אישור הסכם גירושין- אבקש תשובת עו"ד

מצב
הנושא נעול.

ulisess

New member
אישור הסכם גירושין- אבקש תשובת עו"ד

אישור הסכם גירושין- אבקש תשובת עו"ד
אשתי ואני הגענו, לאחר משא ומתן, להסכם גירושין המוסכם על שנינו ואף קבענו את סכום המזונות. אבקש לדעת: 1. האם אנחנו חייבים להביא קודם את ההסכם לאישור בית המשפט למשפחה או שאפשר לקצר את התהליך ולגשת עם ההסכם ישירות לרבנות ולבקש גט על בסיסו? מה היתרונות והחסרונות של כל אופציה? 2. האם בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני עלולים לדחות סעיף כלשהו מסעיפי ההסכם שלנו או לשנות את סכום המזונות על אף שהכל מוסכם בינינו וללא בקשה לשינוי כזה מצידנו? 3. אני יוצא מן הבית כבר השבוע ולוקח עימי את חלקי ברכוש כפי שהוסכם בינינו. גם העניינים הכספיים המשותפים יופרדו כבר השבוע. מהו הדין לגבי התקופה שבין עזיבתי את הבית ועד לאישור ההסכם? האם עלי ועל אשתי לפעול כבר עתה על-פי תנאיו? 4. יש לנו שתי ילדות. כמה זמן בממוצע לוקח לבית המשפט למשפחה או לרבנות לאשר הסכם שמובא להם מוכן ולתת את הגט? תודה, אורי
 
תשובה

אישור הסכם גירושין- אבקש תשובת עו"ד
אשתי ואני הגענו, לאחר משא ומתן, להסכם גירושין המוסכם על שנינו ואף קבענו את סכום המזונות. אבקש לדעת: 1. האם אנחנו חייבים להביא קודם את ההסכם לאישור בית המשפט למשפחה או שאפשר לקצר את התהליך ולגשת עם ההסכם ישירות לרבנות ולבקש גט על בסיסו? מה היתרונות והחסרונות של כל אופציה? 2. האם בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני עלולים לדחות סעיף כלשהו מסעיפי ההסכם שלנו או לשנות את סכום המזונות על אף שהכל מוסכם בינינו וללא בקשה לשינוי כזה מצידנו? 3. אני יוצא מן הבית כבר השבוע ולוקח עימי את חלקי ברכוש כפי שהוסכם בינינו. גם העניינים הכספיים המשותפים יופרדו כבר השבוע. מהו הדין לגבי התקופה שבין עזיבתי את הבית ועד לאישור ההסכם? האם עלי ועל אשתי לפעול כבר עתה על-פי תנאיו? 4. יש לנו שתי ילדות. כמה זמן בממוצע לוקח לבית המשפט למשפחה או לרבנות לאשר הסכם שמובא להם מוכן ולתת את הגט? תודה, אורי
תשובה
1.אישור הסכם גירושין נעשה רק בביה"ד הרבני. תאורטית אפשר לפצל בין חלקי ההסכם, לאשר ברבני רק את הגירושין והיתר בביהמ"ש אבל זה לא רצוי מבחינת האגרות. 2. ביה"ד בדרך כלל לא פוסל סעיפים אלא אם יש משהו שמנוגד לדין העברי ומעורר חשש שהגט לא ניתן מרצון חופשי. 3. תלוי מה נאמר בהסכם. הסכם שמסדיר יחסי רכוש לאחר הגט הוא הסכם ממון ואין לו תוקף כל עוד לא אושר כדין. 4. תלוי באיזה עיר. עקרונית הנטיה היא לזרז הליכים.
 
