חיבוק אלומה
עברת דברים שאין אדם שיכול להישאר אדיש מולם. את אנושית, וזה לא קל להמשיך ולהרגיש (אני יודע, כי הרבה פעמים הפכתי להיות אבן מול הכאב, ולא תמיד הרגשתי שאני אדם). ובכל זאת מצאת את הכוחות להמשיך שנים על גבי שנים. את מרגישה. את אדם. גם אם את קוראת לכוחות האלה פחד מהמוות, זה עדיין אומר שיש בך חלק שרוצה את החיים לדעתי.
אין לי פניני חוכמה להעניק לך, אני גם לא מתיימר. את אדם מוכשר, כותבת מדהים ובטח שעוד תוציאי מעצמך דברים טובים שאולי לא חשבת שיש בך (ונדמה לי שקראתי פעם שאת לומדת באו"פ אם אני לא טועה, כמוני. אז רציתי להגיד לך שגם לי אין מוטיבציה בזמן האחרון, וגם אצלי הספרים עומדים קצת דוממים, הממ"נים מחכים, אבל אנחנו השורדים, נעבור את הימים הפחות טובים ונשוב לתפקוד טוב יותר. את כן אדם חזק ואני מאמין שכן תגברי על מכשלוים שנראים עכשיו בלתי עבירים (וסליחה אם זה נשמע קלישאתי אבל אני מאמין בזה))