אלמודובר זאת בעיה קשה מאד

[היום3]

עדיין.

אי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים וזה לא הולך להיות כל כך פשוט, גם לא בשבילו. עכשיו קל לו כי הוא מוביל ושולט, והוא ב high של שחרור (לא בהכרח שחרור ממך אלא מהמתח של הרצון ליזום פרידה), אבל המציאות תהיה אחרת ממה שהוא חושב. גם אם תהיה לו מישהי אחרת. קשר חדש (או מחודש) לא בהכרח מעיד על כח והדברים לא תמיד טובים כפי שהם נראים מבחוץ. אני מסכימה עם מי שאמרו שהדברים יכולים להתהפך, בכל המישורים, ואת צריכה להיות מוכנה ממקום של הובלה שלך, של "מה אני רוצה" ולא ממקום תוצאתי של "הוא ממילא לא ירצה".

כשיהיה לך כח (אלה רק סרטונים, לא צריך להתקשר לאף אחד ולא ללכת לשום מקום):
http://www.gettingoverit.co.il/hamifne/

 

[איילה א]

אני יודעת שאת לא במקום הזה,

אבל כל זמן שהוא לא רוצה כלום כלום כלום, תסגרי איתו הסכם כמה שיותר מהר. לפני שתיכנס לו מישהי לחיים או שייכנס לו שכל לראש. כל זמן שיש לך את היתרון הפסיכולוגי של האמפתיה שלו על מה שהוא עשה לך.

 

[ימי הנטישה]

הילדים ישמעו ביום חמישי

אני מתה מהמחשבה.
עד כה האחד דיווח לי שזה החופש הכי טוב שהיה לו בחיים, והשני רק מתלונן שאין תכניות לחופשה בחול .
&nbsp
שובר לב.

 

[ימי הנטישה]

את כועסת עליו גם בשבילי

כבר אמרתי שאני לא יודעת באמת לכעוס. יש לי עצב ואבל וצער אבל כעס אני לא מכירה.
תודה!

 

[debby12]

מי, אני?

דווקא חשבתי שיצאה לי הודעה לא כועסת יחסית לעצמי....

אבל אם כבר דיברת על כעס, אז סקרנת אותי. גם על הילדים שלך את אף פעם לא כועסת? אם כן אז נראה לי שנולדת עם טמפרמנט טבעי להיות מורה לנהיגה - נטולת עצבים

. מקווה בשבילך שהעצב והצער "מספיקים" לך בשביל לשחרר את מפח הנפש העצום.

 

[ימי הנטישה]

אני כועסת עליהם כשהם פוגעים זה בזה

אם הם מתנהגים באלימות אני ממש כועסת.
פרט לכך - לא ממש.
אני גם לא שונאת. אף אחד אף פעם. אפילו עכשיו, במקום העבודה הסופר פוליטי והמשמיץ שאני נמצאת בו.

 

[mykal]

כבר כתבו לך,

אני מצטרפת לקריאה ללכת ליעוץ משפטי,
זה שכרגע הוא לא לוקח כלום כלום--זה עד לפיצוץ הבא---
שיהיה לו יעוץ שפתאום תחזרי הביתה ולא יהיה שם מכלום כי הוא רוקן.
צריך להחליף מנעול. צריך לקבל תדרוך.
אולי אפילו כדאי להעביר מהבית שלך דברים יקרי ערך--לבית משפחה אחר.
(לא התכונת למכשירי חשמל).
עוד משהו--אל תדברי נגדו עם ילדיך--זה הפסד בסופו של דבר,
הם חווים ומבנים היטב. תשמרי עליהם מזה---
אני מבינה את הבהלה--את העלבון --את הכעס,
זו תקופת אבלות לכל דבר וענין--כן תהני מהתמיכה של החברות--
מהיציאה מלנסות לבנות חיים חדשים--רגועים.
ועוד משהו--זה מצב הפיך--ואינך יודעת איך ואם--אבל תיערכי לאפשרות שירצה לחזור--ותכיני את התגובות שלך--לפי מה שאת חושבת ומרגישה--היערכות לכל מיני סצנריומים חשובה מאוד.
סליחה על הרשימה --מקוה שלא מעיקה.
בהצלחה והתגברות.