תשובה נוספת

אישור הסכם גירושין- אבקש תשובת עו"ד
אשתי ואני הגענו, לאחר משא ומתן, להסכם גירושין המוסכם על שנינו ואף קבענו את סכום המזונות. אבקש לדעת: 1. האם אנחנו חייבים להביא קודם את ההסכם לאישור בית המשפט למשפחה או שאפשר לקצר את התהליך ולגשת עם ההסכם ישירות לרבנות ולבקש גט על בסיסו? מה היתרונות והחסרונות של כל אופציה? 2. האם בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני עלולים לדחות סעיף כלשהו מסעיפי ההסכם שלנו או לשנות את סכום המזונות על אף שהכל מוסכם בינינו וללא בקשה לשינוי כזה מצידנו? 3. אני יוצא מן הבית כבר השבוע ולוקח עימי את חלקי ברכוש כפי שהוסכם בינינו. גם העניינים הכספיים המשותפים יופרדו כבר השבוע. מהו הדין לגבי התקופה שבין עזיבתי את הבית ועד לאישור ההסכם? האם עלי ועל אשתי לפעול כבר עתה על-פי תנאיו? 4. יש לנו שתי ילדות. כמה זמן בממוצע לוקח לבית המשפט למשפחה או לרבנות לאשר הסכם שמובא להם מוכן ולתת את הגט? תודה, אורי
תשובה נוספת
הסכם גירושין ניתן לאשר בביהמ"ש למשפחה וגם בבית הדין הרבני. ההבדל הוא הסמכות הנמשכת כלפי ההסכם. כלומר - אם בעתיד יהיו מחלוקות לגבי ההסכם או פירושו אז אם ההסכם הובא לאישור ביהמ"ש למשפחה אז הם ידונו בכך ואם ההסכם הובא לאישור רק של בית הדין אז הם אלו שידונו בכך. לצערי אני לא מסכים עם חברי הנכבד שחושב אחרת, אך לדעתי עדיף להביא את ההסכם לאישור בית המשפט מהסיבה לעיל (אם אשתך קיבלה יעוץ משפטי, אז היא תדרוש את זה בוודאות. האגרה לאישור הסכם היא לא משמעותית). בית המשפט למשפחה לא יכול לתת גט אלא רק בית הדין הרבני, ביהמ"ש נוטל חלק רק באישור ההסכם ואז על בני הזוג לפנות לרבני בשביל גירושין. ההליך שם יהיה קצר כי אתם באים עם הסכם חתום ומאושר ע"י ביהמ"ש, הם יקבעו דיון ובו יתחילו את הליכי הגט (כל בית דין והיעילות שלו). בית המשפט יבטל הסכם רק אם יראה כי צד אחת חתם מבלי שהבין את הסעיף או שהסעיף כ"כ לרעתו מעבר לכל פרופורציה. סה"כ בית המשפט לא יתערב ויאשר את ההסכם וגם את סכום המזונות. אתה צריך לקחת בחשבון כי סכום המזונות שעליו אתם מסכימים בהסכם אינו מגביל את ילדיך לתבוע אותך מאוחר יותר למזונות גבוהים יותר. בית הדין יבטל סעיף רק אם הוא יראה כי הוא בעצם כופה על צד אחת את הגירושין (האשה תקבל גט רק אם הבעל ישלם....) כי אז הגירושין בעצם אינם בהסכמת הצדדים. הסכם הגירושין תקף מרגע הגירושין עצמם. אם קבעתם כי הוא יחול מעכשיו אז יש לכם זכויות חוזיות ואם צד אחד יפר את החוזה אז אתה בעצם תתבע לקיום ההסכמים עפ"י החוזה. אם לא קבעתם שזה מעכשיו אז יחולו הכללים הרגילים של גירושין (אתה חייב לשלם לאשתך מזונות עד הגירושין וכד´) תלוי מה בדיוק הסכמתם. כפי שזה נשמע אתם די בהסכמה וברוח טובה ולכן לא צריכות להיות לכם בעיות בעניין זה. מכייון שכרגע בית המשפט בפגרה ובית הדין גם יצא לפגרה אז יקח לך קצת זמן עד שההסכם יאושר ועד שיקבעו לך מועד לגט. הכל תלוי בכמות המתגרשים כיום (ברבני) לא הייתי מציע לך להמתין עוד חודש כדי להתחיל אבל יתכן כי עד חודש הבא עדיין תהיה בהליכים. בהצלחה
 
