איפה הייתם ב 11 בספטמבר שנה שעברה?

rona25

New member
איפה הייתם ב 11 בספטמבר שנה שעברה?

במסגרת הימים האחרונים וכל שידורי הטלוויזיה הממחזרים את אסון התאומים - חשבתי להעלות את השאלה...
איפה הייתם שנה שעברה ב 11 בספטמבר? איך השפיע עליכם אותו יום?
 

תמרה*

New member
אני שתיתי קפה עם אתי אלבכרי

קבענו באותו היום אחרי העבודה שלי לקפה בכפר סבא, ואחרי ששמעתי על ההתרסקות הראשונה התקשרתי אליה בהלם. בכל זאת נפגשנו שתוך כדי הקפה אני מקבלת כל הזמן עדכונים מירון בטלפון, והיא מנסה חהרגיע כלות היסטריות ...
 

rona25

New member
אני גם הייתי בעבודה, ונכנסתי ל YNET

שקרס תוך דקות ספורות מעומס הכניסות אליו. יש לנו טלוויזיה בעבודה אז רצנו לראות ולא האמנו למראה עינינו - איך המגדלים קורסים כמו מגדלי קלפים!! כמובן שמהר מאוד הפסקנו לעבוד והלכתי הביתה (זו בכלל היתה תחושה של סוף העולם באותו היום). אחותי התגוררה בניו יורק באותה תקופה ונלחצנו בטירוף - לא הצלחנו להשיג אותה בטלפון במשך שעות , עד אשר היא יצרה קשר והודיעה לנו שהכל בסדר.
 

ayush

New member
גם אני הייתי בעבודה...האינטרנט קרס

ושמעתי הכל דרך הרדיו.... רצתי לספר לבוס שלי והוא חשב שאני "צוחקת עליו" אח"כ התחילה מהומה, וכולם הפסיקו לעבוד.
 

אתי@

New member
אני הייתי בעבודה

על קריסת הבניין הראשון שמענו בחדשות, את הקריסה של הבניין השני ראינו בטלויזיות במחשבים שלנו, ועל 2 הארועים האחרים שמעתי בדרכי למדידת השמלה (לחתונה). אני זוכרת תחושה של הלם טוטאלי, הרגשה כאילו סוף העולם הגיע. שאלתי את עצמי שאלות כמו האם לאנושות כזו יש זכות קיום, ועוד כל מיני שאלות פילוסופיות
ובעיקר התלבטתי איך יראו החיים אחרי. האמת היא שאני חושבת שלא הרבה השתנה
גם אחרי ארועים כאלה אנחנו ממשיכים לחיות את חיינו כרגיל...
 

יעלי2

New member
אני הייתי ב../images/Emo73.gif

בדרך חזרה מהעבודה. פתחתי גלי צה"ל והופתעתי שירון וילנסקי משדר בשעה של מוסיקה. הוא אמר שלפני דקות ספורות מטוס קל (ולי מטוס ריסוס לדבריו), נכנס באחד מגדלי התאומים. מייד התקשרתי לבעלי לעבודה ואמרתי לו שיכנס לאינטרנט לאתר של CNN לברר עוד פרטים. בעלי ואני היינו אמורים להיפגש כדי ללכת לרופא, ולפני שאספתי אותו, הגיעו עוד ועוד פרטים. השעה היתה 16:30. עד שהגענו לרופא והתמקמנו בחדר ההמתנה, אחי הצעיר צלצל ודיווח לנו בזעזוע עמוק שמטוס נכנס בפנטגון ודקות אחר כך שאחד התאומים קרס. הרופא שקיבל אותנו רק רצה לדעת פרטים נוספים וכל מי שהמתין בחוץ היה דרוך כמו קפיץ. משם נסענו בסביבות 18:30 לחמי וחמותי שכבר היו דבוקים למסך מהרגע הראשון וצפינו במה שהגדרנו "ההתחלה של סוף העולם". הוריו הוזמנו לחתונה בבאר של סבא באותו ערב, וידעו כמה זה חשוב לכבד את המשפחה בנוכחות. אז בלי חשק ועם הרגשה מוזרה ביותר, הם התלבשו יפה ויצאו לחתונה.
 
שתי דקות לפני לימוד שיעור ספינינג..

