איפה היה המקום שהרגשתם שהיה

nofar 250

New member
כבר סיפרתי את זה בעבר...

תאי הגז במיידנק..הכי מרגש ואחרי שחזרתי הביתה הכי החמצה מבחינתי.. זה היה הכי חשוב לי בכל המסע ודווקא כשהגעתי לשם הרגשתי שאם אני נשארת שם דקה נוספת אני נחנקת שם וברחתי החוצה בלי לראות כלום.... אז זה היה הדבר הכי נכון לעשות עכשיו זאת אכזבה... הסיפור המלא נמצא איפשהו בפורום
 

L i T a L 1

New member
אממ הכי קשה היה לי באושוויץ

בביתן עם השערות ולא עמדתי בזה והתחלתי לבכות ואז הלכנו לביתן עם הנעלים ועברתי לאט מאוד וקלטתי זוג נעלים סרוגות של תינוק ועוד יותר התחלתי לבכות ויצאנו משם והתחיל לרדת גשם והלכנו לביתן 27 והאשת עדות שלנו הקריאה שיר שהיא כתבה על אח שלה שמת וזה היה ממש קשה. אבל אני חייבת לספר שאחרי זה נעמדנו כולם ושרנו את התיקווה ושרנו ממש חזק וכל מי שעמד בחוץ שמע וניכנס ליראות מה זה והבנו את זה רק כשיצאנו עם הטישו בידים שהמון אנשים עומדים בחוץ ומסתכלים כזה...
 
אושוויץ... היינו שם 7 שעות!

4 בבירקנאו ו-3 באושוויץ לא הייתי במוזיאונים כי בשלב מסויים פשוט לא יכולתי יותר... נאטמתי וגם ביער טארנוב היה קשה.....
 
אבל בבירקנאו... בהתחלה כולם הלכו

לכיוון המשרפות... ובכיתי בחרשיות כזו... פתאום נעמדתי באמצע המשרפה והתחלתי לצרוח וליילל ובצוחות אימים... זה היה נורא.... ואח"כ עשינו (אני ועוד 3 חבר'ה) טקס בתוך המשרפות עם הקראת שמות..... וואי היה כ"כ עצוב..... והייתה איתנו רותי גיליס שבעלה נרצח בפיגוע ירי ליד מחנה הפליטים "אל-ערוב" בדרך הבייתה... הוא היה רופא בשערי צדק וטיפל במסירות ביהודים וערבים כאחד..... ואז אמרנו קדיש מתוך הסידור שלו.....
 

Pukipsey007

New member
../images/Emo32.gifוואי..

יש סםר עם סיפור דומה לזה של רות גיליס, "הברית" של נעמי רגן. מעניין אם יש קשר.
 
אני רוצה להגיד לכולכם...

שטוב לקרוא את ההודעות שלכם. טוב לשמוע על חוויות של אחרים.... אולי להגיד באתי לחזק לא ממש נכון..(למרות שמאד הייתי רוצה) אבל יצאתי מחוזק..בהחלט תקף.
 

thunderstorm

New member
בירקנאו.

היום השני למסע, יום עמוס מהבוקר עד הערב. בהתחלה ביקרנו באושוויץ 1, ואח"כ, כשהגענו לבירקנאו, הכל היה כ"כ מוחשי וענקי, מפחיד. היה לי מאוד מאוד קשה שם, וזו הפעם הראשונה שנשברתי במסע. גם מיידאנק היה לי מאוד קשה, שוב, הכל מוחשי ומפחיד. אגם האפר בבירקנאו, הר האפר במיידאנק.. המקומות שהיו לי הכי קשים.
 
למעלה