איפה ילדתן?

[Noich80]

איפה ילדתן?

שואלת בשביל חברה שצרכה ללדת ומתלבטת בין כמה בתי חולים במרכז..
איפה ילדתן ולמה דווקא שם?
הייתן במלונית?
חזרתן ללללדת שם שוב? למה?

היא שאלה על איזור המרכז אבל שיהיה אפקטיבי אפשר לכתוב על כל בתי החולים בארץ

 

[foofoo77]

איכילוב

למה איכילוב? הייתי חייבת גם משהו משמח משם אחרי מה שהיה לפני 6 שנים למרות שהרופא שלי מאוד לחץ על תה"ש אבל מדיניות ההפרדה רצחה אותנו.
מבחינת הלידה הייתי ואצטרך גם בעתיד בית חולים גדול שמוכן למקרי חירום כי אצלי כלום לא פשוט בחיים האלה מהבחינה של הריון ולידה.
אני אחזור לשם ללא ספק בעתיד.
לגבי המלונית , לא הייתי ואני מתחרטת על זה כי סבלתי באשפוז את הרעש של השקיות של השכנה שלי לחדר ואת הטלפונים הבלתי פוסקים של השכנה השניה ואת ההורים והאורחים (אני ביקשתי שימעיטו בביקורים כי לא היה מקום לעמוד בחדר ואני הייתי חייבת לשכב שטוח 24 שעות).
בפעם הבאה בלי סיבוכים והולכים הביתה אחרי 12 שעות.

 

[mitmit11]

איכילוב. פעמיים והשלישית בדרך

גילוי נאות: אני עובדת ביה"ח. לא הייתי בלידה הראשונה ובשניה לא הרגשתי שום צורך לציין את זה.

לפני הלידה הראשונה היה לי די ברור שאו ליס או תה"ש כי היה לי מאוד חשוב הטיפול ביילוד ורמת הפגיה/ט"נ ילודים למקרה שחו"ח.... עשיתי סיור בשניהם והחיבור היה הרבה יותר מוצלח לליס. בתה"ש הפריע לי התינוקיה (עברנו בסיור והמדריכה נכנסה לתינוקיה, שלפה תינוק מהעריסה והציגה לראווה - מזעזע בעיני) והמחלקה.
היום כשאני הרבה יותר בעניינים גם בגלל הלידות שעברתי וגם בגלל היותי מנהלת הפורום הרלוונטי אני יודעת שבליס יש גישה הרבה יותר חיובית ללידה טבעית (חשוב לי אישית), בתה"ש יש הפרדה מנדטורית בין האם לתינוק של 6 שעות גם אם היא במצב טוב ויורדת לבד מהמיטה, כרגע יש יחס מעט עוין לליווי דולות (לא חשוב לי אישית אבל חשוב ללא מעט נשים).

מלונית לא מעניינת אותי. למיטב הבנתי שתיהן מוצלחות אם כי לא ביקרתי שאף אחת מהן ואין לי כוונה לבקר כרגע.

חזרתי לליס כי הלידה הראשונה שלי היתה טבעית בעל כורחי. התקדמות מהירה, לא הספקתי אפידורל, נכנסתי ללחץ ולא תיפקדתי ובלי הצוות לא הייתי מתאפסת. הטיפול בדובון שהיה במצוקה (יצא בסוף בואקום) ואח"כ היה סתם צהוב, הטיפול בי כשהיה דימום חריג ולא מוסבר לאחר הלידה, היחס אליי במחלקה ובתינוקיה כאמא טריה שלחוצה ממצבו הסימפסוני של הילד - כל אלה החזירו אותי ללידה טבעית ופעילה שאליה באתי מוכנה לגמרי וזכיתי לצוות שתמך ופעל לטובת המטרה הזו גם בלי שאבקש.

 

[עוגת כושית]

מאיר, בשתי הפעמים

גילוי נאות: המשפחה של האיש פרסונל שם, הרופא נשים שלי מנהל המחלקה שם.

