אכילת ארוחה אחת ביום

[lightflake]

סבסטיאן

לאיזה צורך אתה צריך את האנרגיה בזמן השינה? ההמלצה לא לישון אחרי האוכל תמיד נראתה לי סתם עצת סבתא מוזרה כזאת.. בכל אופן, אני בעד גם להקשיב לגוף, אם חלק מהיום אתה מת מרעב ובחלק השני אתה מעמיס את הקיבה ומרגיש מפוצץ מאוכל ומת מעייפות זה לא נשמע לי כזה סידור טוב.. לגבי השיפור הבריאותי - הרבה פעמים כאשר אנשים עושים שינוי דרסטי מסויים באורח החיים בהתחלה הם חשים שיפור בריאותי! שאל אנשים שסובלים מתחלואים כרוניים שונים ותראה שכמעט תמיד כשהם נוסעים לחו"ל או מתחילים דיאטה דרסטית חדשה, בהתחלה הכל משתפר אצלם... אז אין להסיק מכך מסקנות חפוזות. בכל אופן, אני לא חושב שיש דרך אחת שהיא הדרך הנכונה לכל בני האדם בכל תקופה וסיטואצייה, ואם זה מרגיש לך טוב אז שיהיה הרבה בהצלחה.

 

[sebastian85]

ל-LIGHTFLAKE

תודה על התמיכה והתשובה, אגב לגבי האנרגיה בלילה ההסבר שלי מההבנה שלי הוא כזה: בגוף שלנו יש בכל רגע נתון כמות מסויימת של אנרגיה הפעולת יש המכנים אותה צ'י, פארנה,ק'י או לפי לשון המערב חשמל אלקטרו מגנטי בתדר מסויים המניע את הדם בגופנו ממקום למקום. בלילה האנרגיה אמורה לעלות ברובה לאזור הראש מה שגורם לירידה בגלי המוח אט אט מבאטא לאלפא לטתא ואז לדלתא - מה שמאפשר חלומות ומאוחר יותר הפרשה של הורמון גדילה והתנקות הגוף בשינה העמוקה. ככל שיותר אנרגיה עולה לאזור הראש (התודעה) כך התהליך מהיר ויעיל וחזק יותר. כשיש אוכל בקיבה הגוף חייב לתת לו "תשומת לב" אסור לתת לו סתם להירקב שם , ולכן הוא יפנה אליו הרבה אנרגיה כדי לנקות אותו , מה שיגרום לשינה פחות איכותית או לחילופין יותר ארוכה... אין להתייחס להסבר כהסבר מדעי או רפואי כיוון שאינני מדען או רופא (אפילו שהיום בחברה שלנו במיוחד בישראל כולנו כבר מדענים ורופאים כבר...)

 

[אלפקה פקה]

על פי לשון המערב

מה שמניע את הדם זו משאבת הלב בסיוע מבנה העורקים והורידים, מנגנון מכני לחלוטין, ואין לזרימת הדם קשר לזרימת חשמל או לכל זרם אלקטרו-מגנטי שהוא.

 

[d a p h n a]

../images/Emo45.gif

 

[sebastian85]

ובכן כך

נכון המערב באמת מכיר תמונה חלקית מאוד של הפעילות הגופנית... אכן הוא מכיר רק שיש לב והוא זה שמזרים את הדם... השאלה הנשאלת היא- כיצד הוא יודע לאן להזרים יותר ולאן פחות? כיצד הויסותים הללו מתקיימים? פתאום אין דם ביד ימין ויש המון בשמאל... פתאום פחות דם מגיע לראש ואתה ניהיה עייף בעוד שהרגליים שלך ממש אדומות... מה יוצר מאות שינויים אלו במהלך כל רגע רגע?

 

[אלפקה פקה]

הממ...

