אלימות על רקע תכנוני (רצח גדי ויכמן)

[ש מים]

אלימות על רקע תכנוני (רצח גדי ויכמן)

רצח גדי ויכמן - אלימות על רקע תכנוני:
"פקידי מש' השיכון והפנים צריכים להתעורר, ולהבין שיש קשר מדאיג בין ריבוי שטחים ציבוריים - שמקבצים אליהם בני נוער - לבין מקרי האלימות האחרונים"
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1705520

מאמר זה נועד ומיועד גם (ואולי בעיקר) לכל מי שמזלזל הכנסת גורמים חברתיים/מתכננים חברתיים למערכת ולמוסדות התכנון.

 

[ש מים]

ועוד באותו נורא (מעט הרחבה)

על "שמירת חוק וטבע האדם".

 

[ש מים]

אכן נורא, אבל "באותו נושא"

 

[עמית מהשרון]

מעניין מאד, תודה.

 

[megashock]

מי שאלים זה באשמתו

במושב שבו אני גר יש רק גינות ציבוריות שבהן יושבים בני הנוער במשך כל הלילה ואין אפילו בית קפה אחד שניתן לצאת ולבזבז בו כסף וגם אם בני הנוער רוצים לצאת בלילות לעיר שכן יש בה בתי קפה, אז אין להם איך כי אין תחבורה ציבורית בכלל.

ועדיין לא היתה שם אף פעם דקירה, או מקרה של אלימות קשה.
אז כנראה שהבעיה היא בחינוך של מי שמבצע את עבירות האלימות האלה וגם אם כל היום הוא היה יושב בבתי קפה ובפאבים ומתחכך שם בבני נוער אחרים, הוא עדיין היה נשאר אדם אלים, גם בכניסות למועדונים ופאבים ארעו מקרי דקירה.

 

[ש מים]

אתה חי בבועה.

(וגם אני).
חוץ מזה שאתה חי בבועה ובחוסר מודעות, שאני בטוח שאין לך מושג מה עושה הנוער בלילות.

 

[megashock]

אני יודע טוב מאוד שאין אצלנו מקרי אלימות קשים

ואין דקירות וחוץ מלשבת בגינות הציבוריות אין שום דבר אחר שניתן לעשות בלילות.

כנראה שאם מקדישים מספיק תשומת לב לבני הנוער הם לא יבצעו דברים כאלה, אחרת הם יבצעו אותם גם אם הם יפגשו בני נוער אחרים לא בגינות ציבוריות, אלא ברחוב בעיר צפופה ותוססת.

 

[ש מים]

מציע לך לקרא לעומק על "תכנון מונע פשיעה".

הן את הפוסט שכתבתי, הן את הקישורים שהבאתי וכן את כל מה שאחרים כתבו והוסיפו.
שם (בכל התורה כולה) גם תמצא את הסיבה "למה אצלכם זה אחרת".
וכמו שכתבתי" אתה חי בבועה וורודה.

(ואגב, לא רציתי לכתוב, אבל נראה שאין ברירה: גם כשאני הייתי בנוער, ההורים שלנו חשבו שאנחנו מלאכים... אבל המחסן של הצרכניה סיפק לנו משקאות לקומזיצים, הלול של השכן סיפק תרנגולות - ואם זה לא הספיק, אז היו גם הודים בלול במושב השכן - וטרקטור של שכן אחר סיפק הסעות. הכל "בהתנדבות" כמובן. אז נכון, לא היו דקירות, אבל היו הרבה דברים אחרים. ואני מדבר על תקופה הרבה יותר תמימה ממה שיש היום...

).

 

[ש מים]

בדבר אחד (בלבד) אני מסכים איתך

לחינוך ולבית יש תפקיד מאוד חשוב. אבל הללו לא חיים בוואקום.
תשאל כל סוציולוג, פסיכולוג חברתי ועו"ס - הנוער מושפע במידה רבה מאוד מהחברה והחבר'ה. אולי הרבה יותר מאשר מההורים. ולמרחב הפיזי בו הוא חי יש השפעה עצומה גם כן.

