כפי שאמרה הקצינה שלי והקצינה השניה
שהיא במשרד שלי, אבל היא לא הקצינה שלי אלא הקצינה של מישהי אחרת: "מה הסגן אלוף הזה עושה בשקם? יש לו זמן שהוא יושב ככה כאילו הוא במסעדה?" "נו, יש לו סג"מים שיעשו בשבילו את העבודה." פעם עשינו תרגיל טלפוני, והמב"ס בא למשרד (משעמם לו, כל פעם שיש תעסוקה או תרגיל הוא בא, מסתכל, והולך, לא לפני שכולם מצדיעים לו), עכשיו, הייתי באמצע שיחה, אז לא קמתי ולא הצדעתי ואפילו לא אמרתי לו שלום, סתם הנהנתי אליו בהבעה של 'ראיתי אותך'. זה היה משעשע.