אירוח מטפלת משפחתית וזוגית

[ע י נ ת סגל]

אירוח מטפלת משפחתית וזוגית

איילה פריהר מטפלת משפחתית וזוגית ממרכז "צעד-צעד" תתארח בסופ"ש הקרוב בפורום "אבחון וטיפול לילדים, בנושא- טיפול משפחתי וטיפול זוגי: האם אתם הורים צעירים וזקוקים להכוונה ? המשפחה עוברת גירושין ? הילד המתבגר מטלטל את הבית? הילדים עזבו את הקן? קושי בהצבת גבולות? התמודדות עם חולי במשפחה? נשמח לשמוע מכם ולנסות לסייע. שרשרו את שאלותיכם להודעה זו.

 

[אילה פריהר1]

אשמח לענות לשאלותיכם

 

[mibofe]

ילדה בת 7

שלום ביתי בת ה7 בכיתה א' מתנהגת בפראות בבית כל ישיבה להכנת שיעורים מסתיימת במריבה. היא אינה מקשיבה למה שרוצים להסביר לה, היא כועסת וצועקת כל הזמן , היא מפוזרת מאוד גם בחדר שלה וגם בבית הספר. ברצוני לציין כי היא ילדה מאוד אינטלגנטית ויפה. המורה בכיתה חושבת שיש לה בעיה בהתארגנות במרחב. לפני חצי שנה אביה עזב את הבית אך היחסים ביני ובינו מצוינים, הוא מגיע כל בוקר לקחת אותה ואת אחיה לגן ולבית הספר, נפגש איתם 4 פעמים בשבוע וחוגג את החגים איתנו. קיבלתי המלצה לקחת אותה לרכיבה על סוסים , מה את אומרת? תודה

 

[אילה פריהר1]

הטיפול בבתך בת ה-7

נראה כי הדבר המשמעותי ביותר הינו העובדה כי האב עזב את הבית לפני חצי שנה. גם במצב שבו האב שומר על קשר טוב במיוחד עם המשפחה עדיין עזיבתו מהווה משבר פנימי בעבור הילדים. התנהגות פראית של ילד הינה אחד מביטויו הרבים של משבר. ציינת שהמורה חושבת שיש לביתך בעיית התארגנות. יתכן שהיא צודקת. במצב זה הייתי ממליצה לפנות לאיבחון. אבחון יכול לתת תמונה על פיה תוכלו לדעת אם התנהגותה נובעת מבעיה רגשית, אורגנית או שילוב של השניים. רכיבה על סוסים יכולה להועיל אך אינני בטוחה שתפתור את הבעיה.

 

[nadiaat]

הצילו- הילד התחיל ליגנוב

ילדי בן השבע גנב סוכריות מהסופר,כמה דקות לאחר שביקש ממני ליקנות לו ולא היסכמתי. מאחר ואמרתי שקונים רק דבר אחד,שהיה קרטיב, כשלא קניתי את הסוכריות,הוא גנב, גיליתי זאת כשהיגעתי הביתה. כעסתי ואמרתי שהוא לא יקבל סןכריות עד להודעה החדשה, ושאסור ליגנוב. אך אני לא יודעת האם נהגתי נכון. לאחרונה עונשים לא מרתיעים אותו. מה עושים?

 

[ילדת החיים]

..

הצבת גבול. אבל מה שהילד קיבל ממך- היה כעס. שאלת למה הוא גנב? התענינת במה הביא אותו לזה? למה הוא הלך למקום קיצוני כזה? במה הוא התאכזב ממך? הוא ידע שאת תכעסי? הוא רצה עונש ממך? למה הוא גנב? מה הוא מרגיש? ז"א הוא יודע עכשיו ש"אמא כועסת, והוא היה לא בסדר". למה הוא גנב? הוא רצה תשומת לב, הוא רצה ללכת מעבר לקצה. למה? לאדם יש מכלול שלם של רגשות. בעלך יכול לצפות בפורנו כשהוא יודע שזה משהו שמאוד פוגע בך (נניח). אפשרות אחת היא לנתק לו את המחשב או לזרוק אותו מהבית, בלי לדבר איתו ובלי כלום. פשוט לכעוס ולעשות אתזה. אפשרות שניה היא לומר שזה פגע, לומר שאת כועסת, פגועה. ולדבר על מה הוא מרגיש. מה הביא אותו לזה (לא להאשים). להבין. לבקש ממנו לדבר- לדבר על מה הוא מרגיש. לדבר על מה עובר לאדם בנפש. כי אחרת מעבר למעשה- נשאר סיר בוחש בתוך נפש של אדם, של רגשות לא פתוריםף שהביאו אותו לזה. והסיר נשאר שם. המחשב מנותק. נו ו? מה עשינו בזה? את כועסת. הילד כואב שאמא שלו כועסת. הילד כועס שאמא שלו כועסת. כוע סשלא קנית סוכריות. שאת גם לא התענינת בו. שונא אותך (או מה שעובר לו בראש) בוכה. מצטער. ולא מקבל את מה שהכי חשוב- תמיכה. ענין. גבול חשוב. אבל השאלה איך מעבירים אותו. (לא ביקרתי)