 

[ימי הנטישה]

תודה! אני יודעת שאני נשמעת תמימה

אבל אני לא מחליפה מנעול ולא לוקחת חפצי ערך (טוב זה דווקא קל - אין לי)
&nbsp
אני מעריכה שעד סוף החופש נהיה גרושים וחלס.
אתצ בכלל לא מעיקה, וכל מה שכתבת נכון וצריך לתת עליו את הדעת.
&nbsp
בנוגע לאפשרות שיחזור - אני לא חושב, שיש כאן אופציה כזאת.
הוא מאד נחוש ואני מכירה אותו מספיק זמן כדי לדעת שהנחישות שלו מסוגלת להזיז הרים

 

[mykal]

בכלל לא!

את לא נשמעת תמימה, את נשמעת מתאבלת/המומה/נעלבת,
ומנסה להתמודד עם הלבד.
וכשאת מוצפת רגשות לפעמים הפרקטיות של החיים נדחקת הצידה.
האמת--מאחלתלך להיות גרושה עד סוף הקיץ, זה יקל מאוד על הרגשות.
וישחרר הרבהב מתח.
תפתחי את תיק בבית משפט לעניני משפחה.
שלא יגרור אותך לרבנות, (אם יפתח שם תיק--לא תוכלו לשנות)
ותבררי על עו"ד טוב ומוכר שם ומערך ע"י השופטים שם--יעלה יותר? יש מצב שווה כל גרוש.צריך להכין שעורי בית על מי טוב.

 

[michal@gal]

יעוץ משפטי טוב זה חובה

מכירה זוג שנפרדו בסבבה, הגיעו לרבנות לטקס הגירושים כשהם מחזיקים יד ביד, נשארו החברים הכי טובים. הוא המשיך להגיע לארוחות משפחתיות גם אחרי שהיו גרושים סופית.
&nbsp
היום הם במאבקים בבית משפט.

 

[ימי הנטישה]

ספרי לי על מה המאבקים עכשיו? מה קרה בדרך?

אשמח (לא בטוחה שזה הביטוי המתאים פה אבל ניחא) ללמוד מנסיונם של אחרים.

 

[michal@gal]

נאבקים על כסף כמובן

על מה כבר יש להאבק?
&nbsp
פתאום הוא רוצה לשלם פחות מזונות
פתאום הדירה שהוא חתם שנשארת אצלה כדי לא לטלטל את הילדים, הוא שינה את דעתו.
רכוש משותף שהיה להם והוחלט שיתחלקו בו, פתאום הוא מנסה להוכיח שהוא שייך רק לו
&nbsp
החיים נמשכים ואנשים משתנים. הוא בזוגיות חדשה, גם היא, והם כבר לא חברים כל כך טובים.
הבחור הכי מתוק בעולם שהיה חצי מהזוג הכי צמוד ומוצלח שהיכרנו, ועכשיו כשאני פוגשת אותו בשכונה קשה לי להגיד לו שלום כי אני יודעת איזה גיהינום הוא מעביר את זוגתו לשעבר.

 

[ימי הנטישה]

אוי ויי. אני צריכה את סטירות הלחי האלה.

 

[Ani15]

את לא תמימה

את פשוט לא רוצה להתמודד עם האפשרות שהחבר הכי טוב שלך לשעבר יהפוך לאויב שלך.
ובכן, זו אחת האפשרויות היותר ריאליות במצב הנוכחי.
ייעוץ משפטי ומהר. לצערי הבעייתיות הכי גדולה בגירושין זה לא האבל על הזוגיות שהתנפצה אלא הקושי הכלכלי להיות חד-הורי. מהר, מהר, אם אין לך חפצי ערך אז יש לך ולו קרנות השתלמות ופנסיה ותגמולים שמגיע לך חצי מהם לפחות, ותתפלאי כמה בקלות הן יכולות להעלם פתאום.

 

[ימי הנטישה]

כלום לא נעלם, הכל מסודר בטבלאות, מדוקדק וידוע ומתועד.

באמת באמת שאני מרגישה בטוחה יחסית.
&nbsp
יש לנו כבר חצי טיוטת הסכם, ויש לנו הסכמה על פתיחת תיק בבית הדין לענייני משפחה ולאחר מכן מעבר לטקס חגיגי ברבנות.
&nbsp
וכל הטוב הזה עתיד להערכתי ליפול עלי בסביבות יום ההולדת שלי.
קסם

 

[mykal]

 

[debby12]

ידע הוא כוח

יכול להיות שיש לך ידע מלא 100% על כל נכסיכם המשותפים (אף על פי שאת לא יודעת מה שאת לא יודעת)

עדיין:

* יכול להיות שיש נכסים וזכויות שלא חשבת עליהם (ושגם הוא לא חשב עליהם - אני לא אומרת שהוא מנסה לדפוק אותך)

* יכול להיות שיש סוגי הסדרים שמקובל לערוך או זכויות שמגיעות לך או לילדיך שאת לא יודעת עליהם

בעיני זה סוג הרגעים המכוננים בהם שווה וכדאי להתייעץ גם עם אש/ת מקצוע בנוסף לאח והחבר הממולח, ולו גם לשעת ייעוץ אחת, כי מה שעומד על הפרק הוא העתיד הכלכלי שלך ושל ילדיך. אש/ת מקצוע כזה יכולים לשאול שאלות ולהאיר אפיקים שלא חשבת עליהם.