לדעתי-

אישור הסכם גירושין- אבקש תשובת עו"ד
אשתי ואני הגענו, לאחר משא ומתן, להסכם גירושין המוסכם על שנינו ואף קבענו את סכום המזונות. אבקש לדעת: 1. האם אנחנו חייבים להביא קודם את ההסכם לאישור בית המשפט למשפחה או שאפשר לקצר את התהליך ולגשת עם ההסכם ישירות לרבנות ולבקש גט על בסיסו? מה היתרונות והחסרונות של כל אופציה? 2. האם בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני עלולים לדחות סעיף כלשהו מסעיפי ההסכם שלנו או לשנות את סכום המזונות על אף שהכל מוסכם בינינו וללא בקשה לשינוי כזה מצידנו? 3. אני יוצא מן הבית כבר השבוע ולוקח עימי את חלקי ברכוש כפי שהוסכם בינינו. גם העניינים הכספיים המשותפים יופרדו כבר השבוע. מהו הדין לגבי התקופה שבין עזיבתי את הבית ועד לאישור ההסכם? האם עלי ועל אשתי לפעול כבר עתה על-פי תנאיו? 4. יש לנו שתי ילדות. כמה זמן בממוצע לוקח לבית המשפט למשפחה או לרבנות לאשר הסכם שמובא להם מוכן ולתת את הגט? תודה, אורי
לדעתי-
1. רצוי מאוד לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה לא מאשר רק את הסעיף המסדיר את ענין הגירושין - גט, שכן ענין זה מצוי בסמכות בית הדין הרבני. מעבר לסעיף בודד זה כל ההסכם מאושר. 2. היתרון שבאישור הסכם בבית המשפט לענייני משפחה הוא ברור. אם לאחר אישור הסכם מתעוררות שאלות בענין ההסכם, למשל - מבקשים לבטל אותו או לדון בהפרתו, בית המשפט לענייני משפחה דן בענין זה על פי חוק החוזים והדין הישראלי. בבית הדין הרבני ידונו בענין על פי הדין העברי. מאחר וההסכם מאושר בבית הדין באמצעות "קנין" קשה, אם לא בלתי אפשרי, לבטל או לשנות סעיף כלשהו בבית הדין הרבני. 3. למעט ענין מזונות הילדים שניתן לדון בו מחדש בבית המשפט לענייני משפחה גם אם הסכם אושר ברבני, בכל יתר העניינים ובמיוחד ענייני הרכוש והממון תהא לבית הדין הרבני סמכות נמשכת לדון בהם, וכאמור - זה לא רצוי. 4. לגבי סכום המזונות - אם קבעתם סכום נמוך בצורה קיצונית יתכן שבית המשפט יסרב לאשר את הסכום. יש לקחת בחשבון שבדרך כלל ניתן יהיה לתבוע מזונות גם לאחר מכן, ללא קשר למה שהסכמתם בהסכם. 5. כרגע גם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני מצויים בפגרה ועל כן בבקשה לאישור ההסכם רצוי לעתור לאישורו בפגרה בפני שופט תורן. 6. למרות שטרם אושר הסכם - אני ממליצה לנהוג על פי תנאיו גם כעת.
 
דעה אחרת

לדעתי-
1. רצוי מאוד לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה לא מאשר רק את הסעיף המסדיר את ענין הגירושין - גט, שכן ענין זה מצוי בסמכות בית הדין הרבני. מעבר לסעיף בודד זה כל ההסכם מאושר. 2. היתרון שבאישור הסכם בבית המשפט לענייני משפחה הוא ברור. אם לאחר אישור הסכם מתעוררות שאלות בענין ההסכם, למשל - מבקשים לבטל אותו או לדון בהפרתו, בית המשפט לענייני משפחה דן בענין זה על פי חוק החוזים והדין הישראלי. בבית הדין הרבני ידונו בענין על פי הדין העברי. מאחר וההסכם מאושר בבית הדין באמצעות "קנין" קשה, אם לא בלתי אפשרי, לבטל או לשנות סעיף כלשהו בבית הדין הרבני. 3. למעט ענין מזונות הילדים שניתן לדון בו מחדש בבית המשפט לענייני משפחה גם אם הסכם אושר ברבני, בכל יתר העניינים ובמיוחד ענייני הרכוש והממון תהא לבית הדין הרבני סמכות נמשכת לדון בהם, וכאמור - זה לא רצוי. 4. לגבי סכום המזונות - אם קבעתם סכום נמוך בצורה קיצונית יתכן שבית המשפט יסרב לאשר את הסכום. יש לקחת בחשבון שבדרך כלל ניתן יהיה לתבוע מזונות גם לאחר מכן, ללא קשר למה שהסכמתם בהסכם. 5. כרגע גם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני מצויים בפגרה ועל כן בבקשה לאישור ההסכם רצוי לעתור לאישורו בפגרה בפני שופט תורן. 6. למרות שטרם אושר הסכם - אני ממליצה לנהוג על פי תנאיו גם כעת.
דעה אחרת
ישנה פסיקה שביה"ד הרבני גמר את מלאכתו עם אישור ההסכם. אינני סבור שאישור הסכם מקנה סמכות לביה"ד הרבני לדון בענינים שמתעוררים מביצועו (בג"צ סימה לוי).
 
