מדובר בתינוק שאוכל וישן וכשהוא כבר ער הוא כמעט לא צורך תשומת
(בינתיים). ובכל זאת ההתמודדות היא שונה. את בטח יודעת. הצורך לתת לכל אחד מהם את מה שמגיע לו בדין, התמרון, והידיעה שגם היחסים ביניהם נקבעים לפי היחס שאני נותנת להם - כל אחד לחוד ושניהם ביחד. כמו שאמרתי - משפחה זה מסובך. לא ידעתי עד כמה ועדין אני לא באמת יודעת)
תמונוץ כאלו תמיד מרגשות אותי, ומצמררות. איזה כיף לך, שזכית לחויה מתקנת, לפחות במובן שהניחו עליך תינוק, וליטפת. אין לי תובנות לגבי שניים. אני מאד רחוקה מזה. אבל זה קורה, וזה יקרה גם לך. ממש עוד מעט.