אין מלונית ולא חסרה לי.
חדרי הביות המלא מעולים ונוחים. הגישה קצת התערבותית מידי לטעמי, אבל הבנתי שלא תמיד זה ככה.

יש המון כבוד לקשר אם-יילוד, לא הרחיקו אותם ממני, נתנו זמן לבונדינג בחדר הלידה, לא רחצו את היילודים ולא עשו שומדבר שהיה בניגוד לבקשתי, מאוד פרו הנקה (לטעמי קצת יותר מידי- אין מערך תמיכה הולם בהנקה).

 

[שקדייה]

באיכילוב. 3 פעמים.

היו לי שם 3 חוויות לידה נפלאות ממש.
בכל הפעמים הצוות היה אנושי, קשוב ואדיב מפקידת הקבלה במיון יולדות ועד אחרונת המנקות במחלקה....
תמיד הרגשתי שאני בידיים טובות שם.

הלידה האחרונה הייתה לי חוויה כל כך מוצלחת, שהרגישה כאילו שכרתי מיילדת פרטית (שמייד אחרי הלידה הלכה להביא לי סבון נוזלי נעים + כמה מגבות מחוממות, כדי שכשאני יוצאת מהמקלחת תהיה לי מגבת לדרוך עליה ולא יהיה לי קר ברגליים.....)

לא תמיד הלידות התנהלו כמו שרציתי, אבל גם כדברים יצאו מהמסלול המתוכנן (מצטערים גברת, גם הפעם לא נספיק לתת לך אפידורל

)- תמיד הרגשתי שאני בידיים טובות ושיש על מי לסמוך. הרגשת ביטחון מלא.

3 פעמים לקחתי מלונית. אבל אין לזה שום קשר לחווית הלידה עצמה, אלא רק לחווית הפוסט, שבעיני היא נעימה יותר במלונית.

 

[צמר גפן מתוק1]

ראשונה במאיר AKA אצלנו בבית "הקצבייה"

השניה בלניאדו תיקון של 180 מעלות לחווית הלידה הראשונה
ממליצה בחום למרות היותו ביח "דוסי" להתגבר על הסטיגמה שאולי יש וללדת שם.

 

[Noich80]

אוי

...בא לך לפרט?

 

[צמר גפן מתוק1]

אני אשמח טיפה יותר מאוחר

 

[Cafe Latte]

במעייני הישועה.

בגלל טושה, ובגלל שבזמן שאני ילדתי (לפני פחות מחודש) יכלתי (ולקחתי) מיילדת פרטית (מדהימה).
השתחררתי מוקדם ולא הייתי במלונית (כי אין וכי לי זה בכל מקרה נראה מיותר).

 

[ט ו ש ה]

ׁ(הרבה זמן לא קיבלתי תמונות!

)

 

[Cafe Latte]

יטופל!!!!

 

[שושנת קהיר]

לגבי מעייני הישועה

גם אני חילונית שילדה שם. לידה אחת, לכן אין לי למה להשוות. ילדתי בקיסרי והייתי מאושפזת שם שבוע כיוון שהיה ניתוח קצת מורכב. סך הכל היתה חוויה חיובית.. אבל יש לקחת בחשבון:

1. מאד מקפידים על שעות הביקור. 3 שעות במשך היום ורק שעה אחת עם ילדים. יש שם מאבטחים שממש מוציאים פיזית אורחים סרבנים. כולל הבעל. כך שמי שרוצה את בעלה איתה במהלך האישפוז, זה ממש לא בי"ח בשבילה.
אפילו אני שעברתי ניתוח והייתי זקוקה לסיעוד ביומיים הראשונים, לא נתנו לו להיות איתי מעבר ל 3 שעות הביקור.

2. להיות שם בשבת לא הכי נעים. לא משחררים בשבת, ולכן המחלקה עמוסה. מה גם שכל בני ברק שם, כולל הילדים. בשבת המאבטחים לא עובדים.