בעניין בג"צ לוי

דעה אחרת
ישנה פסיקה שביה"ד הרבני גמר את מלאכתו עם אישור ההסכם. אינני סבור שאישור הסכם מקנה סמכות לביה"ד הרבני לדון בענינים שמתעוררים מביצועו (בג"צ סימה לוי).
בעניין בג"צ לוי
בג"צ לוי הינו טוב ויפה אך רק לסוג המקרה ולמהות הסעיף שאותו תבע מר לוי (סעיף שיפוי) הוא אינו חל כללית על כל אישור הסכם הגירושין ולכן אם בית הדין יאשר הסכם גירושין - ניתן לו סמכות נמשכת. (ראה חלוקה שעושה בג"צ בין עניינים שמסתיימים סופית לבין עניינים אשר ממשיכים הלאה - כגון מזונות ילדים). וחוץ מזה - גם קיים בג"צ בבלי - מה הקשר בינו לבין המציאות בפועל???
 
אני מסכימה עם עו"ד צעיר

בעניין בג"צ לוי
בג"צ לוי הינו טוב ויפה אך רק לסוג המקרה ולמהות הסעיף שאותו תבע מר לוי (סעיף שיפוי) הוא אינו חל כללית על כל אישור הסכם הגירושין ולכן אם בית הדין יאשר הסכם גירושין - ניתן לו סמכות נמשכת. (ראה חלוקה שעושה בג"צ בין עניינים שמסתיימים סופית לבין עניינים אשר ממשיכים הלאה - כגון מזונות ילדים). וחוץ מזה - גם קיים בג"צ בבלי - מה הקשר בינו לבין המציאות בפועל???
אני מסכימה עם עו"ד צעיר
לא זכור לי פסק הדין כרגע אבל בדקתי בעבר את הנושא היטב - ביטול הסכם או תביעה בקשר להסכם שאושר בבית הדין הרבני - ידון אך ורק בבית הדין הרבני. למעט כמובן מזונות ילדים ובמקרים מסויימים משמורת.
 
אפילו תודה לא קיבלנו../images/Emo7.gif

אני מסכימה עם עו"ד צעיר
לא זכור לי פסק הדין כרגע אבל בדקתי בעבר את הנושא היטב - ביטול הסכם או תביעה בקשר להסכם שאושר בבית הדין הרבני - ידון אך ורק בבית הדין הרבני. למעט כמובן מזונות ילדים ובמקרים מסויימים משמורת.
אפילו תודה לא קיבלנו
 
ולגופו של ענין

אפילו תודה לא קיבלנו
ולגופו של ענין
אני לא חושב שאתם צודקים והתוצאה גם לא רצויה. לפי איזה חוקים תידון תביעה לביטול הסכם או אכיפתו? חוק החוזים? הדין העברי? הפורום הראוי הוא ביהמ"ש לעניני משפחה והדין הוא אזרחי.
 
מציאות בשטח

ולגופו של ענין
אני לא חושב שאתם צודקים והתוצאה גם לא רצויה. לפי איזה חוקים תידון תביעה לביטול הסכם או אכיפתו? חוק החוזים? הדין העברי? הפורום הראוי הוא ביהמ"ש לעניני משפחה והדין הוא אזרחי.
מציאות בשטח
ייתכן כי התוצאה אינה ראויה, אך זוהי המציאות. גם ללא דעתנו בעניין העובדות בשטח מצביעות על כך. אישית לא יצא לי לראות זוג מבטל הסכם גירושין על סמך טענות חוזיות (לגבי סעיף ספציפי ראיתי שנידון בפני ביהמ"ש כי זו תביעה חוזית נפרדת) לעניין אכיפה - אם תקח לדוגמא הסכם של הצדדים למכור נכס/ פירוק שיתוף, אזי הערכת שווי הנכס, מינוי שמאים וכד´ תתנהל בפני בית הדין. פס"ד לוי שהבאת לעיל מעמיד מבחנים די ברורים, כך שיש דברים שיתנהלו רק בפני בית הדין ויש דברים שיתנהלו רק בפני בית המשפט למרות שההסכם אושר בפני בד"ר בלבד. ככל הנראה אם תרצה לבטל הסכם כולו על סמך טענות חוזיות אזי לכתחילה לא היה לבד"ר סמכות בלעדית ולכן סוג זה של טענה תידון בביהמ"ש. לעומת זאת - אכיפה של הסכם או דרך מימושו של סעיף (כמו הדוגמא שהבאתי) תידון בפני בד"ר בלבד. בגלל זה צריך להביא את ההסכם לאישור גם בפני בית המשפט לענייני משפחה
 

