אי רצון של ילדה בת 3 ללכת לגן.בבקשה עזרה

אי רצון של ילדה בת 3 ללכת לגן.בבקשה עזרה

שלום רב

אני אמא לילדה בת שלוש וחודשיים כשהיא מאובחנת בPDD-NOS והשנה הולכת לגן תקתשורת עם 8 ילדים וצוות מדהימים ותשומת לב מירבית. בשנה שעברה הייתה במעון רגיל ויחסית היה בסדר אך בשלושת השבועות האחרונים היא סרבה בכל תוקף ללכת למעון, קשורה אליי ביותר.
השנה, בימים הראשונים היא הלכה בסדר לגן אך הפרידה הייתה קשה ועם זאת נרגעה אחרי כמה דקות עם הצוות. היום, היא כלל לא רצתה לרדת ולצאת מהבית וללכת לגן. רצתה להישאר בבית, היא התגלגלה פיזית בריצפה מתחת לבנין, לא רצתה לשבת במושב הבטיחות..הייתה סצינה של יותר מחצי שעה:( מאוד מאוד קשה. כשהגענו לגן רצתה שנישאר איתה ונשחק איתה . אמרנו לה שאנו הולכים לעבודה ונתראה אחרי צהריים ושהיא תשחק עם ילדים ועם גננות ויהיה לה כיף. ובאמת, כשהתקשרי כ 45 דקות אחרי שנכנסה, דווח לי שאחרי שתי דקות היא נרגעה, שיחקה בפאזל, אכלה יפה..

אני כרגע בהריון, בשבוע 32. האם ייתכן שיש קשר בין ההריון לבין ההתנהגות הזו? אני לא יודעתא יך להקל עליה, חוששת שזה יימשך כל הזנה. מאוד קשה לי נפשית לאת את הבכי והצרחות..
אודה אם אוכל לקבל עצה, תדרוך או כל דבר שאוכל לעשות כדיי לסייע לה.
תודה רבה רבה.
 
בעיות פרידה

אני לא מומחית לPDD לכן קחי את דברי בערבון מוגבל

ממה שאני קוראת יש לילדה רגישות לפרידה - גם במעון שהיא הסתדרה בו היו בעיות לקראת סוף השנה - כנראה כיון שהתחילו לדבר איתן על סוף השנה - זה בדיוק השלב,,
את גם אומרת שהיא מאד קשורה אליך ואת עומדת לפני לידה שמבחינתה זה ללכת אל הלא נודע - גם מבחינתך - כמה אמא תהיה פנויה אליה וגם איזה מערכת יחסים היא תצליח ליצור עם התינוק/ת.
מעבר לכך היא בגן חדש שהיא צריכה להסתגל אליו,,

אני ממליצה לך לדבר איתה על זה ברגעים רגועים בבית ו"לתכנן" את הפרידה בבוקר - מה היא רוצה בפרידה? איזה משחק, נשיקה חיבוק וכו היא רוצה שאת תעשי לפני הפרידה - ממש לרדת לפרטים - מה היא רוצה? זה מאד חשוב, נקודת המבט שלה, כי זה שאת הולכת לעבודה - לא מעניין אותה.
ותעשי בדיוק מה שהיא רוצה
ואז תחייכי אליה, ותגידי לה שהיא תיפרד ממך,, תני לה אפשרות של כמה שניות לעשות לך שלום, ותגידי לה - להתראות אחרי הצהרים,ותלכי

ככה את נותנת לה כבוד לקושי שלה, כי באמת קשה לה, וגם את שמה גבול נינוח לפרידה.

בהצלחה, שתיכן מתכוננות ללידה,,
דנה שלמון
תרפיסטית באומנות
 

ladybug4NLP

Active member
גם אני מצטרפת לדעתה של דנה

עם כל הקושי שיש לילדה, את המבוגר האחראי ואת אמורה להטוות את הדרך שבה מתנהלים הדברים בלי להתחשב בצרחות, צעקות והתגלגלות על הרצפה וכמובן שבלי להראות סימני מצוקה.

היא רוצה משהו (לא ללכת לגן או לא להפרד מאמא או תעשי מה שאני מחליטה או זה מה שאני רותה כרגע או כל סיבה אחרת)
את רוצה לקחת אותה לגן, להשאיר אותה וללכת לעבודה.

כל זמן שלא תבהלי, תמשיכי להתנהל בנועם אך בהחלטיות, הצעקות של הילדה ירדו ויחלשו, כי בסופו של דבר היא הולכת לגן והיא נשארת, היום זה עם הרבה בכי ובעוד כמה זמן הרבה יותר נינוח.
את לא יוצאת למלחמה והיא לא הפסידה בקרב.
אז האם לא כדאי לעשות את אותו דבר ברבע מהזמן? במיוחד לאור העובדה שמהר מאד היא נרגעת והכל בא על סדרו.

וגם אם היא לא תפסיק כל כך מהר - עדיין הרווחת את הזמן המיותר של צעקות, בכי וכד'.
נועם והחלטיות וחוסר תחושת אשמה של "מה אני מעוללת לבת שלי והיא תשנא אותי" אלו המפתחות לחיים טובים יותר של כל אמא וגם של אמא ל-PPD-NOS

בהצלחה

נ.ב. יש פורום ל-PDD (ברמות שונות).
אולי כדאי לך לבקר שם, למרות שגם שם הדעות חלוקות מאד כמעט בכל הנושאים הנ"ל
 
למעלה