3. התינוקיה נהדרת. אבל אם לא עלינו נולד פג, הבנתי שהפגיה שם לא משהו... למזלי לא חוויתי את הפגיה בעצמי, כך שמעתי מהבנות.

4. מבחינת הצוות, כמו בכל בי"ח יש ויש.

5. לאחר הלידה התקשרו אלי לבקש תרומות. טענו שזה מטעם בית החולים. לא יודעת אם זה אכן כך, או שהצליחו להשיג מהם את מספר הטלפון שלי. מקסימום, תנו מספר טלפון פיקטיבי.

האם הייתי יולדת שם פעם שניה? ביום חול, בוודאות כן. אם הלידה הייתה נופלת על שבת או חג, לא בטוח.

 

[Cafe Latte]

לי התאימה הפאנטיות הזו

של השעות ביקור. הייתי עם עוד 2 נשים בחדר, לא היה לי כוח למבקרים שלהן, ושמחתי כשאכפו את שעות הביקור. גם זה הגביל מאוד את שעות הביקור של המבקרים שלי, שלא תמיד רציתי לארח מצד שני, הייתי מאושפזת שם יום אחד בלבד, ולמחרת בבוקר הלכתי הביתה. אז בשבילי זה באמת היה בקטנה... אגב - עד שהתפתחו לי צירים, וירדתי לחדר לידה, הייתי מאושפזת בנשים בסופש. ואותי נורא שעשע הקטע של הכתבנית הנוכריה בשבתות, בעיקר כי שמענו את אחד הרופאים מכתיב לה משהו בעצבים...

 

[ט ו ש ה]

הפגיה של מעייני הישועה היא פגייה מצויינת

אני באמת לא מצליחה להבין מאיפה מגיעות השמועות האלה לגבי הפגיה שלנו. יש לנו פגיה וטיפול נמרץ ילודים מהמתקדמות בארץ, עם צוות מומחים שלא מבייש, ובחלקו עולה, על פגיות אחרות בארץ בכלל ובאיזור המרכז בפרט. זו פגיה גדולה, עם ציוד חדיש, עם צוות סיעודי מדהים וצוות רפואי מקצועי ויסודי להפליא. ממש מעצבן לשמוע שיש מי שממשיך להציג את הטענות הלא מבוססות האלה על איכות הטיפול שנותנים, דווקא באחת המחלקות שלנו, שעליה אין עוררין בכלל שהטיפול שניתן בה הוא לא פחות ממעולה.

לגבי שעות הביקור - בבתי חולים אחרים אכן מקפידים פחות, וזה נורא, כי לאישה יולדת אין שום סיכוי לנוח כמו שצריך כשכל הזמן יש לה, או לשכנה שלה לחדר, מבקרים. שלא לדבר על הנושא (הלעוס עד אין קץ בפורום הרלוונטי) של השארות מלווה/בן זוג בחדר במחלקת יולדות. בעיני, זה לא לענין, ואם יש מישהי אחרי ניתוח או לידה קשה שצריכה עזרה, בדיוק בשביל זה הצוות צריך ואמור להיות שם כדי לעזור לה.

לגבי התרומות - לא היה צריך "להשיג" את מספר הטלפון שלך, הוא רשום בטפסי הקבלה שלך לבית החולים ובמדבקות שהונפקו לך במשרד הקבלה, זה מידע שגלוי לבית החולים, וצריך לזכור שמעייני הוא בית חולים שלא מקבל תמיכה פיננסית ציבורית ממשרד הבריאות, ולכן מתבסס מבחינת הכנסות על מקורות אחרים וכן, גם על תרומות. אישית אני לא אוהבת לתרום בטלפון ולא אוהבת תחושה של מעכריות, אבל בתור יולדת הייתה לי חוויה טובה, ותרמתי, כי אני מאמינה במקום הזה, אבל אם לא מתאים לך - לא חייבים. פשוט מבקשים להמחק מרשימת הטלפונים, וזהו.