AAKNV

New member
אני הקטן

מציאות בשטח
ייתכן כי התוצאה אינה ראויה, אך זוהי המציאות. גם ללא דעתנו בעניין העובדות בשטח מצביעות על כך. אישית לא יצא לי לראות זוג מבטל הסכם גירושין על סמך טענות חוזיות (לגבי סעיף ספציפי ראיתי שנידון בפני ביהמ"ש כי זו תביעה חוזית נפרדת) לעניין אכיפה - אם תקח לדוגמא הסכם של הצדדים למכור נכס/ פירוק שיתוף, אזי הערכת שווי הנכס, מינוי שמאים וכד´ תתנהל בפני בית הדין. פס"ד לוי שהבאת לעיל מעמיד מבחנים די ברורים, כך שיש דברים שיתנהלו רק בפני בית הדין ויש דברים שיתנהלו רק בפני בית המשפט למרות שההסכם אושר בפני בד"ר בלבד. ככל הנראה אם תרצה לבטל הסכם כולו על סמך טענות חוזיות אזי לכתחילה לא היה לבד"ר סמכות בלעדית ולכן סוג זה של טענה תידון בביהמ"ש. לעומת זאת - אכיפה של הסכם או דרך מימושו של סעיף (כמו הדוגמא שהבאתי) תידון בפני בד"ר בלבד. בגלל זה צריך להביא את ההסכם לאישור גם בפני בית המשפט לענייני משפחה
אני הקטן
לדעתי נושא הסמכות הוא מאוד גבולי. אך בכל מקרה בהלכת בבלי נקבע שבית דין רבני מחוייב לדון ולפסוק בענייני רכוש עפ"י המשפט האזרחי. היינו עפ"י אותם סדרי דין שהיו נהוגים בבית משפט אזרחי אילו התביעה הייתה נדונה שם.
 

ulisess

New member
קודם כל תודה...

אני הקטן
לדעתי נושא הסמכות הוא מאוד גבולי. אך בכל מקרה בהלכת בבלי נקבע שבית דין רבני מחוייב לדון ולפסוק בענייני רכוש עפ"י המשפט האזרחי. היינו עפ"י אותם סדרי דין שהיו נהוגים בבית משפט אזרחי אילו התביעה הייתה נדונה שם.
קודם כל תודה...
קודם כל תודה לכל המגיבים. הסידורים האינסופיים סביב הגירושין השאירו אותי קצת מחוץ לאינטרנ בימים האחרונים ולכן לא נכנסתי לפורום עד היום. אני מאוד מעריך את העצות והנסיון לעזור. האמת שאני קצת מבולבל מכל הדיון המלומד שהתנהל כאן, אבל הסוגיות העיקריות העומדות על הפרק מבחינתי כעת הן: 1. אשתי ואני, לאחר ויכוחים לא מעטים אצל מגשר שאינו עו"ד, הסכמנו על סכום מזונות הנמוך בכ-400 ש"ח מהסכום המשולם ע"י הביטוח הלאומי, אך המהווה 50% מן המשכורת החודשית שלי (אין לי כל אמצעים כלכליים אחרים בפועל או בכוח). רציתי רק לודא שהסכם כזה בינינו לא יבוטל ע"י בית המשפט או בית הדין בשל קיומה של נורמה או בשל פסיקה רווחת לגבי סכומי מזונות. בעניין זה אבקש לשמוע את דעת עורכי הדין שהגיבו כאן על התשובה שקיבלתי ממספר עורכי דין (וביניהם כאלה הקשורים בארגונים הפועלים למען זכויות גברים) על השאלה האם יכולת התשלום שלי נלקחת בחשבון. נאמר לי כמעט פה אחד שביה"מ אינו מתחשב ביכולת התשלום שלי וכי בהחלט יתכן מצב בו אהפוך מאדם עובד ומתפקד הגר בדירה ממוצעת, למי שכל משכורתו משועבדת למזוות ונאלץ לחיות מן היד לפה ולהתגורר באיזו אכסניה. האם זה נכון? האם אכן לא נותן החוק שום הגנה לגברים מפני דרישות דרקוניות למזונות גבוהים? האם איבוד היכולת לתפקד כאב לבנותי לא ילקח בחשבון בשום מצב? 2. האם העובדה כי אנו מקיימים את תנאי ההסכם בינינו למשך תקופה של כחודש או יותר בטרם נדון ענייננו בביה"מ, יכול לסייע בשכנוע כי ההסכם סביר, מוסכם וראוי לאישור? 3. האם העובדה שההסכם מנוסח בשפה לא משפטית (אך גם לא ברישול או בסגנון עממי) תעכב או תמנע את אישורו? 4. אשתי מדי פעם, לאחר הגעה להסכמות, מעלה דרישות חדשות, דבר שעלול לסכן את ההסכם אם תעבור תקופה ארוכה עד לדיון בו בביה"מ. האם עזיבתי את הבית כעת תעמוד נגדי במידה וההסכם יפתח בביה"מ? 5. לגבי סוגיית הערכאה המתאימה, עדיין לא הבנתי לאן עדיף לפנות, אבל כרגע נראה לי שנפקיד את ההסכם בביה"מ ולאחר אישורו נפנה לרבנות לצורך הגט. מה הסיכוי לדיון בפני שופט תורן בזמן הפגרה? מדובר בביה"מ בירושלים. תודה מראש לכל העונים, אני מבטיח לא להעלם הפעם....
 