בעלי (שהכרתי אותו כחודש לפני כן) התקשר אלי שנייה לפני שכיביתי את הנייד בשביל להתחיל ללמד... אמר לי שמטוס נכנס לבניין בניו יורק והבניין נשרף ונפל... ושאני אזהר כי עכשיו יהיה נורא בלאגן בכל העולם... הייתי בטוחה שהוא עובד עלי.... זה נשמע כמו סרט אמריקקי! מה פתאום מטוס בבנין?!?.... הגיעו לי 3 אנשים לשיעור... בקושי הצלחתי ללמד מרוב שניסיתי להבין מה הוא אמר לי שקרה..... ואחרי השיעור שמעתי שנפל עוד בניין... נעמדתי במכון הכושר מול אחת הטלוויזיות ולא האמנתי למה שאני רואה....
 

kisses

New member
אני בדיוק הייתי באמצע ראיון עבודה

ואז בלווזיה הראו את האסון הזה ואנחנו פשוט הפסקנו את הכל והבטנו המומים. לאחר כמה דקות בעלי מתקשר ומודיע לנו שהורידו אותם (המשרד שלהם) למקלטים מפני שהיה חשש שיפגעו גם באנגליה, מה אני אגיד זה היה יום מפחיד ביותר.
 

יעל3

New member
אני הייתי בירח דבש בסקוטלנד

בדיוק באותו יום. שמענו על זה ברדיו במכונית, ואת שאר היום העברנו בדכאון וב"איזה מזל שזה לא נפל על יום החתונה שלנו". באותו ערב כמובן שחיפשנו bed&breakfast עם טלויזיה.... וזאת בהחלט היתה הרגשה כאילו הכל היה לקוח מאיזה סרט זוועה או משהו כזה, ו"לא יכול להיות שזה אמיתי"....
 

fila

New member
קרוב......

היינו בירח דבש בארה"ב והקאריבים... בדרך ממקסיקו לאיי קיימן, ושמענו במקרה כי מישהו פתח טלויזיה, הינו ממש בתוך אווירה של חופש וכיף וכישראלים שרגילים לפיגועים לא ממש התרגשנו מזה אבל מי שמסביבנו כן כי הם היו רובם אמריקאים. אני לא חושבת שקלטנו מה קרה אלא ק עכשיו אחרי כל התמונות והכתבות בטלויזיה... הרגשנו כשחזרנו ליבשת, לארה"ב כשכבר בדקו אותנו ברצינות בשדה התעופה... וגם בניו יורק כשמשהו היה חסר שם בנוף ובכל מקום התקיימו התרמות ופינות זיכרון להרוגים והנעדרים. אני זוכרת שהתלבטתי אם להתקשר הביתה מהאוניה, שכחתנו את הפלאפון במלון במיאמי, ושיחה מהאוניה עלת 12.95 $ לדקה, בסוף התקשרנו וטוב שכך כי ההורים שלי חשבו שנסענו קודם לניו יורק וממש דאגו לנו.....
 

shelycat

New member
............

ההורים שלי היו בחו"ל וכיוון שהיינו רעבים אז עמית, אחי ואני החלטנו שעושים על האש בדיוק כשסיימנו את הקניות וחנינו בבית שמענו ברדיו על המטוס הראשון ואת המטוס השני שנכנס ראינו כמו הרבה אחרים בשידור ישיר. בעצם העברנו את אחה"צ-ערב ההוא באכילה וצפייה באסונות ובדיווחים וכמובן ניסינו לתפוס את ההוירם להודיע להם שיתכוננו להשאר איפה שהם קצת יותר זמן ממה שהם תכננו.
 

rinutza

New member
אני הייתי בעבודה. יש לנו מסך ענק

בחדר ישיבות אז כל החברה עשתה משמרות להיכנס לשם (בערך 400צ עובדים). היה נורא.
 

סרינה

New member
אני הייתי במרכז ירושלים

עברתי כמה חנויות, וראיתי אנשים דבוקים לרדיו, אז הייתי בטוחה שהיה "עוד פיגוע"
. לקח זמן עד שזה נעשה מציאותי.
 
לא תאמינו, אבל... אנחנו התחתנו../images/Emo70.gif

כן, כן, סידרו לנו תאריך ליום הנישואין שפשוט [URL='http://']אי אפשר לשכוח[/URL]... תוך כדי האיפור והתלבושות, מבזק חדשות מיוחד... תמונות בלתי הגיוניות, ואופס... צריך לרוץ לאירוע
אחד המוזמנים היה צמוד לרדיו אוזניות (זה אפילו מתועד באלבום), פרט לכך - אני מניח שהיה על מה לדבר בשולחנות (אנחנו רקדנו כל הזמן)... עד כמה שזה מפתיע (או לא) - לא הורגשה כל השפעה על החתונה ובטח לא על השמחה שלנו
ארנון
 
למעלה