 

[shanizvi]

שפות

שלום, רציתי לדעת במקרה שמגדלים ילד בחו"ל האם כדאי לדבר עם הילד גם בעברית וגם באנגלית או שלא כדאי כי זה עלול לבלבל אותו?

 

[אילה פריהר1]

שפות

כדאי ואף רצוי לדבר עם הילדים גם בעברית וגם באנגלית , עם זאת על מנת שלא לבלבל את הילד חשוב שאחד מההורים (זה ששולט באנגלית) ידבר עם הילד רק באנגלית וההורה השני ידבר רק בעברית. העקביות חשובה בעיניין זה ומונעת בלבול.

 

[shanizvi]

תודה

 

[הסמיילית]

אחותי

היי, אני בת 14 וחצי ויש לי אחות בת 11, אותי היא מעצבנת (כמו כל אחות קטנה) אבל כל היא משגעת את כולם במשפחה. חשבנו בהתחלה שיש לה בעיות קשב וריכוז, אבל עשינו לה בדיקה והתגלה שאין לה. *אני חייבת לציין שהיא מוכשרת בציור, כתיבה, משחק, ותיאטרון בעיקר. בעיה אחת- היא לא מקשיבה. למשל, אמא אומרת לה לעשות משהו, היא אומרת "כן" ולא מפסיקה בעיסוקים שלה. אז אמא מזכירה לה, היא אומרת "כן, תיכף" ולא עושה- זה נמשך שנים, מאז שהיא התחילה את כיתה א'. אמא כבר התחרפנה, והיא פחות מבקשת ממנה דברים. ויש עוד משהו, שיותר מפריע לי- יש לי עוד אחת בת 5, אז אחותי בת ה-11 מציקה לה כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן- כשהיא עוברת לידה היא מחטיפה לה, כשהן יושבות על אותה ספה היא דוחפת אותה- והקטנה לא עשתה לה כלום. אומרים לה להפסיק והיא טוענת ש"היא התגרתה בי". בארוחות הן מתחילות בשטות קטנה ומגיעות ל"תסתמי" "אל תתערבי" "מי שמדברת" "תשתקי" וכאלו. עוד דוגמה להתנהגות שלה, עכשיו זה קרה, לפני חצי דקה חברה שלה התקשרה ועניתי בטלפון ליד המחשב, קראתי לה לבוא וכשהיא נכנסה לחדר היא הסתכלה על המסך של המחשב וניסתה לקרוא, אמרתי לה "מה את קוראת? זה פרטי." אז היא צועקת ב"פול ווליום" (והיא חצי מטר ממני) -"אני לא קוראת!!! למה שאני אקרא?!?!" אוף! אני כבר לא יודעת מה לעשות?

 

[גינגית היחידה]