כדי שלא ייצא שאני מדברת בעלמא רק על עצמי לספר ידעתי.... גדלתי כבת להורים גרושים שהתגרשו בידידות רבה יחסית, בערך כמו שאת מתארת אם כי בנסיבות פרידה שונות (לא שזה משנה לכאן או לכאן). ובכל זאת, אמא שלי עשתה טעות בהסכם - דמי המזונות לא היו צמודים למדד. אני מניחה שגם אבא שלי לא שם לב/חשב על זה בעת הגירושין (היא היותר ממולחת מבין שניהם) מה גם שהגירושין אירעו טרם לשנים בהן האינפלציה החלה לדהור כך שלא היה ניתן לצפות את זה.

על כל פנים, די מהר אחר כך הגיע שנות האינפלציה הגואות, מה שהביא לכך שדמי המזונות שהם הסכימו עליהם הפכו פחות או יותר לאפס די מהר. ....

אני יודעת שתהיה לך תשובה לכך: שהוא הוגן, והגון ומקסים ואב נפלא ואם דבר כזה היה קורה הוא היה מסכים להצמיד וכו'. עדיין....

1. לעגן דבר כזה מראש זה תמיד שונה לגמרי מלבוא לבקש עם היד פשוטה אחר כך

2. דברים יכולים מאוד להשתנות אחר כך. אולי יהיו לו עוד ילדים, קל וחומר אישה אחרת. הוא ירצה להיות הוגן/הגון גם כלפיהם. יהיו עוד גורמים במשוואה.

3. זו היתה רק דוגמא אחת שמן הסתם לא תקרה לך עכשיו משציינתי את זה. אבל כמו שכתבתי "את לא יודעת מה שאת לא יודעת" - אני מניחה שיש עוד כל מיני דקויות ונושאים שצריך לתת עליהן את הדעת.

4. מאחר שהוא כה בטוח ובוטח ומתכנן כבר 6 שנים, הייתי לוקחת בחשבון שהוא את הייעוץ שלו כבר קיבל - גם אם הוא לא אמר לך את זה.

 

[ימי הנטישה]

תודה, אשקול ייעוץ באמת

 

[איילה א]

תשני את המוטבים בקופות גמל והשתלמות, אתמול.

ותבדקי מול קרן הפנסיה איך מדווחים על פירוד גם לפני גירושים פורמליים. תשלחי חברה לעשות את זה אם זה קשה מדי.
חו"ח במקרה פקודה הקרנות האלה אינן חלק מהעיזבון ויפעלו לפי כתב המוטבים האחרון שלהן. אותו דבר אם יש לך ביטוחי חיים שהוא המוטב בהם.

 

[debby12]

גם צוואה אם יש צריך לעדכן. אם אין...

אז אולי זה הזמן לנסח אחת שמתאימה לנסיבות החדשות - מה גם שייקח זמן עד שתהיו גרושים חוקית ואם חלילה קורה משהו בינתיים.... [בלי לחץ. זו סגולה לאריכות ימים

].

באותו נושא - אם חלילה דורס אותך מכבש מחר - האם תרצי מישהו מהצד "שלך" (אחיך? הורה?) שיהיה מעורב בהחלטות לגביהם, גידולם, משמורת חלקית? האם ההעדפה שלך משתנה אם הוא יהיה נשוי/בזוגיות ארוכת טווח עם אישה אחרת בשלב הזה? [שאלה זו ש"זכתה" לאם חורגת באזור גיל חמש]

בנוסף - צוואות של הורים/סבים - אולי ירצו לעדכן שדברים יעברו ישירות לנכדים או להבהיר דברים אחרים?

בלי קשר - לגבי טיוטת ההסכם הכספי - נדמה לי שמקובל/רצוי לערוך הסכם שיהיה בתוקף עד שהילד/ה הרלוונטית משתחרר/ת משירות צבאי. גם למרות שהם מפסיקים להיות קטינים בגיל 18, הם לא ממש עצמאיים כלכלית במהלך שירות חובה אלא עדיין זקוקים לתמיכה משמעותית בשלב הזה.