ברוך הנמצא
את ה'רגל האחת' תרם לי בזמנו סעדיה מנדל, ואני כמעט בטוח שהוא א. לא זוכר, ב. אולי אפילו לא ממש התכוון. במספר מפגשים לא ארוכים, הוא תרם מזמנו לקבוצה שהתעתדה אז להקים ""ישוב אקולוגי"" בנגב, אני הייתי חלק ממנה וגם קרובת משפחה שלו שסחבה אותו לתת לנו מספר מושגים בתכנון. האיש דיבר אז לעניין, אם כי אם תשאל אותי מה הזכרון העיקרי, אגיד לך שהרעיון שכל מקום צריך מעין אבן שואבת או במילותיו של מר מנדל - "פורום" במובן הרומאי, כשמה שהרשים אותי הוא השילוב עם ה'פורום' של משפטים בלטינית שלא הייתה מביישת עו"ד בריטי - ובקיצור לטינית קולחת של אירופאי משכיל.
בתקופה שבאה אח"כ, התעניינתי מאד בתכנון סביבתי מהצד של המתיישב ולא של ארכיטקט, העניין דעך מעט כשהסתבר לי שהמדינה והמוסדות המיישבים כבר תכננו את היישוב כחבילה סגורה ודי סטנדרטית וזהה לשאר הישובים הקהילתיים וה"אקולוגי" הוא מן השפה אל החוץ כדי למשוך אנשים שמאסו באותו השטנץ אל אותו השטנץ,
ושחבריי הם אוהבים בעיקר לברבר אבל לא משתדלים ממש לקדם את ההתיישבות ממש.
בגדול, שכחת גם את ה.
ה. רצון התושבים או במילותיו של ס.מ. "ווקס פופולי ווקס דאי" - התכנון הטוב ביותר לא יכול למשוך את התושבים החוזרים עייפים מיום עבודה אל שטח פתוח אך עם יתוש או שניים ולא ממוזג, וללא הרגשת הפרטיות בבית, אם לא יוצרים איזשהו רצון להפגש ביחד.
כך אתה רואה שאפילו חדר האוכל הקיבוצי, קרס אל מול השאיפה של הישראלי לפרטיות במזגן שלו ומול הטלביזיה שמשדרת את אותו זבל בשידור חוזר ב.. ערוצים.
כמובן, שיוזמה חופשית יכולה לעשות את ההבדל - מחד, בישוב קהילתי בנגב שגרתי בו, ראש ועד התושבים התגאה באזני שהצליח לסגור מסעדה של שכן ואכן הישוב שלו היה בית קברות לאנשים חיים לגדולת ולתפארת...
מאידך, אפשר לראות מה עשה בזמנו שוסטר [ שהיה בתפקיד אח"כ נשיא סלובקיה] בעיר שעמד בראשה ובה למדתי - קושיצה, עם כל גינות הבירה שאפשר לשבת בהן בערבי הקייץ ושיפוץ העיר העתיקה שם ממקום קומוניסטי אפור לאחד המרכזים העירוניים היפים באירופה. [ואגב תכנון מונע אלימות, יישמו שם רעיון יפה בשיכון הצועני של בתי קומות, אבל כל קומה היא חלל ענק עם מקום להדליק בו אש מרכזית - יותר מדורה מאח, רק עם ארובה יעילה, ומרפסת סביב כל הקומה, כך שהתאימו את הדיור המתוכנן 'מלמעלה' לפלח אוכלוסיה קשה, לרצונות ולתרבות של אותו פלח אוכלוסיה שלפני זה היה מחרב כל מקום שמיישבים אותו בו].
דוגמא אחרת לרצון ההמון שמנצח את המתכנן, גם היא באה משם - כל חבורות המחליקים שהשתלטו על כיכרות מונומנטליים שלפני מבני ממשל קומוניסטים, כש.. תכלס, הם הכניסו למקום קצת חיים וגם, מי שעסוק בלנסות לשבור לעצמו את הראש ביצירתיות עם הסקייטבורד על שיפועים ומדרגות, מתעסק פחות בלנסות לשבור לאחר את הראש [ להניח להם זה גם סוג של מניעת אלימות].
כך שלא רק 'פיקוח על אלמנטים זרים' ויצירת אלמנט הסתגרות , אני אפילו לא בטוח שזה הדבר הכי טוב בשכונה לא טובה, וגם לא רק תאורה ותכנון הספסלים, אלה בעיקר נסיונות יצירתיים למשוך אוכלוסיה 'מהוגנת' לשטחים הציבוריים ולנסות לפרוש את השהות שלה על פני מה שיותר שעות ביממה.
וזה, על רגל אחת מפי ההדיוט.