ילדים להורים גרושים

אני אם חד הורית בת 31 גרושה כבר 3 שנים יש לי ילדים בני 6 ו 4 מקסימים חכמים ומבינים עניין. אביהם לא הגיע בחצי שנה האחרונה לראותך בכלל ולא יצר שום קשר איתם לאחרונה הוא חזר לקשר טלפוני בלבד כאשר הם שאלו אותו אבא מתי תגיע הוא אמר להם שהוא לא יכול להגיע כי הוא עובד מאוד קשה להחזיר חובות (משהו שאני לא חושבת שעשה נכון) אני והוא במצב שלא מדברים ביננו בכלל אני לא מסוגלת לשבת איתו לשיחה כי הוא ישר טורף אותי גם בזמן הנישואים איתו הוא היה אלים כלפי גם פיזית וגם מילולית והילדה בת ה 6 היתה עדה לא פעם לשיחה צעקנית ומשפילה ביננו. בשנה האחרונה הם מגיעים למצב שכאשר אני מבקשת מהם לעשות משהו הם לעולם לא מבצעים את מה שביקשתי מבלגנים את החדר ואת הבית בצורה בלתי מתחשבת ולא מעניין אותם משום דבר. כאשר אומרים להם משהו ה"ברזים" נפתחים מהר מאוד הם מאוד קולניים ואפילו הגדולה הגיעה למצב שהיא די מכה את אחיה הקטן מרבית הזמן שהם ביחד. בגן הם דווקא די בסדר הקטן קצת יותר שובב אבל בגדר הנורמה אני חושבת. על הגדולה אין טענות עוזרת, משגיחה, משטפת פעולה בגן ואפילו הגננת אמרה לי שהילדה צריכה אבחון למחוננות כי לדעתה הילדה ברמה מאוד מאוד גבוה. איך אני מציבה להם גבולות. לצעוק?? נמאס לי אני לא חושבת שזה נכון לעשות למרות שאני כבר יוצאת מדעתי וזה קורה לא פעם ולא פעמים. מכות?? אני נגד למרות שכמה פעמים מצאתי את עצמי מאבדת שליטה בנושא. חייבים טיפים נכונים איך לעשות זאת לבד כי מאוד קשה לי. תודה ג'ינג'ית היחידה.

 

[אילה פריהר1]

ילדים להורים גרושים

הצבת גבולות היא עניין מרכזי ביותר בתיפקוד שלנו כהורים קל וחומר במצב שאת מתארת. מכות או צעקות משיגות על פי רוב את התוצאה ההפוכה. הן משדרות לילדים שאמא "מאבדת שליטה". האבא של ילדייך עזב כשהם היו בגיל בו לא ניתן להבין מה קורה. הפרידה והניתוק שלו מהם נחווים בהכרח באופן מאד קשה . ילדים מדברים את הקשיים שלהם דרך התנהגות יותר מאשר מילים. ההתנהגות שלהם נורמלית ומבטאת את הקשיים הפנימיים שלהם. אכן לבד זה מאד קשה וכדאי לך מאד לקבל יעוץ מקצועי. ברמת הטיפים: נסי לנהל עם הילדים שיחות על הרגשות שלהם סביב היום יום וכן בעיניין אבא. נסי להקפיד על ארוחה (אחת לפחות) ביום בה תסעדו שלושתיכם וכל אחד מכם ישתף מה היה לו הכי כיף היו ומה היה לו, לא נעים.חזקי אותם על כל התנהגות חיובית כלפייך ואחד כלפי השני. הראי דוגמא אישית בטון ובסגננון הדיבור .מאחלת לך ולילדייך הרבה שלווה וכל טוב.

 

[אילה פריהר1]

אחותך

היי על פי התאור שלך נשמע שממש קשה לך עם אחותך ונראה שהקושי הוא של המשפחה כולה. האם ניהלת שיחה רצינית עם אמא בעיניין? אם לכולם קשה איתה יתכן ששווה להציע לאמא לקבל יעוץ מקצועי בכדי שניתן יהיה להציב לאחותך גבולות ואף לבדוק מהם המניעים להתנהגותה "המשגעת". מאחלת לך סוף שבוע רגוע ושקט.

 

[ילדת החיים]

סמיילית,

עניתי לך 3 פעמים תשובה ארוכה ואז מחקתי הכל ואני אסכם לכמה שורות- ביקשו ממני להכנס לכאן ולהשיב גם, אז אני מקווה שזה בסדר. לי זה נראה שהיא רוצה שתתענינו בה. פשוט תחבקו אותה ושאלו אותה מה היא מרגישה. שהיא קוראת לתשומת לב. שהיא לא יודעת איך לבקש אותה ואיך לדבר, ומפחדת להפגע. ואתם לא יודעים איך לדבר ואיך לשאול ומפחדים להפגע ולפגוע. והיא מבקשת את הענין שלכם, לא של מטפל חיצוני. לאט לאט. בעדינות. את מציינת תחומי ענין של- שהם יצירה, ביטוי של רגשות. ששם היא יכולה להראות את עצמה- להתבטא. ובבית.. אם באמ מדברים איתה עליה? שואלים מה א-ת מרגישה? כשהיא צעקה עליך היא שאלה "למה שאני אקרא?" אולי היא באמת רוצה שתשאלי אותה.. "למה?" אני לא כותבת כהתקפה, אם כתבת כאן- איכפת לך וזה בוודאי מתסכל בשבילך ובשבילה. לאט. בעדינות- תדברו איתה.. עליה. מה את מרגישה. מה שלומך. "איכפת לי. אני אוהבת אותך. אני גאה בך. כל הכבוד".פחות בקורת. יותר להסתכן ולבוא לקראתה. לעצור את זה שהיא פוגעת בכם- כן, במיוחד באחות הקטנה. אבל אדם שצועק- לא צועק כי "בא לו". הוא צועק כי כואב לו. ובמקום לומר "לך לרופא".. אפשר לשאול- מה אתה מרגיש, למה אתה מרגיש, תתאר לי, תספר ל, איכפת לי אני כאן איתך, כואב לי לראות אותך כך. להבין שיש לזה מקור.

