אני הגעתי ללוד, יותר נכון לגני אביב
לפני קרוב לעשר שנים.
עזבתי את ת"א שהיא המקום שאני הכי אוהבת, גרתי שם בין אלנבי לשוק הכרמל לנווה צדק. אחד המקומות היפים ביותר בת"א.
השכירות התחילה להרקיע שחקים, חופשת הלידה עם הקטנה והפיטורים של מי שהיה בעלי דאז גרמו לכך שלא יכולנו להישאר לגור בת"א.
השכונה החדשה יחסית גני אביב בלוד קרצה לנו במחירים הזולים ובאפשרות לקנות דירה משלנו, אחרי עשר שנות נישואים וארבע בנות.
ההורים שלי והאחים שלי כבר קנו את הדירות שלהם בשכונה והיה נראה לי נכון לעבור לכאן.
עשר שנים אחרי, עדיין אין לי אפשרות לקנות דירה, אפילו לא בלוד.
אני עדיין גרה בשכירות וגם השכירות עולה, אפילו כאן בלוד.
אבל יש רכבת לת"א ממש ליד הבית ואוטובוסים כמעט כל הזמן לכל מיני מקומות בעיר ומהעיר לכל הסביבה של השפלה וגוש דן.
יש בשכונה שלי שלושה בתי ספר יסודיים ותיכון אחד.
יש מרכז קניות שיש בו הכל
בקרוב נפתח בית המשפט המחוזי בלוד ובעוד כמה שנים, אולי, לפי התוכניות יהיה גם פאואר סנטר וסינמה סיטי או משהו בסגנון.
אני אופטימית לגבי שיפור מצב העיר ואני כולי תקווה שהשיפוצים עכשיו בכבישים יסתיימו במהרה וישפרו את התנאים בעיר ללא הכר.
מבחינת לימודים בלוד, אני יודעת שהרבה בורחים ללמוד בתיכונים אחרים. בגני אביב יש הרבה חיילים בני 16 עד 18 שמסתובבים כאן כי הם לומדים בהולץ ובפנימיות צבאיות אבל זה לא בגלל שבלוד לא טוב אלא בגלל החינוך מהבית למצויינות בלימודים שבדרך כלל מקבלים בתנאי משמעת צבאית.
באופן אישי, ארבעת הילדות שלי למדו ביסודי בגני אביב.
שלושת הגדולות שלי הספיקו ללמוד בחטיבה בגני אביב אבל עכשיו החליטו לסגור את החטיבה.
אחת הבוגרות שלי מסיימת מגמת תקשורת בתיכון מקסים לוי.
התאומה שלה "פרשה" לבן שמן, בתחילה לפנימיה וכיום מסיימת מגמת פסיכולוגיה-סוציולוגיה בתיכון בן-שמן.
האמצעית בחרה במגמת תיאטרון שאין למצוא בכל הסביבה הקרובה ולכן בחרה בתיכון גן ונוף בפ"ת.
הקטנה בינתיים עד כיתה ח' תמשיך ביסודי בגני אביב ובמסגרת שיפור החינוך בעיר, היא זכתה להיות חלק מעמותת חינוך לפסגות שפועלת מתוך בית ספר זבולון המר ופעילים בה תלמידי "גני אביב" ו"זבולון המר" כבר שנה שנייה ברציפות.
