (הכוונה למצבים מוקדמים יותר של מינים היום שלא עפים כמובן) כנראה שלא.
אני בהחלט משוכנע שאם המין לא צריך להפעיל את המוח כדי לשרוד - אז היכולת השכלית תתנוון (דוגמא לכך אנחנו עשויים לראות בישיבות מסויימות בארץ...)
 
תראה,

מוח גדול גם צורך הרבה אנרגיה , כך שיש מחיר לאינטליגנציה, ויתכן שבנסיבות מסוימות יהיה עדיף מוח קטן יותר.
 
תגובה להתפתחות האינט' באבולוציה א. כל דור מותאם לסביבה המשתנה שלו ואינו יותר מותאם מדור קודם לסביבה הקודמת שלו. לא בטוח שזה דור ממש, כי הברירה הטבעית אינה עובדת כל כך מהר. אם היצורים מתרבים במהירות ושורדים אז נכון שזה כל דור, אם היצורים מתרבים לאט, זה לוקח מליוני שנים. אסור לשכוח שהסביבה מתשנה מהר יותר ממה שיצורים יכולים לעקב ולהשתנות.

ב. לדעתי יש רגרסיה באינטליגציה בחלק מן היצורים, אם בכלל ניתן להגדיר אותה ולמדוד אותוה. יצורים טפילים הם מאוחרים יותר באבולוציה מן הפונדקאי שלהם . בעלי חיים טפילים מן החרקים ותולעים אני חושבת שהם פחות אינטליגנטים מאשר קרוביהם שהחופשיים שאינם תלויות בפונדקאי. לגבי טיפילות חברתית כמו הקוקיה,איני יודעת אם היא חכמה פחות מן העורבים שאליהם היא נטפלת.

הטפילים מסתפקים באינטלי' של הפונדקאי, שיהיה חכם חמצוא מים ומזון ויהיה טיפש לא למצוא את הטפיל
 

Sophalin

New member
תגובה לב'

זו לא דוגמא לרגרסיה אינטיליגנטית.
ישנם יצורים "טיפשים" שהפכו לטפילים זה לא אומר שלפני כן הם היו אינטליגנטיים בגלל "חוסר החופש" שלהם.
 

ranisharoni

New member
דוגמא לב'

יש טפילים דמויי תולעים שחיים בתעלות אף של תנינים. מניתוח פילוגנטי התברר באופן מפתיע שמדובר בדגים (fish lice) שהתנוונו לאחר שפיתחו תלות במארח שהסביבה שלו השתנתה (התנינים עברו לחיות ביבשה).

http://en.wikipedia.org/wiki/Pentastomida#Crustaceans
 
תיקון

הטענה במקרה הזה היא לא שהטפילים התפתחו מדגים, אלא שהם התפתחו מסרטנים (Crustacean) שהיו טפילים בדגים.
 

Sophalin

New member
מה זה קשור

לא אמרתי שלא יכולה להיות "רגרסיה" אבולציונית.

מה שאני אומר זה לא קשר בין שני מצבים שאין בינם קשר בהכרח.

טפילות אינה תלות לרגרציה באינטיליגנציה
 
שאלה מעניינת שלא קל לענות עליה

לא רק שקשה למדוד אינטליגנציה, זה בייחוד קשה למדוד אינטליגנציה לבעלי חיים שכבר נכחדו. ברוב המקרים שבהם אנחנו יודעים שמין אחד השתלשל ממין קודם, המין הקודם כבר לא איתנו היום, ובמקרים רבים גם המין היותר מאוחר כבר נכחד. במאובנים מה שנשאר לנו זה למדוד את גודל המוח לפי נפח חלל הגולגולת. וכמובן צריך לזכור שגודל המוח לא בהכרח משקף את האינטליגנציה.

מרגע שהסכמנו שאנחנו מדברים על גודל המוח, אז דוגמא מפורסמת (ושנוייה במחלוקת) לירידה שלו באבולוציה נמצאת מאוד קרוב בענף המשפחה שלנו: הומו פלורסיינסיס. אמנם עדיין איננו יודעים מי היה אביו הקדמון של פלורסיינסיס, אבל בהנחה די מבוססת שזה היה אחד ממיני סוג האדם (הומו) אז ללא ספק היתה כאן ירידה משמעותית מאוד בגודל המוח האבסולוטי, וכמעט בטוח גם אחרי תיקון על פי גודל הגוף.

אגב, פלורסיינסיס השתמש באש וסיתת כלי אבן די סבירים, והוא עשה את זה עם מוח בגודל של מוח שימפנזה. מה ששוב מראה שהסקת האינטליגנציה מגודל המוח היא עניין בעייתי.

בכל אופן, הוויכוח לגבי פלורסיינסיס גרם לפלאונטולוגים בשנים האחרונות לחזור למגרות במוזאונים שלהם, ולחפש שם עוד דוגמאות לירידה בגודל המוח במהלך האבולוציה. וברגע שהם חיפשו הם גם מצאו. דוגמה מפורסמת: היפופוטמים קדומים שהיגרו מאפריקה לאי מדגסקר עברו הקטנה דרסטית של גודל המוח, אפילו אחרי תיקון לגודל הגוף.

