איפה הגבול?

[אש אש]

איפה הגבול?../images/Emo72.gif../images/Emo72.gif

איפה בדיוק הגבול בין ישראל ל.....

ועכשיו ברצינות

איפה הגבול בין נתינה פשרה,וויתור למען אהבה לבין ביטול עצמי?

אשש...

 

[אלמרה]

אין גבול מתוקה!!!

פשוט אין מצב של ביטול עצמי! ומרגע שהנתינה, הויתור והפשרה הם באמת מכל הלב וללא גבולות - הרי הם מתקבלים באמת מהלב ישירות אל הלב המקבל. ובתנאי שמתקיימת הדדיות כמובן, אבל זה פשוט "הולך בלי לומר".

 

[אש אש]

אין גבולות לאהבה שלי../images/Emo25.gif

אין גבולות לנתינה שלי לוויתורים לפשרות... עד שבנישואי ניסו להעיר אותי כולם: "היי את שם,כן את ,את פשוט מבטלת את עצמך" לקח לי זמן להגיד:" וואלה,חחח אני לא קיימת" זה מצחיק אותי היום,אבל בהחלט עצוב. אז היום אני אוהבת,היום אני מוותרת,היום אני נותנת והיום אני חושבת, דואגת... כן יחי ההבדל הקטן,הפעם עם החבר זה הדדי! ואני שלמה עם מעשיי עד כה.

 

[שילה1]

אשונת-שלא ייגמר לכם..לעולם!../images/Emo24.gif

 

[אש אש]

חחחח לא תאמיני../images/Emo6.gif

עולם מוזר זה היום פשוט כבר ניגמר אךך העולם אולי לפעמים כואב,אבל וואלה מצחיק.

 

[s h o o s h a]

בין נתינה לביטול עצמי

מרגע שאינך קיימת בעינך עצמך וכל מהות קיומך הנה לשרת אחר/ים, את פשוט אינך. ומרגע זה אין גם גבולות. הם פשוט נמחקים יחד אתך. לתת מעצמך זו תכונה מבורכת. אבל, הנתינה באה מראש עם קבלה. וקבלה הנה לא רק קבלה מהאחר אלא קבלה שלך את עצמך ואת העובדה שמגיע לך. והיה ולא- כאמור, אתה לא קיים. לאהוב, להיות מסור, להתפשר- תכונות שהן אבן דרך בחיים. אך, כאמור, מרגע שאלו באות על חשבון עצמיותו של אדם הרי שאין בהן כל ערך. הן מאבדות מחינן (מלשון "חן") והופכות את האדם ליצור בלתי נראה. וכשכזה (בלתי נראה) גם לא מוערך וכמובן- לא קיים.

 

[אש אש]

הופה'לה להסבר אחותי../images/Emo24.gif

הבנתי קיבלתי והאמת אחרי שמתעוררים ספק אם אני צריכה לדאוג לעצמי כל כך כייף להיות קיימת מוערכת,איך אמרת? ניראת...

אש.

 

[oehhe]

זה רק טוב להשתנות עבור אהוב

הלא אנחנו ממילא משתנים כל החיים ויתור עושה משהו לא רק לזה שמוותרים עבורו וויתור עושה הרבה גם לאיש שמוותר חשוב לוותר עבור ילד, בן זוג, פרטנר בעבודה. רק להיות שלמים עם הוויתור,ולא לאבד את העצמיות שלך. oehhe A lefthanded octopus

 

[אש אש]

יששש קבלו אותו ../images/Emo24.gifoehhe

כבר מסדרת לך מקום בנות....זוזו קצת. ברוך הבא

עצותייך תמיד מתקבלות בברכה.

אש.

 

[oehhe]

אכן שלהבת בוערת ומדליקה

קבלת פנים למופת ארגנת כאן. גברים בעידן המודרני אכן, אני גבר, כך כתוב לי בתעודת הזהות, ודאי לא אשה (אל תשאלו את אקסתי, דעתה פסולה. עידן מודרני? טוףףףף אכן עידן מודרני סביבנו. הנה אני מקליד פוסטים בעזרת מכונה מופלאה הנקראת מחשב, אם זה לא מודרני אז מה כן? כנראה שאני עונה על הגדרות הפורום הזה, לפחות מבחינה מילולית (שלא לומר וורבלית). ובכל זאת, נכנסתי אל הפורום הזה מתוך סקרנו גרידא ועכשיו. אכתת רגלי לחטט קצת בנבכי הפורום כדי להבין האם כאן מקומי. (הנאים החדרים בעינך?) oehhe A lefthanded octopus

 

[s h o o s h a]

ובזמן ש...

הנך מכתת ידיך בנבכי הסטורית הפורום, התואיל לשאוב לי איזה עץ חביב, עדיף ננסי, שאוכל לגדלו בבית וכמובן, לחטוב לי אגן של מים שיהיה באפשרותי אף להשקותו. ברוך בואך בצל קורתנו את הטקס המיוחד יערוך מנהלנו הנכבד מיד כשימצא

 

[אש אש]

../images/Emo24.gifחן חן../images/Emo8.gif

 

[שילה1]

שוב הפסדתי את כל הבלגן../images/Emo8.gif

ברוך הבא OEHHE!

 

[אלמרה]

../images/Emo140.gifהנה אנחנו מקבלים אותך אואאאההא

ברוך הבא. גם אני איטר יד ימני, אבל לא תמנון.

 

[אש אש]

סליחה אלמארה? בלי הקובץ?../images/Emo8.gif

 

[אלמרה]

סליחה התפלק לי.. תודה שהערת..

גבר! קבל את הלוגו שלנו!!

 

[אש אש]

אחח...כמו שצריך../images/Emo24.gif

זאת החותמת עכשיו הוא משלנו

אכל אותה......

