איפה אתם עושים את החג?

איפה אתם עושים את החג?

ואיזה יציאות משפחתיות קיימות אצלכם במשפחה שמעוררות צחוק לעג או בושה?
 
כמה מוזרים? אני מדבר איתך על ..

..זה דודה אחת מצד אמא פעם הביאה "מתנה" כוסות, לא עתוף וכל החבילה מרשרשת.. והיא מביאה את זה לאמא שלי ואומרת לה קחי (היא אחרי שנה בגאה) דוד של סבתא שלי לימד את אבשלום קור לשון והוא חולה אלצהיימר. יש אחת שחולה במחלת הרדיפה.. קיצר משהו משעשע בסגנון.
 
:-|

אצלי יש להם פשוט בעיות האמא וולגרית וגסה, בעלה (דוד שלי) די כנוע הבן שלהם (מבוגר כבר יחסית) יש לו כל מיני בעיות, וגם לבת מעט (הרוב בגלל האמא לדעתי)
 
בבית!../images/Emo60.gif

~מביעה ייאוש על השעות הרבות שאצטרך לעזור לאמא בזמן שאבא ואחשלי כמובן יישנו או משו~ וואו, אצלנו סתם יש סיטואציות מצחיקות. הממ לפני שנתיים נראה לי אז סבא החביא את האפיקומן במעיל של אבא שלי, וקצת לפני שהתחלנו לחפש אותו אבא החליט שהוא יורד עם הכלבה - אז הוא ירד כמובן עם המעיל, וכולם מחפשים שעה את האפיקומןD:
 

ofirule

New member
אצל דודים

ודי משעמם אנחנו נוסעים שעה משתעממים מקווים לאוכל טוב ודרך חזרה שוב שעה
 

Wing Chan

New member
דודים בחיפה

ויציאות? עיראקים, need i say more? יציאות למכביר. ואיכשהו כול שנה תמיד אני מקבל לקרוא את הרשע מבין ארבעת הבנים...נראה לי פסח האחרון כבר היה השנה הרביעית ברציפות.
 

תמיר1991

New member
ואני מקבל לפחות בפעם העשירית

בחיים שלי את החכם
לא שקלו בכלל לתת לי משהו אחר, למרות שאני יכול להיות גם תם ורשע
אבל אני תמיד יודע לשאול
תמיר.
 
אצל סבתא מצד האמא, עוד מאז שנולדתי

ואין לי מושג.. אין לנו משהו קבוע, אנחנו הרי מקריאים בתורות את ההגדה אבל תמיד מוצאים על מי לרדת. :)
 
יש לנו מסורות

- לרדת על החכם מארבעת הבנים - על הדודים הרווקים, שאמא שלי מתחננת אליהם שימצאו כבר מדיח[=כלות, כן כן] לא זוכרת הכל, דברים כאלה. ;[
 
הדגש היה על הצחוק

זה לא באמת כך אצלנו, לרב, הנשים מבשלות ומגישות את האוכל, והגברים שוטפים ושוטפים את ערמות הכלים
 

so be it

New member
מבטיחה לכם שאצלי זה הכי טלנובלה

אז ככה, אנחנו עושים את הסדר אצל אח של אבא שלי.
אשתו הראשונה של דוד שלי נפטרה, השנייה בגדה בו והם התגרשו ועכשיו יש לו שוב חברה (הפעם ממש ממש חמודה).
אחד מהילדים שלו הוא הומו, שלא יצא מהארון, אבל כולם יודעים. הוא אנורקטי, ובגלל זה גם לא גייסו אותו לצבא, אבל הוא עושה שירות לאומי, והוא מעולה בזה. אנחנו לאקרובים מאוד, הוא ממש נחמד ועדין, ולצערי אני בטוחה שמה שקרה לו בחים השפיע עליו לא לטובה. המשפחה שלי: |פרמידה| הורים פרודים, וזה די טרי. ככה שמדי פעם יש התקפי בכי ורגשי.
אמא נורא פולניה, שגורמת לכולם, ובעיקר לאחותי, עם בעיות האכילה (בולימיה ואנורקסיה) כל הזמן לאכול, ולהתעסק בעניין של אוכל.
גם לאמא שלי יש בעיות אכילה (בעיקר בולימיה), היא נראת כמו שלד מהלך, אבל היא מאשיהמ את הסרטן שהיה לה (וחזר), בכך שהיא כל כך רזה. אבל רובנו יודעים שזה לא נכון.
אחותי השנייה - רגשי נחיתות מטורפים, ביטחון עצמי מאוד מאוד מאוד נמוך, ועבר מלא בטיפול פסיכולוגי (לא בדיוק יודעת מה הולך שם)
אני: פרשתי מבצפר, לא מתגייסת לצבא, אין לי עתיד.. בלה בלה בלהבלה.. אהה, וגם קצת מטורפת...
סבא וסבתא. רק בשבילם אני באה לסדר! הכי מדהימים שיש. שילוב של דור השואה, העוני שהיה בשני הבתים, ואמונה בקומוניזם. מאוד משעשע.
ניצחתי את כולכם!!!!!!!!!!!!
חג שמח.
 
למעלה