אתה יכול לתאר לי מצב שבו פתאום אין דם ביד ימין ויש המון בשמאל? ולעניין מנגנון זרימת הדם - בוודאי שיש יותר מעניין הלב בלבד, ויש לגוף הרבה מנגנוני ויסות לגבי קצב זרימת הדם והאיזורים שאליהם הוא יוזרם, בהתאם לצורך. אם זה מעניין אותך אתה מוזמן לפתוח ספר פיזיולוגיה ולקרוא, ל"מערב" יש דווקא הרבה מאוד מידע על זה. כאשר יש שינויים כאלה, הם לא "פתאום" והם לא קורים באיזו דרך פלא - מנגנוני ויסות זרימת הדם הם דבר ידוע, שמיועדים להתאים לצרכי הגוף באותו רגע. לא רוצה להעליב, אבל זה נראה שאתה מדבר בגנות הידע המערבי, בלי שבאמת ישבת וקראת ולמדת מהו הידע הזה. (ולפעמים זה נראה שאתה יודע עליו ממקורות אחרים שבלשון המעטה אינם מדויקים ואינם אוביקטיביים... כמו עניין המגנטיות שלא ברור לי כיצד הוא קשור לזרימת דם ע"פ תפיסת הרפואה המודרנית וגורם לי לתהות היכן קראת את זה). אני סבורה שאם אתה רוצה לגבש דעה ברורה בעד או נגד משהו, מן הראוי שתקרא עליו ותכיר אותו. ואם לא מתחשק לך לקרוא ולהכיר, זה לגיטימי, אבל לפחות סייג את דעותיך בעניינו...

 

[sebastian85]

חחח... חס וחלילה... בגנות המערב... זה טבעי שאת חושבת ככה כי רוב האנשים מגיבים ככה שאני מביא מציג רעיונות שלי... אינני בקיא בשום ספרי רפואה או פיזיולוגיה, הכל אבל כמעט הכל מגיע אצלי מאינטואציה ומאות שעות של בדיקה עצמית... אשמח לשמוע כיצד המערב מסביר רפואית דברים... באמת יצאתי מנקודת הנחה שאין לו הסבר... כי הייתי בטוח שאין מצב שהוא יכול להסביר את המצב הבא לדוגמא: אני מתרכז ביד ימין שלי, לאחר דקה בערך היא נעשת אדומה, חמה, ומעקצצת... תחושה של חשמל סטטי הזורם סביבה. יד שמאל נותרת ללא שינוי. ברמה יותר קיצונית אפשר לתת דוגמא של נזירי שאולין (אני גם אגיע בקרוב לרמה הזאת) שיכולים לרכז המון המון דם חום ואנרגיה בנקודה של ס"מ מרובע כמו קצה הזרת או משהו כזה... בכל מקרה כיצד הפיזיולוגיה מסבירה ויסות דם שכזה רק ליד אחת?

 

[אלפקה פקה]

גם לקוגניציה יש השפעה פיזיולוגית

(מה שידוע כהשפעה פסיכוסומטית). כשהגוף מתכונן למצב כלשהו, יכולים להיות שינויים פיזיולוגיים. הידוע ביותר הוא מעבר למצב "הלחם או ברח" שנגרם מתפיסה פסיכולוגית של פחד. ויש תופעות רבות נוספות. למשל, אם תחשוב על פעילות ספורטיבית, מנגנונים שונים בגוף שלך יפעלו בצורה שונה, וכן הלאה. המצב הקוגנטיבי משפיע על המצב הפיזיולוגי. אני לא מכירה את מה שאתה מספר בהקשר של נזירי השאולין, כך שאני לא יודעת אם זה אכן נכון שיש להם יכולת כזו וכיצד זה נבדק. אם זה באמת מעניין אותך אתה יכול לחפש מחקרים בנושא, אולי נעשו (וכדאי שלפני כן באמת תקרא את הבסיס, כי בלי ידע באנטומיה ובפיזיולוגיה סביר שתתקשה להבין על מה הם מדברים). אני יכולה לשער שתי השערות בעניין - 1. שבדומה למחשבה על פעילות גופנית כלשהי שמעוררת את הגוף למצב פיזיולוגי לביצוע של הפעילות הזו, ריכוז בחלק מסוים של הגוף מעורר את הגוף לפעולה שקשורה בחלק הזה. וככל שחוזרים על תהליך קוגנטיבי שוב ושוב ושוב, המנגנון העצבי שאחראי על זה מתייעל ומתחזק, ולכן בעקבות אימונים של שנים אפשר להגיע למצב כזה. 2. שיש פה עניין פסיכולוגי יותר מאשר פיזיולוגי, כלומר האדם מפתח תחושה כאילו מתרחש מה שתיארת, וזו יותר תחושה פסיכולוגית מאשר משהו שקורה בפועל בגוף. ואני מניחה שאפשר להעלות עוד השערות. אבל בכל מקרה, בדיוק לזה התנגדתי - שיצאת מנקודת הנחה שאין הסבר בלי שניסית בכלל לחפש אותו. אם לא בא לך להתחיל לחפש, זו זכותך, אבל אז מן הראוי שתסייג את דעותיך בעניין. יכול להיות באמת שנכון להיום אין למדע הסבר לזה, יכול להיות גם שבכלל לא ניסו למצוא הסבר. אני לא אומרת שלא. מודה שזה לא תחום שמעניין אותי במיוחד ולא חקרתי את הנושא. אבל, באופן כללי, אני לא אוהבת לראות מישהו מדבר כאילו יש לו דעה ועמדה מוצקה על משהו שהוא בכלל לא בדק, קרא, חיפש... כלום. אפילו את המנגנונים הבסיסיים של הולכת הדם בגוף ושל ויסות זרימת הדם, אתה לא מכיר ולא ניסית לקרוא עליהם - אז על איזה בסיס אתה כותב שיש או אין הסברים? על סמך אינטואיציה? זה כמו שאני אכתוב מה יש להומיאופתיה להגיד על הפרעות אכילה, והמקור שלי יהיה האינטואיציה שלי ומה שנראה לי שיהיה להומיאופתיה להגיד, בלי לקרוא שום דבר בנושא...