 

[megashock]

יש להבדיל בין אלימות למעשי קונדס

יש הבדל בין לקחת לסיבוב טרקטור של השכן ולגנוב כמה ביצים מהלול לבין לדקור למוות אדם אחר.
אמנם שניהם חמורים ומישהו נפגע מהם, אבל הם שונים בהחלט.
ועדיין לא הבנתי איפה הבועה? כל חיי מאז גן חובה ישבתי בלילות בגינות הציבוריות במושב ולא ראיתי אפילו מעשה אלימות חמור אחד, אולי לפעמים היו ריבים, אבל לא משהו חמור.
מדוע שגם בבאר שבע, או איפה שהתרחשו הדקירות האחרונות, בני הנוער לא ישבו וידברו בלילות בגינות הציבוריות בלי לדקור ?

 

[ron249]

צודק, גם שים לב שמקרי האלימות הקשים מתרחשים

באותם המקומות לרוב: ראשון לציון, חולון, נתניה, ב"ש, רמלה, לוד, מאידך באזורים בעלי אוכ' שנחשבת ברמה גבוהה, כמעט ואתה לא שומע על מקרים כאלה של דקירות\יריות\רצח, מה שאומר שבסופו של דבר הכל תלוי בטיב האוכ'.

 

[itamo]

אם כבר בניה לא צפופה מורידה מעשי אלימות

לא שמעתי על רצח שהתבצע בין בני נוער בקיבוצים ובמושבים ושם הבניה היא עם הרבה מרחבים פתוחים וגינות ציבוריות ובלי בתי קפה ומקומות בילוי, בדיוק ההיפך ממה שמציעים בכתבה.

 

[ש מים]

בוא נדייק: "קהילתיות"...

הגורם שמאפשר חיים ללא אלימות קיצונית במושבים, בקיבוצים ובחברות קטנות נקרא: קהילתיות.
מניעת/סגירת שטחים פתוחים היא תוצאה של תכנון פיזי-חברתי לקוי (ע"ע מאיטי-התנועה בכבישים, שמיושמים כתוצאה תכנון תחבורתי קלוקל).

 

[מילת שלום]

ולדוגמא, כרמיאל...

יש את פארק "אופירה", ועוד כמה...
כשהעסק התחיל לצאת משליטה, סגרו את הפארקים משעה 23:00.
וביננו, זה בגלל בני המיעוטים השכנים, שהיו מתנחלים וגורמים לבלאגנים.
בינינו, הכל, ואני מתכוון להכל! מתחיל ונגמר בחינוך ותרבות. לא יעזרו תכנונים כאלו ואחרים.
פורעי חוק תמיד ימצאו דרך לבוא על סיפוקם! כל היתר, תרוצים!
והמשטרה, שוטר מצוי רוצה לגמור משמרת וללכת הביתה בשקט, ולא להתעכב בתחנה בגלל שיכור כזה או אחר.

 

[דן רוזנצביג]

בני המיעוטים השכנים

1. האם בישוביהם קיימים פארקים בהם יוכלו לבלות את זמנם ?
2. במרבית האירועים הצדוו"חים חדשות לבקרים לאו דוקא בני המיעוטים הם הכוכבים הראשיים.
3. האם הקצבות המדינה לחינוך הניתן בבתי הספר הערביים דומה במשהו לאלו הניתנים לבתי ספר יהודיים ?
4. כלל הנוער המסתובב ללא מסגרת ראויה עד לשעות המאוחרות של הלילה - יוצא מאיפוס ופועל מתוך שעמום. סגירת הפארקים ומקומות הבלוי לאחר חצות הוא צעד קטן בכוון הנכון.
5. אני מסכים שהכל תלוי בחינוך. במיוחד חינוך לערכים - מה שאצלנו חסר טוטלית בכל מסדרונות השלטון.

 

[ש מים]

שצ"פים והפרשות לצרכי ציבור במגזר המיעוטים

מיעוט ההפרשות לשטחי ציבור (ובכלל זה - שצ"פים, שטחי ציבור פתוחים/פארקים וכד') נובע מתפיסת-עולם (לא אומר "תרבות", כי לא חקרתי זאת, אבל לא אתפלא) המתנגדת לסולידאריות חברתית/קהילתית והמקדשת את רכוש הפרט. דבר זה בא לידי ביטוי בכמה חזיתות בולטות:
1. התנגדות לכל הפקעה לצורכי ציבור מן הקרקע הפרטית.
2. פלישות מרובות לשטחים ציבוריים ואי-כיבוד חוק התכנון והבניה (בעיקר במישור זה).
3. שוק נדל"ן שכמעט שלא קיים. (סעיף זה היה יכול להכנס בפרק אחר, אך אני חושב שהוא כן שייך לכאן, משום שגם הוא נשען על התפיסה של "מה ששלי שלי, ולא אוותר עליו לעולם").