 

[עינב וזהו]

דווקא כמי שהיתה בסיכון ללדת פג

ביררתי היטב
הפגיה של מעייני היא מהטובות בארץ! היא לא נופלת מזו של תה"ש ושל איכילוב
בטח שהיא עדיפה על של לניאדו למשל....
אני אישית שקלתי בחיוב ללדת במעייני ולמעשה לא ממש החלטתי. חשבתי להחליט לקראת הלידה
ואז ירדו לי המים מוקדם והסיבה היחידה שלא נסעתי למעייני היא שתנאי האשפוז באיכילוב בהיי ריסק מפנקים יותר+העובדה הרופא שלי הוא מנהל המחלקה וזה היה מאוד חשוב במניעת לידה מאוד מוקדמת (המים ירדו ב28 והצלחתי למשוך עד המקסימום במצב הזה לשבוע 34)

 

[קצב הטמפו]

פעם ראשונה במאיר-זוועה

פעם שניה ושלישית .(לפני כשבועיים) במעייני הישועה. 2 חוויות מעולות. שמדגישות עד כמה ההתנהלות במאיר היתה לא נכונה. דווקא כשכל התנאים שם היו מושלמים מבחינת העוברית והמצב שלי. החוויה הלכה איתי הרבה זמן עד שילדתי פעם שניה ועשיתי תיקון.
אני שמחה שסיימתי את הלידה השלישית בהרגשה כזו טובה. ב 2 המקרים הרגשתי כמו מיילדת פרטית. בפעם האחרונה בכלל כשהבנתי שזו המיילדת שהתחילה איתי פעם קודמת אבל סיימה משמרת מוקדם מדי מבחינתי , זה היה מושלם.
ילדתי תינוק של מעל 4200 ללא שום בעיה בלידה רגילה, מה שברור לי שרוב הסיכויים שהיתה מסתיים אחרת (הראש היה קצת צריך עזרה וחילוץ.) בבית חולים אחר.
חשוב לדעתי לבקש גם שם מיילדת בגישה טבעית גם אם רוצים אפידורל. המיילדות שהיו לי הן ההוכחה שאפשר גם עם אפידורל לעשות לידה פעילה שמאוד מקדמת, וגם המינון שביקשתי וקיבלתי היה נמוך, והרגשתי הכל, יכולתי לנוע ולהיות בתנוחות שונות, בשיתוף עם המיילדת.

המחלקה החדשה מקסימה ונעימה לדעתי, לא בית מלון אבל בהחלט תחושה נעימה נקייה מקלחות גדולות ומרווחות. בפעם האחרונה איפשרו לי להניק מיד אחרי הלידה, השהו את חיתוך חבל הטבור, ובכלל היה פשוט מדהים.
לי לא היתה בעיה עם הנושא הדתי, היתה איתי בחדר גם מישהי חילונית. אבל בגדול לא הפריע בכלל.

 

[קצב הטמפו]

ותודה גדולה לטושה על הייעוץ והעזרה כאן

 

[ט ו ש ה]

 

[Cafe Latte]

קטע, כי גם אני ילדתי תינוק גדול

(מעל ל4,200), וגם אצלי, הלידה יכלה בקלות להסתיים אחרת (מכשירנית/קיסרי), ורק בזכות המיילדת נגמרה בצורה רגילה, בלי שום התערבויות.

 

[אשה קטנטנה]

מאיר ובילינסון

לידה ראשונה במאיר, לידת בזק, אז אין לי זכרונות טובים או רעים מבית החולים. לידה שניה בלינסון, מרוצה עד הגג, היו לי צוות מיילדות/רופאים וכו' מקסימים. רעש המחלקה לא הפריע מדי, זה כולה יומיים מהחיים, לא משהו שאי אפשר לעמוד בו. אם הייתי רוטשילד הייתי הולכת על מלונית אבל אני לא,ואני מוותרת על זה בשמחה רבה
אחותי ילדה פעמיים באיכילוב, בפעם האחרונה לפני 3 ימים, וזכיתי להיות בלידה אחת שלה ומאוד התרשמתי גם שם, כולל מהמלונית שהיא הייתה בה אתמול