ulisess

New member
תוספת להודעה הקודמת

קודם כל תודה...
קודם כל תודה לכל המגיבים. הסידורים האינסופיים סביב הגירושין השאירו אותי קצת מחוץ לאינטרנ בימים האחרונים ולכן לא נכנסתי לפורום עד היום. אני מאוד מעריך את העצות והנסיון לעזור. האמת שאני קצת מבולבל מכל הדיון המלומד שהתנהל כאן, אבל הסוגיות העיקריות העומדות על הפרק מבחינתי כעת הן: 1. אשתי ואני, לאחר ויכוחים לא מעטים אצל מגשר שאינו עו"ד, הסכמנו על סכום מזונות הנמוך בכ-400 ש"ח מהסכום המשולם ע"י הביטוח הלאומי, אך המהווה 50% מן המשכורת החודשית שלי (אין לי כל אמצעים כלכליים אחרים בפועל או בכוח). רציתי רק לודא שהסכם כזה בינינו לא יבוטל ע"י בית המשפט או בית הדין בשל קיומה של נורמה או בשל פסיקה רווחת לגבי סכומי מזונות. בעניין זה אבקש לשמוע את דעת עורכי הדין שהגיבו כאן על התשובה שקיבלתי ממספר עורכי דין (וביניהם כאלה הקשורים בארגונים הפועלים למען זכויות גברים) על השאלה האם יכולת התשלום שלי נלקחת בחשבון. נאמר לי כמעט פה אחד שביה"מ אינו מתחשב ביכולת התשלום שלי וכי בהחלט יתכן מצב בו אהפוך מאדם עובד ומתפקד הגר בדירה ממוצעת, למי שכל משכורתו משועבדת למזוות ונאלץ לחיות מן היד לפה ולהתגורר באיזו אכסניה. האם זה נכון? האם אכן לא נותן החוק שום הגנה לגברים מפני דרישות דרקוניות למזונות גבוהים? האם איבוד היכולת לתפקד כאב לבנותי לא ילקח בחשבון בשום מצב? 2. האם העובדה כי אנו מקיימים את תנאי ההסכם בינינו למשך תקופה של כחודש או יותר בטרם נדון ענייננו בביה"מ, יכול לסייע בשכנוע כי ההסכם סביר, מוסכם וראוי לאישור? 3. האם העובדה שההסכם מנוסח בשפה לא משפטית (אך גם לא ברישול או בסגנון עממי) תעכב או תמנע את אישורו? 4. אשתי מדי פעם, לאחר הגעה להסכמות, מעלה דרישות חדשות, דבר שעלול לסכן את ההסכם אם תעבור תקופה ארוכה עד לדיון בו בביה"מ. האם עזיבתי את הבית כעת תעמוד נגדי במידה וההסכם יפתח בביה"מ? 5. לגבי סוגיית הערכאה המתאימה, עדיין לא הבנתי לאן עדיף לפנות, אבל כרגע נראה לי שנפקיד את ההסכם בביה"מ ולאחר אישורו נפנה לרבנות לצורך הגט. מה הסיכוי לדיון בפני שופט תורן בזמן הפגרה? מדובר בביה"מ בירושלים. תודה מראש לכל העונים, אני מבטיח לא להעלם הפעם....
תוספת להודעה הקודמת
רק תוספת להודעה הקודמת שלי: 1. כאשר אני מלין על גובה המזונות, ראוי לזכור כי במקרה שלי מתקיימים התנאים הבאים: - אשתי מרוויחה משכורת נטו של בערך 8000 ש"ח בעוד שאני מרוויח 6500 ש"ח נטו. - אשתי תקבל ממני עכשיו 3000 ש"ח לחודש וכך תעלה הכנסתה ל- 11,000 ש"ח ושלי תרד ל- 3500 ש"ח. - היא תקבל הטבות בשכר דירה (יש שלוש שנים ראשונות הפטורות ממבחן הכנסה) וכן מענק לימודים לילדות בתחילת כל שנה מן הביטוח הלאומי, וכן את קצבת הילדים. - היא קיבלה את רוב הרכוש ואני יצאתי פחות או יותר עם "החוט המאריך"... זה נראה לכם סידור הוגן שבית משפט היה מאמץ אילו היינו מגיעים לשם? אני הסכמתי כי כאמור אמרו לי שבבי"מ הייתי מאבד אפילו יותר.
 