 

[עמית מהשרון]

זווית ראייה מעניינת

ולמרות זאת, כשליש מחברי הכנסת הערבים מייצגים מפלגה עם אידיאולוגיה קומוניסטית (חד"ש) לעומת מיעוט זניח באוכלוסייה היהודית.

אני חושב שחלק מהבעיה היא במנטליות כפרית-חמולתית של אוכלוסייה זו. יש לא מעט ביקוש לנדל"ן המתבטא במעבר נרחב של אוכלוסייה ערבית לערים המעורבות, כולל ערים שמלכתחילה לא היו מעורבות. יש גם עיסקאות נדל"ן פה ושם ביישובים הערביים, אבל אלו ב- 99% עיסקאות פנימיות של המגזר. חוץ מעוספיה, אני לא מכיר מקרים מוצלחים של השכרת/מכירת קרקע ליהודים שיגורו ביישובים אלו (מזרח ירושלים זה סיפור אחר לגמרי).

עוד הערה, הפלישה לשטחים ציבוריים ממש אינה "קידוש רכוש הפרט" כיוון ששטחים אלו אינם רכוש הפרט (להבדיל, נניח, מהקמת מבנים בקרקע פרטית שאסור לבנות עליה לפי החוק).

 

[ש מים]

הבהרה ("רכוש הפרט")

הפלישות לשטחים ציבוריים מתבצעות אך ורק לאותה קרקע שהופקעה מהפרט, ע"י תכנית (תב"ע). ולמעשה, כל הפלישות מתבצעות לקרקעות שבהן לפולש קיימת זיקה לאותה קרקע.

כשכתבתי שוק נדל"ן, ברור שהתכוונתי ל-"שוק פנימי", בתוך המגזר (ואפילו בתוך אותו ישוב). בשום פנים ואופן לא תמצא מכירת קרקעות ליהודים, עבור מגורים בישובים הערביים. וגם השכרה ליהודים אפשר למנות על אצבעות יד אחת (לי ידוע רק על 2 מקרים כאלה - אחת בוואדי ערה ואחד בגליל).

לגבי הח"כים הערביים וההתפלגות הפוליטית, נו... זה מזכיר לי את האמונות הדתיות באפריקה (כדאי לקרא, למי שרוצה להרחיב דעת: http://books.google.co.il/books?id=...EwBA#v=onepage&q=דתות ואמונות באפריקה&f=false). לפי ההתרשמות ארוכת השנים שלי, הדבקות האידיאולוגית במגזר הערבי - בדיוק כמו הדת באפריקה - היא עניין מאוד "נזיל וגמיש".

 

[ש מים]

לגבי החיבור עם חד"ש

החיבור באמת מעניין, כי לדעתי הוא לא באמת על בסיס אידיאולוגי. ואכן, אם תבחן לאורך השנים, תראה נטייה גוברת והולכת להקמת מפלגות ערביות עצמאיות, שאינן דוגלות דווקא באידיאולוגיה הקומוניסטית-סוציאליסטית (היום המגמה היא יותר לכיוון מפלגות איסלאמיות, בעבר הודגש יותר הגוון הלאומי).
אני הייתי מחפש את התשובה במדיניות ארוכת השנים של המשטר הקומוניסטי הסובייטי: משטר שתמך בתנועות ראדיקאליות, מהפכניות. כלומר, זו פשוט המורשת!

 

[עמית מהשרון]

יש פוסט מפורט יותר של יואב לרמן

בקישור הבא. (לפי התגובות בכתבה, יש סבירות גבוהה שהמאמר ב"הארץ" נכתב על סמך הטור של לרמן, ובלי לתת את הקרדיט הראוי).

וזו התגובה שרשמתי בפייסבוק (כבר אתמול) - עמדה שבהחלט ראויה לדיון. אך מנגד, במרחב הכפרי, ואפילו במרחב העירוני לפני דור או שניים, היו יותר שטחים פתוחים זמינים בצמוד למקומות המגורים, ודומה שבעיות האלימות והתעסוקה לבני הנוער היו פחותות יותר. אני סבור שהבעיה העיקרית היא בצורך בתכנון ייעודי לבני נוער (ואולי הסקת מסקנות חברתיות לגבי השינויים שחוללו הטלוויזיה והאינטרנט בעולמנו - לא תמיד לטובה).