 

[האם של איתי]

אהלן אש אש, החלטתי לכבוד יום כפורים

לחזור מעט לפורומים אחרי שנשתכחתי בזרועות פרוייקט מסעיר, והנה אני מוצאת אותך בראש עמוד הגברים בעידן המודרני, הפורום השלישי אליו הזדמנתי בהסטורית הפורומים הקצרה שלי. שאלת שאלה שאלתית, ששאלתי את עצמי לא פעם ולא פעמיים, והגעתי למסקנה שכל עת שמתקיימת האהבה מתקיימת הנתינה, וברגע שהיא פוסקת, מתחיל הויתור, וכשהיא ממש נעלמת כלעומת שבאה, הכל נכנס אל תוך הפרספקטיבה של הביטול העצמי. כל מה שנותר לך הוא פשוט לשאול את עצמך באיזה פזה את נמצאת. אם שפרה עליך חדוותך ואת נמצאת בפזה של האהבה, תנסי לנצור את הנתינה בתוך הקופסה, ותסתכלי עליה מאותה נקודת מבט, אם חלילה יחולו בה (באהבה שינויים) אם לא, ואני מאחלת לך מכל ליבי לקראת השנה החדשה ובכלל, שתשאר בליבך האהבה לעוד הכי הרבה ימים שאפשר, תשארי במצב צבירה של נתינה, מבלי להעלות על הדעת פשרה, ויתור, ובטח לא ביטול עצמי. בהצלחה

 

[אש אש]

היי אמא'לה של איתוש../images/Emo24.gif

שתישאר בליבי אהבה לעוד הרבה ימים? חחחחח אני רוצה להזדקן עם אהבה,מי לא? הבנתי את כוונתך ותודה לך,באמת. רק דבר אחד לא ממש הבנתי לוותר כי מפסיקים לאהוב? קל יותר לוותר למען,כשאוהבים. השאלה כמה מוותרים ועד מתי נעשים הוויתורים והאם רק אחד מוותר מבין השניים בדי להרגיש לא טוב עם וויתור.

 

[האם של איתי]

כמה הבהרות יסוד והראשונה../images/Emo24.gif

אני כמובן לא פסיכולוגית, ואת, ברור יודעת את זה. לכן יש להתייחס להבהרותי בזהירות המתבקשת, שכן אני לא נוטה לחנך את הדור, וגם לא לצייד אותו במניואלים. אני חולקת איתך את מחשבותי, ומבהירה אותן עם חיבוק גדול גם. וויתור שייך לעולם המשא והמתן. יש שני צדדים, הם מתדיינים בינהם, זה מוותר על משהו, השני מוותר על משהו, מושגת פשרה וכולם חיים איתה בשלום. נתינה על פי התפיסה הבודהיסטית, הקבלית ואולי של עוד כמה תורות איזוטריות, וגם שלי הממש קטנטנה עד מזערית, אין בה בכלל ויתור על כלום. כשאת נותנת משהו, הוא תמיד נשאר שלך. ואדם עשיר, יש לו נחלות בנשמות של המון אנשים. הנתינה היא לעולם ממימד אחר, לא מוחשי את נותנת מעצמך ואת מרגישה מתמלאת - פלא, נס כד השמן? למרות שאין הגדרה לנתינה רוחנית, קוראים לה אהבה, אבל לזו פנים רבות, והיא נטולת פרופיל, איש ואישה כל אחד מהם אוהב ונותן מעצמו על פי דרכו, ומתמלא על פי דרכו. ברגע שאדם, על פי תפיסתי המיקרוסקופית, מוותר, הוא יורד מהמימד העליון ונכנס למימד הגשמי. עלעלתי קצת במה שכתבת. הבנתי שוויתרת על הסיגריות (הלוואי עלי) ש"ויתרת" על מיטת המים (לי זה מובן אני לא סובלת את המיטה הזאת

ואולי היו לך עוד כל מיני ויתורים. בעולם שלי, קוראים לויתורים שלך מחוות. את פשוט הענקת מחווה לאדם שאת אוהבת, ובכך שהענקת התמלאת. חבל שאת נוקטת בפועל לוותר, כי לא ויתרת על כלום. ולכן השאלה מה ויתר אותו בחור שזכה באהבתך איננה רלוונטית. אני משוכנעת שהוא נתן לך מחוות שוות שאינן יכולות להכנס למגרש הויתורים אולי, כי הוא לא ויתר על--------- אבל אולי הוא ויתר על הפרטיות של הבית שלו כשעבר לגור איתך ? ממש כמו שזו מחווה שלו אליך ולאהבה שביניכם, כך גם כל מה שאת עושה, כשאת במימד האהבה אינם ויתורים אלא מחוות. ברגע שאדם חש שאין בו אהבה, הוא בוחן את הויתורים בתוך מערכת הנהלת החשבונות. אני ויתרתי על מסג' בשבוע כדי להיות איתו, על מה הוא ויתר ? כי הנתינה, או המחווה כבר לא מתקיימים בצרוף,אלא בהרהורי הכדאי. אני בטוחה שאת לא עוצרת לשאול: האם כדאי לי לאהוב אותו? ברור לך שאת אוהבת אותו בלי כדאי והשרשורים הנובעים ממנו. את רוצה לחיות באהבה כי היא ממלאת אותך אם את נותנת את מתמלאת אם את לא, את חדלה, מתרוקנת, ושואלת את עצמך, העם הויתור במקום או על מה אני מוותרת. ולסכום: העברית כמו כל שפה די מבלבלת. ברגע שנוטלים פועל שגור כמו נתינה ולא ממש עוצרים על משמעותו המשתנה בהקשר של השימוש בו, אפשר לגלוש למחוזות מטעים. ושוב שנה טובה ותודה על החיבוק