בסריקה שיטתית של מאובני סדרת הפרימטים נמצאו עוד כמה מקרים של ירידה בגודל המוח (גילוי נאות: עדיין לא הספיקותי לעיין גם גוף המאמר).

עוד דוגמאות לירידה בנפח המוח של יונקים מאובנים נמצאות במאמר הבא (בתקווה שתפוז לא יהרוס את הלינק):

http://www.tapuz.co.il/forums2008/addmsg.aspx?forumid=938&ParentMsgId=164525384
 

ranisharoni

New member
לא סביר שפלורסיינסיס הוא צאצא של ספיאנס?

כי ספיאנס גם חי על איים קטנים אחרים בלי שינוי קיצוני בגודל המוח. יותר סביר שהוא צאצא של הרקטוס האסיתי אבל גם זה בעייתי כי הרקטוס היה הרבה יותר גדול.
 
זה ויכוח לא פשוט עם הרבה אופציות

שכולן בעייתיות במידת מה. הערך בויקיפדיה דן ברובן. בכל מקרה, בהנחה סבירה מאוד שהאב הקדמון היה אחד ממיני סוג האדם (ספיינס, ארקטוס או הביליס) יש כאן ירידה ברורה בגודל המוח. במקרה של ספיינס וארקטוס הירידה הזו אפילו יותר גדולה מן המצופה עפ"י הירידה בגודל הגוף.
 

Sophalin

New member
שאלה

האם ה"שאיפה" של יצורים באבולוציה היא להיות כמה שיותר גדולים או כמה שיותר קטנים?

בסופו של דבר אם מסתכלים על מחשבים מלפני 100 שנה ומחשבים מהיום, אנחנו רואים תהליך של מיזעור ויחד עם זאת שיפור ניכר במהירות, ביכולת ובכלל ביעילות של המחשבים.

אנחנו יכולים להניח שיש גם תהליכים דומים באבולוציה - למשל שהכנפיים הראשונות היו פשוטות יחסית והן השתכללו עם הזמן לכנפי הנוצות של העופות היום.

באופן דומה אפשר להניח שהמוח בעל החשיבה המופשטת היה צריך הרבה נפח ועיבוד ועם הזמן הוא התכווץ אצל מינים מסויימים בהתאם לצרכים הפסיכו-שכליים שלהם.
 
יש "טרנדים" שונים בקבוצות שונות

באבולוציה של עופות (מעופפים) ושל עטלפים רואים טרנד כללי להקטנה של גודל הגוף. זה כנראה בגלל שמסיבות פיזיקליות גוף קטן יותר הוא יתרון בתעופה. וכמובן רואים גם יוצאים מן הכלל שהולכים בניגוד לטרנד הכללי. לעומת זאת יש טרנד כללי הפוך באבולוציה של לוויתנאים למשל, כי הם לא צריכים לעוף ואפילו לא ללכת, ודווקא יש להם יתרונות לגודל. הרבה יותר קל לווסת את טמפרטורת הגוף כשאתה גדול, למשל.

המיזעור ושיפור המהירות בענף המחשבים הושגו בעיקר ע"י שיפור הארכיטקטורה של המעבדים, או אפילו החלפת התכנון הבסיסי שלהם, למשל משפופרות ריק לטרנזיסטורים. האבולוציה של מערכת העצבים תקועה מאז תחילתה לפני כ-600 מיליון שנה עם אותה ארכיטקטורה בסיסית של אותו סוג מעבד -- הנוירון (תא העצב). פה ושם אפשר מן הסתם להשיג הקטנה ע"י תכנון מעגלים עצביים יותר יעילים, אבל בסופו של דבר המוח הוא מחשב מקבילי, והדרך הפשוטה להגדיל את כוח החישוב שלו היא להוסיף עוד מעבדים.
 
אני גם שמעתי לא יודע אם זה נכון

שנפח המוח שלנו קטן קצת מהאנשים לפני 20 אלף שנה וזאת מכוון שהצידים-לקטים היו צרכים לזכור הרבה פרטים לדעת
יותר כדי להישרד לנו נדרש לדעת הרבה פחות כי יש התמחות רופא מורה וגם טכנולגיה אז בגלל זה נפח המוח שלנו הוא יותר קטן כלמר כקולקטיב רמת הידע שלנו עלה אבל כיחיד ירדה
 

ranisharoni

New member
לא ברור אם יש קשר לאינטלגנציה

נפח המוח הממוצע אכן ירד מ 1500cc ל 1350cc אבל כמו כן גודל הגוף קטן. יש השערה שאותם לקטים קדומים היו צריכים לזכור הרבה יותר מאיתנו אבל לא ברור איזה לחץ סלקטיבי יכל להביא לברירה של מוח קטן יותר. יתכן שאין פה שינוי גנטי כי עם תוצאה של המהפכה החקלאית ששינתה בצורה דרסטית את אורח החיים של האדם ובעיקר התזונה שלו. אולי בממוצע לאנשים בעלי מוח קטן יותר היה סיכוי טוב יותר לשרוד היות ואכן היה גידול דמוגרפי משמעותי.

יש הרבה איזכורים בנושא, למשל פה:
http://johnhawks.net/research/hawks-2011-brain-size-selection-holocene
 
למעלה