איפה אתם עובדים הכי טוב?

[משוש30]

איפה אתם עובדים הכי טוב?

אני לא מסוגלת לעבוד בבית. תהרגו אותי אני לא יודעת למה. אבל פשוט לא מסוגלת. היום נשארתי בבית כי צריך להביא את הילדים ואין חניה באוניברסיטה וזהו, הלך היום. אני הולכת ומפנימה שכשאני בבית אין שום סיכוי שאני אעבוד. רק בספרייה, רצוי בתא סגפני ומוגף

איך זה אצלכם?

 

[אבן ניר ומספרים]

אני ישר בדרך כלל מוצאת דברים שמפריעים לי

בבית - יש את כל ההסחות בספריה- תמיד אני בדיוק רעבה, או בדיוק צריכה לשירותים ומתלבטת מה לעשות עם המחשב הנייד, ובדיוק הבן אדם ליד מתחיל לתופף עם הרגל והכסא לא נוח לי וכו' וכו'. בבית קפה - יש לי את תסמונת לא נעים לי - יש לי נטייה לסיים מהר את השתייה ואז "לא נעים" להמשיך לשבת. משרד באוניברסיטה - יש לנו כוך צפוף שתמיד גם יש בו מישהו ואני לא מצליחה להתרכז. בקיצור - אלופת התירוצים אם אני לא רוצה ללמוד. אז מה כן מקום בלי אינטרנט, בדרך כלל אמצע הלילה, ודד-ליין חמור - זה עוזר...

 

[יעל אפריל]

במשרד

יש הסחות, אבל הן קבועות. אין הרבה תירוצים, כיוון שציידתי אותו היטב במאמרים, ספרים, עפרונות וכו'. בימים שבהם אני מנסה לעבוד בבית, בדרך כלל זה נגמר בבית נקי, הרבה כביסה מקופלת ומעט מאוד התקדמות מחקרית. חוץ מהשבוע האחרון, שבו הצלחתי לשבת ללמוד אפילו כשיש ערימת כלים בכיור.

 

[d a p h n a]

אני צריכה להחליף מקומות....

וזה גם תלוי מה אני צריכה לעשות: לקריאה- או הספה בסלון, או חדר הקריאה עם הספות הנוחות בספרייה הם האידיאליים, אם כי גם בתי קפה הולכים. לכתיבה אינטנסיבית - מאוד קשה לי אם אני לא בבית מול המחשב הנייח שלי (כמו עכשיו). לשילוב של קריאה וכתיבה או עבודה "כללית" - המשרד שלי (כשהוא פנוי, כי הוא תמיד נחלק ביני לבין עוד 4 עוזרי הוראה אחרים) או ה-carrell שלי בספרייה הכי מתאימים.

 

[פלפל אנגלי]

בבארנס אנד נובל

כשאני לא צריכה אינטרנט, זה המקום הכי יעיל עבורי. יש פינות עבודה נעימות, אני שומעת מוסיקה (עם אוזניות) מהמחשב, ומתרכזת רק בעבודה. הבעיה היא שברוב הזמן אני זקוקה לקישור אינטרנט, ואז תפוקת העבודה שלי יורדת פלאים. דווקא בבית אני מצליחה לעבוד לא רע, אם אני בסטייט אוף מיינד של עבודה. אם לא, כמות ההסחות שיש גורמת לי לאבד ימים שלמים.

 

[NorthernStar]

הסחות יש בכל מקום

הספריה מחוברת לאינטרנט wireless, כך שתמיד אפשר "לקחת חמש דקות הפסקה" (כן, כאלה שהופכות לשעה וחצי) רק כדי "לבדוק אימייל". מעבר לזה, בספריה יש אנשים, ותמיד נתקלים במכרות, ואז הולכים לקפה, ויוצאים שניה לעשן בחוץ (גם אם הפסקנו רשמית לפני שלושה שבועות!). אז כרגע אני עובדת בבית. וזה כמובן רע מאוד, כי שוב, ההסחות... מה שכן, גיליתי במפתיע שאם אני משכימה (6 בבוקר), אני מצליחה להיות פרודוקטיבית במשך כמה שעות תמימות מבלי להיכנע לפיתויים. לקריאה תמיד בבית. בכל מקום אחר הרעש מאט את הקצב. בבית אני יכולה לשכב על הספה ולקרוא, ומדי פעם לקחת notes או שלוק מהקפה שתמיד ליד.