תשובה

תוספת להודעה הקודמת
רק תוספת להודעה הקודמת שלי: 1. כאשר אני מלין על גובה המזונות, ראוי לזכור כי במקרה שלי מתקיימים התנאים הבאים: - אשתי מרוויחה משכורת נטו של בערך 8000 ש"ח בעוד שאני מרוויח 6500 ש"ח נטו. - אשתי תקבל ממני עכשיו 3000 ש"ח לחודש וכך תעלה הכנסתה ל- 11,000 ש"ח ושלי תרד ל- 3500 ש"ח. - היא תקבל הטבות בשכר דירה (יש שלוש שנים ראשונות הפטורות ממבחן הכנסה) וכן מענק לימודים לילדות בתחילת כל שנה מן הביטוח הלאומי, וכן את קצבת הילדים. - היא קיבלה את רוב הרכוש ואני יצאתי פחות או יותר עם "החוט המאריך"... זה נראה לכם סידור הוגן שבית משפט היה מאמץ אילו היינו מגיעים לשם? אני הסכמתי כי כאמור אמרו לי שבבי"מ הייתי מאבד אפילו יותר.
תשובה
1. לא רשמת כמה ילדות יש לך, אבל אם מדובר בעד 3 ילדות - אני מניחה שההסכם יאושר ללא בעיה. 2. אני סבורה שבית המשפט יקח בחשבון את סכומי השתכרותכם, ולאור הנתונים שהצגת סביר להניח שתתקבל פסיקת מזונות דומה למה שהסכמתם, או מעט גבוהה יותר. 3. לדעתי לא רצוי לנסח את ההסכם לבד - מדובר באחד מההסכמים החשובים ביותר עליהם תחתמו בחייכם ולא רצוי שישארו דברים "פתוחים" או ניתנים לפרשנות במספר דרכים. 4. אין מספיק נתונים על מנת לדעת האם עזיבתך את הבית תזיק - מדובר בצעד שיש לשקול את ההשלכות הטאקטיות שלו. באופן כללי - עזיבת הבית איננה גורמת לאובדן הזכויות בו. 5. ניתן לאשר את ההסכם בפגרה - יש בקש לאשרו בפני שופט תורן. בהצלחה
 