 

[d i n d i n i]

איילה איך יוצאים מהלופ? (הפעם במקום הנכון)

אנחנו כבר שנה וחצי ביחד חצי שנה בחו"ל שנינו באמצע שנות העשרים.. אוהבים מאוד וקשורים אחד לשני בצורה מופלאה .. אבל (תמיד יש אבל הא?) נראה שאנחנו לא משדרים על אותו גל לעיתים קרובות.. הוא מתעצבן מאוד מהר , הוא מודע לבעיה הזאת ומנסה לעבוד עליה.. ואני מרחפת ופולטת דברים בלי לחשוב , גם אני מנסה לעבוד על זה.. לפעמים אני אומרת דברים קטנים שאין להם משמעות נסתרת והוא קורא בהם פרשנות משלו.. יש לנו דעות שונות וזה מובן ומקובל אבל בזמן האחרון יוצא כאילו הכל בנינו שונה מרגיש כאילו אנחנו מטלטלים בין יציבות לטירוף על בסיס שבועי וכבר אין לנו כוח יותר. רק רוצים להיות ביחד ולהינות אחד מהשני ומשהו תמיד צץ לו.. אני אומר שההתחלה פה הייתה לנו מאוד קשה ועמדנו על סף פרידה רבנו באופן יומיומי נראה שהמשבר הגדול מאחורינו אבל השאריות שלו עדיין משפיעות עלינו.. כאילו יש לנו מטענים אחד נגד השני שרק מחפשים להתפוצץ כל פעם מחדש.. איילה איך יוצאים מהלופ המתסכל הזה? בבקשה עיזרי לנו.. תודה מראש

 

[אילה פריהר1]

איך יוצאים מהלופ?

היי קודם כל חשוב לזכור שהאהבה והקשר בינכם מהווים מוקד לשאוב ממנו אנרגיה ולעבור את התקופה הקשה שאתם עוברים. אם הריבים ביניכם התחילו עם המעבר לחול יש להניח שהדברים קשורים במשבר המעבר ושעם הזמן היחסים יתאזנו. אם גם קודם לא שידרתם על אותו גל לעיתים קרובות אז יש בעיה בסיסית יותר. כדי לצאת מהלופ חשוב לטפח תקשורת יעילה ביניכם. במקום להגיע לפיצוץ דברו על הדברים בעת התרחשותם. אל תיצברו כדי שלא תיתפוצצו, דברו בצורה בונה ולא בהטחת האשמות . נסו להיות כנים ושכל אחד יקח אחריות על החלק שלו בתוך הקונפליקט. הרבה הצלחה וכל טוב. אילה

 

[עוד אחת אנונימית]