 

[יעל אפריל]

בהצלחה

עם הפסקת העישון. שלושה שבועות זה עדיין בטווח המאוד קשה, למיטב זכרוני. כל הכבוד. זו התמודדות לא קלה.

 

[NorthernStar]

זאת לא הפעם הראשונה שאני מפסיקה

כשהודעתי לחברות שלי שאני מפסיקה, התגובה הראשונית הייתה: "שוב?"

מה לעשות, ועם כל הלחצים, מאוד מפתה לשבת ולעשן מול המחשב בדיוק בזמן שמנסים לנסח מחדש פסקת מפתח בעבודה. ומה לעשות והמנחה שלי מעשן גם כן ומציע לי ללכת איתו להפסקות עישון ולדסקס עניינים... איך אפשר לומר לא?

 

[משוש30]

נורא קשה להפסיק כשמעשנים מסביב

עכשיו כבר שנה וחצי אין סביבי אנשים מעשנים ואני לא מעשנת. הגיע בחור מישראל, הציע סיגריה, והופ-עישנתי באותו השבוע שתיים. לשמחתי אני לא הייתי מעולם מכורה, אם כי הייתה לי תקופה לא קצרה בה עישנתי 2 קופסאות ביום אבל בעיקרון אין לי בעיה לא לעשן שנים אם אין לידי אנשים מעשנים. בעיקר קשה בפאבים שם כולם מדליקים סיגריות אוטומטית עם הבירה. גם עוזר לי אגב שבעלי לא מעשן. את שיא הסיגריות שלי עישנתי כשהייתי עם בן זוג מעשן.

 

[NorthernStar]

אני תמיד טענתי שההתמכרות היא ברובה

לא פיזיולוגית, אלא פסיכולוגית. כשאני רואה אנשים מעשנים מחוץ לספריה, למשל, אני פתאום נתקפת בצורך אדיר לעשן. לעומת זאת, אם אני יושבת בבית וקוראת בלי יותר מדי לחץ, הצורך הזה יירד מאוד. אם אני מבלה הרבה שעות בכתיבה מול המחשב, המבט שלי מיד יעבור למאפרה שיושבת לי על המדפסת והחיפוש אחרי סיגריה בודדת שאולי נפלה מאיזו קופסה יתחיל. אצלנו בבניין יש חנות פנימית שמוכרת גם סיגריות, כך שגם בחורף לא צריך לצאת החוצה כדי לקנות אותן... בבארים פה לא מעשנים, חוץ מאשר על הפאטיו, כך שתיאורטית אפשר להימנע מזה. כל בת זוג שהייתה לי כמעט אי פעם הייתה לא-מעשנת וסבלה בשקט, פחות או יותר. אבל זה שהמנחה שלי מעשן וגם מציע זאת בהחלט בעיה, כי אני תמיד אסכים ועוד אבקש עוד אחת לדרך. גם העובדה שבכל ז'קט יש לי מצית לא ממש עוזרת. אבל בכל זאת, שלושה שבועות ללא עישון זה הישג יפה מאוד. אם תהיה לי עוד "נפילה" ואחזור לקנות סיגריות - גם לא נורא. ננסה עוד פעם כשנוכל (או שבוע לפני שאימא שלי באה לבקר).

 

[משוש30]

בהצלחה ../images/Emo45.gif

 

[ניצת הגפן]

אני מסיכמה איתך על עניין ההתמכרות . גם לגבי

התמכרויות אחרות - מורםיום, סמים ואחרים- אני חושבת לענין הפסיכולוגי יש כאן אפקט גדול מאוד. ומי שמסוגל לשלוט בצורך הפסיכולוגי צליח בהחלט לשלוט גם בבצורך הפיזיולוגי (אם נוצר כבר כזה)

 

[עדי כהן 111]

השאלה ממש במקום

על אף שלכאורה המקום הכי נוח הוא הבית, אתה חוסך זמן יקר של נסיעות (כשעתיים וחצי ביום) ופחות שיחות עם חברים מכרים שפוגשים באוניברסיטה, המקום הכי נוח לעבודה הוא בספרייה באוניברסיטה.השקט, ריח הספרים, האווירה ללא ספק עושים את שלהם, ולמרות זמן השהות המוגבל (מגבלת תחבורה ציבורית) יש בספריה סגולה מאין כמוה והיא : "מעט המחזיק מן המרובה". גם בימים שלא כ"כ הולך, ולא ניכרת התקדמות הסיפוק מהעבודה בספרייה (לדעתי) מספקת יותר ואף מעודדת לקראת הבאות.