 

[sebastian85]

לאלפקה

מצטער אם הטעתי אותך וגרמתי לך לחשוב שדעותי מגובות בספרים או משהו כזה. מעבר לכך אני רואה ששנינו לא מבינים הכי גדולים בתחומים הללו... אז אין טעם להמשיך לדון בהם... בכל מקרה, משגע אותי... הרפואה הסינית ממליצה על אכילה מסוג אחד... ההודית סוג אחר... צ'י קונג... שלישי.... הטבעונים תורמים סגנון רביעי... ובכן... מה נסגר? עושה רושם שכולם בטוחים שהם צודקים... ושחושבים על זה - אין באמת אנשים מאחד המקומות הללו שתיארתי שחיים באופן גורף 100-120 שנה... כולם רק בתאוריה אמורים לחיות ככה אם הם ימשיכו לאכול לפי הסגנון העילאי שלהם... אבל בפועל אני לא רואה שזה באמת קורה... אי אפשר לסמוך על אף אחד מסתבר... חוץ מעל עצמך.. וגם אתה לרוב תיטעה...

 

[אלי ו.]

זו בדיוק הגישה של הרפואה המערבית

שאומרת משהו בסגנון, כולם חושבים שהם צודקים, בואו וננסה לבדוק אם זה באמת נכון. שיטות מחקר מערביות עושות דבר פשוט, נניח שיש טענה האומרת שתוסף מזון מסויים עוזר למניעת פצעי בגרות. חוקר ינסה לאתר מספיק בני נוער, יתן לחצי מהם את התוסף ולחצי השני פלציבו ויבדוק אם באמת יש יש הבדלים בין שתי הקבוצות. אותו חוקר יעמיד את המחקר שלו לביקורת עמיתים של חוקרים ומומחים אחרים. חלק מהעמיתים אולי יטענו שדרך הניסוי לקויה, אולי הוא לא בחר במספיק בני נוער, אולי הם לא בגילאים המתאימים או הניסוי לא היה מספיק ארוך. מן הסתם יעשו מחקרים אחרים על התוסף כדי לאשש או להפריך את אותו מחקר. בסופו של דבר יצטבר מספיק ידע כדי שהרפואה המערבית תוכל לומר אם התוסף הזה יעיל בטיפול בבעיה.

 

[sebastian85]

ידוע... בהבדל קטן

הרפואה המערבית אומרת: בו נלך לבדוק את מה שמשלמים לנו הכי הרבה כדי לבדוק אותו... ואז נשקיע את מירב התקציבים במחקרים שיצאו מעודדים המשך תשלום אלינו... ונפרסם אותם במלוא המרץ... את השאר... ובכן נגיד שאין לו עליהם מספיק נתונים, או שהתוצאה יצאה מעניינת אבל יש להמשיך ולבדוק את הנושא בעתיד... בפועל עד שאתה לא בודק משהו , קשה מאוד לדעת אותו באמת כתוצאה מהמידע המחקרי המערבי... אפילו לגבי כמה חלבונים שאדם צורך יש ויכוחים שנעים החל מכמעט 0 גרם ליום ועד ל-180 גרם ליום... וחלבון זה עוד נושא פשוט וטריוואלי... לא ביקשתי מידע על סוג הסוכר העדיף לצריכה לאחר פעילות ספורטיוית ארוכה שהתבצע בחסך קלורי לפני השינה.. (סתם המצאתי משהו...)..