shelkab

New member
תיזהר

תוספת להודעה הקודמת
רק תוספת להודעה הקודמת שלי: 1. כאשר אני מלין על גובה המזונות, ראוי לזכור כי במקרה שלי מתקיימים התנאים הבאים: - אשתי מרוויחה משכורת נטו של בערך 8000 ש"ח בעוד שאני מרוויח 6500 ש"ח נטו. - אשתי תקבל ממני עכשיו 3000 ש"ח לחודש וכך תעלה הכנסתה ל- 11,000 ש"ח ושלי תרד ל- 3500 ש"ח. - היא תקבל הטבות בשכר דירה (יש שלוש שנים ראשונות הפטורות ממבחן הכנסה) וכן מענק לימודים לילדות בתחילת כל שנה מן הביטוח הלאומי, וכן את קצבת הילדים. - היא קיבלה את רוב הרכוש ואני יצאתי פחות או יותר עם "החוט המאריך"... זה נראה לכם סידור הוגן שבית משפט היה מאמץ אילו היינו מגיעים לשם? אני הסכמתי כי כאמור אמרו לי שבבי"מ הייתי מאבד אפילו יותר.
תיזהר
נראה לי שאתה כל כך להוט להתגרש עד שאתה הולך לאבד את עצמאותך הכלכלית. אני לא עורך דין ואת הליך הגירושין שלי ניהלתי ללא עורך דין ובהצלחה. אבל אתה נראה לי או טירון או כמו שאמרתי להוט להתגרש. אביא בפניך רק מס´ תסריטים. 1. הסכם בינך לבין האישה לא מחייב את הילדים. לכן בכל עת שיתחשק לאישה היא תוכל לגשת ולתבוע בשמם הגדלת המזונות. וכאן אתה צריך שיפוי שגם המימוש שלו בעת הצורך דורש הרבה הוצאות ומאמצים. 2. אני לא יודע למה הצמדתם את המזונות. בכל מקרה השכר של השכירים נשחק ואילו המזונות צמודים לדבר מה. כך שבעוד שנים אחדות אתה עלול למצא את עצמך משלם את כל משכורתך. 3. מה הסיכום כאשר הילדים מגיעים לגיל 15 שאז האם מחוייבת במזונות על פי דין צדקה. 4. מה הסיכום כאשר הילדים מתגייסים לצה"ל. 5. מה קורה לגבי הסדרי ראיה. הרי הם יעלו לך בעוד הוצאה כספית. יש עוד הבטים נוספים רבים. אתה רוצה לחסוך כמה אלפי שקלים של עורך דין ולשלם בשנים הקרובות עשרות ואולי מאות אלפי שקלים. יש לי הצעה אליך. תקפיא את כל הליכים ותכנס לחשיבה. לא מה יהיה מחר אלא מה יהיה בעוד 5 שנים. מהנתונים שאתה מציג. אני במקומך הייתי מגיש תביעה ברבני וכורך לה את עניין הרכוש ומזונות הילדים. לאחר מכן יוזם דיון דחוף ברבני בנושא המזונות על מנת להעניק לרבני סמכות עניינית ונמשכת באופן מוחלט. ואם תעשה זאת אני יכול להגיד לך. ששם תקבל מחצית מהרכוש המשותף. אתה תקבל מחצית מזכויות עובד מעביד של אשתך שלפי שכרה ההפרשות שלה גדולות משלך. אתה תשלם מזונות פחות ממה שהסכמתם עליו. לאור השכר הגבוה שלה אין ספק שבגיל 15 אתה תשלם פחות. ולא פחות חשוב הרבני לא נענה כל כך מהר לתביעה להגדלת מזונות.
 
סיכום ענייני הסכם

תוספת להודעה הקודמת
רק תוספת להודעה הקודמת שלי: 1. כאשר אני מלין על גובה המזונות, ראוי לזכור כי במקרה שלי מתקיימים התנאים הבאים: - אשתי מרוויחה משכורת נטו של בערך 8000 ש"ח בעוד שאני מרוויח 6500 ש"ח נטו. - אשתי תקבל ממני עכשיו 3000 ש"ח לחודש וכך תעלה הכנסתה ל- 11,000 ש"ח ושלי תרד ל- 3500 ש"ח. - היא תקבל הטבות בשכר דירה (יש שלוש שנים ראשונות הפטורות ממבחן הכנסה) וכן מענק לימודים לילדות בתחילת כל שנה מן הביטוח הלאומי, וכן את קצבת הילדים. - היא קיבלה את רוב הרכוש ואני יצאתי פחות או יותר עם "החוט המאריך"... זה נראה לכם סידור הוגן שבית משפט היה מאמץ אילו היינו מגיעים לשם? אני הסכמתי כי כאמור אמרו לי שבבי"מ הייתי מאבד אפילו יותר.
סיכום ענייני הסכם
לגבי כל עניין המזונות - צריך לפרט בדיוק את הצמב המשפחתי - כמה ילדים ובאיזה גיל. אם תרצה חוו"ד על המזונות אז אני מציע שתפחת הודעה חדשה בפורום. לגבי ההסכם - ביהמ"ש לא יתערב אלא במצבים קיצוניים מאוד ולכן אין מה לדאוג - במקרה הכי גרוע ביהמ"ש ימליץ או יסב את תשומת לבכם על הסעיף הבעייתי. אין נפקות לגבי המשפטיות של ההסכם. כל הסכם שאתם רוצים לאשר וכל עוד הוא מאוד ברור ומדוייק לא תהווה בעיה. אני בכל זאת הייתי ממליץ לכם לעשות את זה בפני עו"ד כדי לפתור מראש סעיפים בעייתיים וכן לערוך הסכם טוב מבחינת שני הצדדים. (אפשר לעשות את ההסכם בפני אותו עו"ד - לא צריך שני עו"ד נפרדים) לסיכום הסמכויות - רצוי/ ראוי/ חיוני/ טוב.... לאשר בביהמ"ש טרם פניה לרבני
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה