כל האהבה במלואה
New member
"אל תחפשי בחוץ כי אין שם מציאות" האומנם?
אני בקשר זוגי עם בחור מעל שלוש שנים, הוא בחור מקסים מבית טוב, וכייף לי איתו.
במהלך הזמן הזה היו לי הרבה "הזדמנויות" לבגוד בו, אך למזלי לא עשיתי זאת. אני לא אשקר, אני מקבלת הצעות מגברים, ולפעמים קשה לי להישאר אדישה. הייתה פעם אחת שנפרדתי ממנו ויצרתי קשר עם מישהו שהיה בתמונה, ומהר מאוד התחרטתי, הבנתי שאני לא מחפשת אף אחד חוץ מהנוכחי, ולמזלי חזרנו
אומרים שאין בחוץ מציאות, ומה שיש בבית זה הכי טוב, אך אם להיות כנה, אני מקבלת הצעות מבחורים ממש "שווים". כולם בני בית, איכותיים, או לפחות זה הרושם שאני מקבלת מהם. הם תמיד מדברים אליי מהלב, אומרים שהם מאוד היו רוצים אותי, שופכים עליי מילות אהבה, ותמיד יש תחושה של החמצה. זה לא מדויק, כי אני מאוד אוהבת את החבר, כך שההחמצה הכי גדולה שלי תהיה אם חלילה אאבד אותו ואלך למישהו אחר. ובכל זאת, בכל פעם שאני מתחילה שיחות עם הבחורים המסויימים האלה, אני פתאום שוקעת בכל הדברים השלילים שיש בקשר ביני לבינו, וחושבת אולי עם מישהו אחר היה עדיף לי. מה שרחוק מהמציאות. כי קשיים ויש בכל קשר, ואני לא מאמינה בגן של שושנים נטול ויכוחים, וגם לא בטוחה שזה ידבר אליי.
אז תנו לי עצות. איך נמנעים לא להיגרר לשיחות עם הבחורים האלה? איך ניתן להתגבר על הרצון המקולל לסיים קשר שלם, בשביל להגשים פנטזיות, שלא בהכרח יהיו קיימות במציאות?
אשמח לעצות שלכם, אך בבקשה אל תשפטו אותי. כולנו בני אדם.
אני בקשר זוגי עם בחור מעל שלוש שנים, הוא בחור מקסים מבית טוב, וכייף לי איתו.
במהלך הזמן הזה היו לי הרבה "הזדמנויות" לבגוד בו, אך למזלי לא עשיתי זאת. אני לא אשקר, אני מקבלת הצעות מגברים, ולפעמים קשה לי להישאר אדישה. הייתה פעם אחת שנפרדתי ממנו ויצרתי קשר עם מישהו שהיה בתמונה, ומהר מאוד התחרטתי, הבנתי שאני לא מחפשת אף אחד חוץ מהנוכחי, ולמזלי חזרנו
אומרים שאין בחוץ מציאות, ומה שיש בבית זה הכי טוב, אך אם להיות כנה, אני מקבלת הצעות מבחורים ממש "שווים". כולם בני בית, איכותיים, או לפחות זה הרושם שאני מקבלת מהם. הם תמיד מדברים אליי מהלב, אומרים שהם מאוד היו רוצים אותי, שופכים עליי מילות אהבה, ותמיד יש תחושה של החמצה. זה לא מדויק, כי אני מאוד אוהבת את החבר, כך שההחמצה הכי גדולה שלי תהיה אם חלילה אאבד אותו ואלך למישהו אחר. ובכל זאת, בכל פעם שאני מתחילה שיחות עם הבחורים המסויימים האלה, אני פתאום שוקעת בכל הדברים השלילים שיש בקשר ביני לבינו, וחושבת אולי עם מישהו אחר היה עדיף לי. מה שרחוק מהמציאות. כי קשיים ויש בכל קשר, ואני לא מאמינה בגן של שושנים נטול ויכוחים, וגם לא בטוחה שזה ידבר אליי.
אז תנו לי עצות. איך נמנעים לא להיגרר לשיחות עם הבחורים האלה? איך ניתן להתגבר על הרצון המקולל לסיים קשר שלם, בשביל להגשים פנטזיות, שלא בהכרח יהיו קיימות במציאות?
אשמח לעצות שלכם, אך בבקשה אל תשפטו אותי. כולנו בני אדם.