 

[C H 4]

מניפולציה בשקל

הרפואה המערבית מטפלת בתחלואות, ונסמכת על ממצאים מחקריים. המחקר מתקיים פחות או יותר כפי שאלי ו. תאר אותו. אני לא יודעת אם זה טימטום או צביעות שגורמת לאנשים להטיח האשמות בכך ש"בודקים את מה שמשלמים להם הכי רבה כדי לבדוק" אבל זה טיעון בלי בשר. אמנם נכון שאיפה שיש כסף יש יותר מחקר (כי אמצעי מחקר מאוד מאוד יקרים, ובנוסף לכל חוקרים צריכים לאכול) אבל זה גם הכי הגיוני ששם יהיה יותר כסף. למה שיהיה מימון רחב לכל מיני עניינים אזוטריים שתקפים לאלפית האחוז מהאוכלוסיה? אנחנו חיים בעולם אמיתי ולא באיזה סיפור אגדה אידאולוגי, וככזה חוקר לא יכול ללכת ולבדוק דברים מרתקים שאף אחד לא יממן כדי שיוכל לבצע את המחקר וכן להתפרנס. חברת תרופות או טיפולים לא תשקיע בטיפול שלא יהיו לקוחות בשבילו, משום שגם היצור עולה. המערכת הזו כמובן שלא מושלמת, משום שיש דברים שנופלים בין הכיסאות אם בגלל שהרווח הפוטנציאלי שעלול לנבוע מהם הוא נמוך מידי או משום שהם לא תקפים לרוב האוכלוסיה, אבל מכאן ועד להאשים את כל המדענים בכך שהם מטים מחקרים? ולמה שחוקרים ומדענים יתמכו בממצא שמכניס כסף לחוקר ממדינה זרה, שהם לא מכירים ולהם אין שום רווח מהתמיכה הזו או מהביקורת הזו? (ביקורת עמיתים מתבצעת בעילום שם) למה שכתבי עת מדעיים יתנו במה לשרלטנים? ההנחה הזו שהולכים ומוכיחים את מה שקיבלו כסף כדי להוכיח (ולעזעזל הממצאים האמיתיים) מניחה שכל מי שעוסק במדע הוא שקרן, שיש שם גב אחד גדול של שקרנים שמחפים זה על זה במחיר היושר המקצועי שלהם וללא שום תגמול אמיתי. אני לא זוכרת שנתקלתי במחקרים או עובדות כתובות לגבי ארוחה אחת ביום, אבל נשמע לי מאוד לא בריא ולו משום שזה עלול ליצור מחסור בגלוקוז ומחזור הפקת אנרגיה לא תקין בגוף. עד כמה שאני יודעת שיש כמות מקסימלית של גלוקוז שהגוף יכול לקלוט בבת אחת. השאר הופך בגוף לשומן. מאוחר יותר אם הגוף מנצל את כל מאגרי הגלוקוז מתחיל פירוק של חומרים אחרים, שמהווים בעיקר סיכון למוח כאשר התהליך הזה מתרחש באופן קבוע (ולא רעב חד פעמי). באופן דומה ויטמינים, מינרלים ושאר חומרים יכולים להקלט בגוף בכמות מסויימת ולא מעבר לה בפעם אחת, לכן ארוחה יחידה מביאה לשיא יחיד של החומרים ועלולה להביא לחסר בהמשך היום.

 

[אלי ו.]

הצורך בחלבונים הוא די מקובל

ההמלצה של המקובלת ב RDA לאדם בוגר אומניבור היא 0.8 גרם חלבון לק"ג משקל. אשמח לראות על מה מתבסס מי שמציע לך לצרוך 0 גרם חלבון ליום.

