אלבום הזהב

בוודאי!


חלום שהתגשם מבחינתי....
 

johny3guns

New member
יאפ ללא ספק ! היה אדיר !

למרות שלא הייתי בטבעת זהב ואת הרוב ראיתי דרך המסכי ענק, עדיין האווירה היתה מחשמלת, חוויה והופעה שלא אשכח ;)
 
כן גם אצלי ככה

נהניתי למרות המרחק, הסאונד היה טוב והאווירה מושלמת. וחוצמזה שזכיתי לשמוע לייב את אנדר דה ברידג׳. עכשיו אני יכולה למות אדם מאושר.... ;)
 

Voodo Doll

New member
MSI YOU'LL REBEL TO ANYTHING

פעם SHUT ME UP היה השעון מעורר של מישהו, ואני שמעתי אותו. אחרי שקיבלתי התקף לב התחלתי לחפש עוד שירים שלהם, ואחרי שגיליתי את שם האלבום התחלתי לחרוש שיר שיר. MSI היו אחד מההיילייטס בגיל ההתבגרות המסריח שלי
 

נוש14

New member
עונה

שאלה מעניינת.
ביסודי זו הייתה בריטני ספירס שהערצתי אותה בטירוף עד אזור כיתה ז' שאז הבנתי שהיא כבר לא תמימה כמו שהיא הייתה וזה הרס לי אבל אני עדיין אוהבת מדי פעם לשמוע שירים שלה מאז, זה עושה לי חמים בלב.
בתיכון היו המון, בעיקר סינגר סונגרייטריות כמו שריל קרואו, פיונה אפל שממש אהבתי ברמות אחרות וטורי איימוס אבל הכי הכי אני חייבת לציין את אלאניס מוריסט שמאיזושהי סיבה קניתי את אלבום האוסף שלה בכיתה י' ואהבתי ואז גם נחשפתי לג'אגד ליטל פיל והתאהבתי סופית. אני פשוט חושבת שהיא כל כך מיוחדת בכתיבה, בלחנים ובשירה. אני מאד מתחברת אליה בקטע הזה. ג'גאד ליטל פיל הוא עד היום האלבום הנשי האהוב עלי ונראה לי שזה ישאר ככה עוד הרבה זמן. וכמובן שרכשתי כרטיס להופעה שלה ואני כבר לא יכולה לחכות.
חוץ מזה הייתה גם אנוק שחרשתי עליה בתיכון כמו משוגעת ועדיין אני ממש מעריכה אותה ואת המוזיקה שלה אבל בעיקר את השירים הישנים והנוסטלגיים
 

Puskas

New member
תשובות מגוונות מאוד אנשים הביאו

מבריטני ספירס ועד להקות רוק דרך אייל גולן ואביב גפן.

בכל מקרה אצלי זה אייל גולן, נתקלתי בו לראשונה בכיתה ו' (האלבום באדיר 'בלעדייך') ומאז לא שחררתי.
עד היום אני שומע אותו וקונה כל אלבום שלו שיוצא (מלבד האחרון כי הוא לא משהו האמת),
מת על המוזיקה ועל הקול שלו.

מעבר אליו היו לי תקופות של אמינם ו-DMX שהייתי שומע את כל האלבומים שלהם בלי הפסקה,
הייתה לי תקופה של ראמשטיין שחרשתי על כל האלבומים שלהם בפול ווליום,
ובכלל בתקופה מסוימת שמעתי רק היפ הופ וראפ, משירי מסיבות ורמיקסים ועד שירים שנשארו שירי אלבום והגעתי גם לאנדרגראונד ופריסטייל..
בתקופה של ראמשטיין וקצת אחרי שמעתי גם סיסטם אוף א דאון וnightwish ועוד רוק הזוי כזה..
במקביל לתקופה של הראפ והרוק הכבד הייתי שומע המון ג'אז קלאסי ופרנק סינטרה.

כיום אני שומע 95 אחוז מזרחית/ים תיכונית מכל השנים והסגנונות בערך.
 
בלי כוונה, קיבלתי טעם מוזיקלי בירושה מאחי.

רק בשנים האחרונות הטעם המוזיקלי התחיל קצת להתפצל...

בכל מקרה, אף פעם לא חיפשתי... נקרא לזה "עומק" במוזיקה שלי (זו לא בדיוק הכוונה, אבל הכי קרוב לזה). התחברתי למוזיקה תמיד ממקום של מה שעושה לי כיף באוזן ובסופו של דבר אני חוזרת אליו שוב ושוב.
מהבחינה הזו, אני חושבת ש"כוורת" מנצחת אצלי. ברוב הפעמים שאני נתקפת ברצון עז לשמיעת מוזיקה, זה מתחיל ונגמר בהם.
אני לא יודעת להגיד אם הם היו פעילים היום הייתי עוקבת בשקיקה אחרי כל צעד שלהם, אבל סיכוי סביר שכן הייתי ממשיכה להקשיב גם לחומרים עדכניים (אגב, גם גידי גוב נמצא אצלי בטופ)

אה, כן, אני חדשה פה וכו'. שקד, 22 כמעט. היי
 

Purple Mushroom

New member
ברוכה הבאה לפורום, שקד


אני אלון, הגעתי לכאן בגיל 24 וחצי פלוס, כמעט גיל 25, ונשארתי.
ברוכה הבאה לפורום :)
=]
 
למעלה