בעייה משפחתית וזוגית

היי איילה !! אני ובעלי נשואים כבר 4 שנים . יש לנו ילד בן 3 שיש לו בעיות התפתחותיות כאלו ואחרות ( מטופלות ) ואנחנו נתקלים ברמה היומיומית בהרבה מאבקים ( מול הילד ) בקיצור לא פשוט וצריך המון המון סבלנות .....וגם ראש פתוח כדי ללמוד ולעבוד בשיטות מסוימות . מעבר ללחץ שהנושא גורם לנו בזוגיות בזמן האחרון אני חשה כעס עלי מצד בעלי , כאילו שלא משנה מה אני אעשה אני לא אצליח לרצות אותו . אני עובדת במשרה מלאה ותובענית אבל הוא רוצה שתמיד הבית יהיה מסודר ונקי ויהיה אוכל ואני משתדלת לעמוד בכך , יש לציין שגם הוא מבשל ומנקה לעיתים קרובות ..אבל מה לעשות שלא תמיד אפשר שהבית יההי נקי ומסודר ויהיה אוכל מבושל אחרי יום ארוך של עבודה ?? לעיתים אני מודה שאני מעדיפה להזניח את הבית במעט ולבלות זמן חשוב עם הבן שלי , מעבר לכך שאני גם "עייפה" וומש לא סופר וומן ולא מצליחה לעמוד בכל המלות הרבות בבית עם הילד ומחוץ לבית . כל עוד אני עומדת במטלות הרבות והכל מתקתק כמו שצריך - הבעל שלי מרוצה ( פחות או יותר ) , במידה ולא - אני מרגישה את חוסר שביעות רצונו .... וכל הזמן כעס כלפיי - הטון דיבור שלו לרוב תוקפני כלפיי ( לא בצעקות אבל בטון ציני ותוקף ) אני מרגישה שאני צריכה ל"רצות" כל הזמן וברגע שלא אהיה מספיק "מרצה" לא אהיה מספיק טובה . מעבר לכך - הבעיות עם הילד - גורמות לו לתיסכול ניכר - ופעם אחת הוא פלט שהוא לא אוהב את המשפחה שלו - כלומר אותנו . אני נדרשת להמון סבלנות - גם איתו וגם עם הילד - ולא תמיד הסבלנות היא בנמצא כך שיש לי הרבה תיסכולים משלי ..... יש לך עצה מה לעשות ?? ( אני חייבת לציין שבעלי היה בשיחות ע פסיכולוג כנ"ל גם אני )

 

[אילה פריהר1]

בעייה משפחתית וזוגיתו

היי יתכן שבעלך משליך עלייך את הקושי והצער שלו לגבי בנכם. התחושה שאת צריכה לרצות את בעלך כל הזמן אינה פשוטה ומכבידה עלייך מאד. אני מניחה שהדפוס "המרצה" לא נולד ביחסים שלך מול בעלך אלא מוכר לך עוד קודם ?! קבלה של ילד עם קשיים מהווה אתגר עבור שני הוריו. כדאי לכם מאד לקבל יעוץ זוגי לתקופה מסוימת כדי שבעלך יוכל לעבד את רגשותיו הקשים בעיניין , כדי ל"נטרל" אותך מהצורך לרצות בכדי להרגיש טובה, ובכדי להתמודד עם כל מגוון הקשיים. אגב גם לדעתי שווה יותר "להזניח" את הבית לטובת בנך. ומה עם לקחת עזרה בניקיון? שימרי על עצמך. לסופר וומן יש תג מחיר גבוה. כל טוב אילה

 

[קרן מיאו]

שאלה: בנוגע התמחות ותואר בטיפול זוגי משפחתי

שלום! אני לומדת פסיכולוגיה תואר שני ומעונייינת ללמוד בעתיד להיות מטפלת זוגית משפחתית. אני לא מעוניינת להמשיך בתואר שני בפסיכולוגיה. ראיתי באתר שנתן להתקבל ללימודים אלו לאחר כל שני תארים בתחום טיפולי. אני מעונייינת ללמוד תרפיה באמנות שזה טיפולי אך כרגע לא נחשב לתואר 2 אלא ללימודי תעודה. באתר נכתב שנתן להתקבל על ידי לימודי תרפיה באמנות כתואר 2. אז יש כאן משהו מוזר, כי כרגע בשום מקום בארץ זה לא נחשב לתואר שני. האם את מכירה מישהיא שעשתה לימודי תעודה בתרפיה באמנות ואח"כ התקבלה והמשיכה לטיפול זוגי? האם באמת כל תואר שני במשהו טיפולי הוא נחשב ונתן להתקבל עימו ללימודים אלו? ובכלל, כמה זמן לוקח לימודים אלו? האם לאחריהם יש לעשות עוד התמחות או שההתמחות כלולה במסגרת השנים לליומדי התואר? ואיפה נתן לאחר מכן לעבוד בתור מטפל זוגי משפחתי? האם יש מספיק ביקוש? תודה רבה!

 

[אילה פריהר1]

התמחות ותואר בטיפול זוגי משפחתי

ידוע לי שלבלזלי קול'ג ניתן ללמוד לתואר שני בתרפיה באומנות. באמת כל תואר שני בתחום טיפולי יאפשר לך להתקבל ללימודי טיפול משפחתי. יש הרבה ביקוש בעולם העבודה אך צריך קשרים ואנשים שיתחילו להפנות אלייך ולאחר זמן ,זה עובר מפה לאוזן.ניתן גם להצטרף למכונים פרטיים שזקוקים למטפלים משפחתיים. קשה יותר להיכנס למוסדות מאורגנים כמו לשכות רווחה, קופות חולים וכו'. כל טוב ובהצלחה.