אבל ברצינות - החלק הראשון (לגבי כל אחד שרואה מהרהורי ליבו) יכול להיות חשיבה דומה. החלק השני? לא נראה לי. הרבה יותר דומה לטלפתיה (אגב: את המשפט האחרון שכתבתי אימצתי בעקבות שיחה עם מישהי ששינתה לי בתוך חודש אחד את החשיבה באופן דרסטי מהקצה אל הקצה.)
תראי, אני לא נכנסתי לפוליאמוריה מתוך אידיאולוגיה. פשוט התאהבתי. וכנ״ל הגברים שאיתי. ובהחלט יכול להיות שזה לא מתאים לרוב האנשים. גם אנחנו לא מקוחררים מתחושות קנאה, וזה בסדר. אנחנו לא צריכים לענות להגדרות חיצוניות, אלא רק למה שטוב בשבילנו. ולנו טוב רק כששלושתנו ביחד.