 

[sebastian85]

חחח -

כל הממליצים לפחות מ-0.8 גרם חלבון עושים זאת (מההתקלות שלי בנושא) מהיגיון בריא (דוגמאות והשוואות כמו דוגמאת חלב התינוק ומעט החלבון שבו והצמיחה המהירה של התינוק, או השוואה לפרות בטבע שאוכלות רק עשב וגדלות למימדים מאוד גדולים.. וכדומה) בנוסף הם עושים זאת מניסיונם האישי ... אבל כאמור אין להם באמת הוכחות וניסויים מדעיים איתם... לא שיצא לי למצוא אחד כזה לפחות...

 

[אלפקה פקה]

שתי השוואות לא טובות. השוואה לפרה

היא אחת ההשוואות חסרות הטעם ביותר שאפשר לעשות. מקורות המזון שלנו אינם אותם מקורות, אנחנו לא מפיקים את אותם הדברים מהמזון, הצרכים התזונתיים שלנו אינם אותם צרכים, מערכת העיכול שונה מאוד, הצרכים המטבוליים שונים מאוד, ועוד ועוד הבדלים. אפשר באותה מידה להשוות ללוויתן שניזון מפלנקטון וגודלו הוא עצום, אבל אלו השוואות חסרות כל בסיס וחסרות משמעות. אי אפשר להשליך מחיה אחת לאחרת, כשההבדלים ביניהם - תזונתיים, פיזיולוגיים ואחרים - גדולים כל כך. גם הצרכים של תינוק גדל שונים מבחינה מטבולית מהצרכים של אדם בוגר, אבל בכל זאת - תכולת החלבון בחלב אם היא 0.8-1 גרם חלבון ל-100 מ"ל חלב אם. תינוק יונק בממוצע 750 מ"ל ליום, (בטווח של 550-950). ומה משקלו? בערך 3.5 ק"ג בלידה, עד לכ 10.5 בגיל שנה - ושם כבר לרוב יש לו מזונות נוספים. כך שכמו שאתה יכול לראות, בתחילת דרכו, הוא בהחלט מקבל כמות של חלבון השווה או עולה על 1 גרם לק"ג גוף. אני עדיין חושבת שההשוואה הזאת סרת טעם, ולא חושבת שאפשר להסיק ממנה משהו לכאן או לכאן. אבל אם כבר משתמשים בה, אז לא לסלף את המספרים - היא בטח לא תומכת בתזונה נמוכה מאוד בחלבון, אלא להפך.

 

[אלי ו.]

רוב הממליצים שאני מכיר עושים

זאת מכיון שזו ההמלצה של ה RDA אבל כנראה שאנחנו מסתובבים בחוגים אחרים.

 

[sebastian85]

אכן חוגים אחרים... אין ספק ... חחח..

 

[אלי ו.]

ועוד משהו, הקצובה היומית של חלבון לתינוק

גדולה משמעותית מהקצובה לבוגר.

 

[lightflake]

אוקיי מעניין, לא ידעתי

שמעתי ביוגה על הצורך בצום על מנת לנצל את האנרגיה למדיטציה וכן לתת למע' העיכול להתנקות מאוכל ולנוח מעבודה, אבל לא ידעתי שיש תהליך אנרגטי כזה בשינה. אני חושב שבטבע זה די מתחלק לטורפים לעומת צמחונים ואז הצמחונים אוכלים מעט אבל במשך זמן רב, והם גם לא יכולים להרשות לעצמם ללכת לישון במשך היום. לעומתם הטורפים תופשים ואוכלים ארוחה אחת גדולה ביום או יותר מיום, ואז מרשים לעצמם להיות מנומנמים ולישון גם באמצע היום.. אז הטבע די הסתדר בקטע הזה.. כמו שתמיד האבולוציה מסדרת את העניינים בכל אופן בתור טבעוני אני מרגיש שאני צריך לאכול יחסית הרבה ארוחות קטנות במהלך היום ואני לא עייף אחרי הארוחה, בשונה ממה שהיה כשאכלתי בשר (ואז ארוחת צהריים גדולה השאירה אותי שבע להרבה זמן.. וגם עייף מאוד)

 

[כנרת יפה שלי]

גם מהתאור שלך זה לא נראה מוצלח.

אני מעדיפה לקום הארוחה כשהבטן קלה. כך ממליצים כל המומחים לתזונה. הרמב"ם. האיור ודה. הרופאים הקונבנציונלים.