 

[עדי כהן 111]

שכחתי לציין שגם בספרייה

שלנו אין wireless ולכן זה ממש נוח. ביית האינטרנט כפי שכתבו כולם... המון בהצלחה לכולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

 

[מאי261]

בית קפה בלי wireless

אצלי עבד הכי טוב. חייבת קצת רעש סביבי מצד אחד, אך מצד שני אין את ההסחות שיש בבית. מה שכן גם לי לא נעים להיתקע יותר מדי זמן, אבל זה דווקא עובד לטובתי. בבית אני מצליחה לעבוד רק כשאני בלחץ היסטרי (למשל יום יומיים לפני דדליין) ואז אני עובדת מאוחר בלילה כשהילדים ישנים.

 

[I Was Hoping]

זה נורא

באופן כללי אני לוקחת איתי לימודים כמעט לכל מקום שאני הולכת אליו, גם לעבודה, כי קורה הרבה שיש לי שעות מתות. הרעש והאנשים מפריעים שם להתרכז, אז אני מתעסקת בכל המסביב שם - הגהות, הדפסות, חיפושים באינטרנט וכו' - כל מה שלא דורש ריכוז רציני. אני עובדת הכי טוב בספרייה, אבל לצערי לא יוצא לי להגיע אליה. וכשאני שם, אני מקבלת קוצים בכל הגוף ופתאום נורא ממהרת. אבל יש לי שעתיים שם של נטו עבודה, וזה טוב. ולכן הכרחתי את עצמי ללמוד לעבוד מהבית. אני יודעת שהכל מסיח את דעתי, ולכן משכימה קום. ככה, עד שמונה וחצי בבוקר מקסימום הבית מצוחצח, אין כביסות והכל מוכן. שלא אצטרך לקום כי ממש "דחוף" לי להבריק את הכיריים או משהו דבילי כזה. אם לא היה אינטרנט, הייתי מסיימת את התזה מזמן. ללא ספק. הוא הסחת הדעת מספר אחת שלי. אבל אי אפשר בלעדיו...

 

[MissScotland2004]

תלוי מה (+ בקשה להמלצה)

לתכנת אני מעדיפה בבית ובעיקר אל תוך הלילה אבל יכולה בכל מקום. לכתוב גם אפשרי בכל מקום. משרד, בית או בית קפה. לקרוא קשה לי בכל מקרה. מה שכן, אני מחפשת בית קפה באיזור ת"א שיהיה שקט (בבקשה בלי צלצולי סלולרי כל רגע ושיחות בווליום הזוי) ושיהיה בו חיבור לאינטרנט אלחוטי חינם ושקעים לחשמל. עד עכשיו בביקורים שלי עבדתי בקופי בין באבן גבירול אבל נורא רועש שם. למישהו יש המלצה אחרת?

 

[seani]

בית קפה שקט אני מכיר רק בירושלים

(מתחנת הקפה במושבה הגרמנית). בכל שאר המקומות אני מתחבר לאתר הזה ומתנתק מהסביבה

 

[מממאיה35]

"קפה הילל" באבן גבירול פינת מרמורק

יש שם אחלה ספות ובדכ בשעות היום די שקט שם. אני היתי יושבת שם שעות, החבר'ה העובדים מאוד נחמדים ויש יתרון לזה שזה הילל - המלצרים לא מציקים ואפשר לשבת על כוס קפה גם חצי יום ויותר (כבר היו לי ימים שישבתי שם יותר מ 8 שעות).

 

[NorthernStar]

מה לגבי בית חנה?

(שדרות בין גוריון פינת אדם הכהן) בפעם הקודמת שביקרתי היה שם לחם ארז קטן ונטוש (בגלל זה אני בכלל לא בטוחה שהוא עוד שם). מכיוון שהוא נמצא שם חבוי בפינה, ורוב היום הוא גם עומד ריק, דווקא נראה לי כמו מקום נהדר לכתיבה (לפחות בפנים, ועל המרפסת אם הילדים לא משחקים בחצר בחוץ). גם אם הלחם ארז הוא היסטוריה, שווה לבדוק מה יש במקום. המיקום מבטיח למדי.