אם התורה כמתווכת

הקידושין והגירושין הן אבני בוחן

כבדי משקל.
אפשר למצוא הרבה מאוד אזהרות שמי שלא עושה דבר מסוים כמוהו כגוי או כעובד עבודה זרה או כשופך דמים, ומצווה מסוימת שנחשבת קלה, מוכיחים שהיא יותר חמורה פי כמה ממצווה אחרת שנחשבת חמורה ממנה.
ונשאלת השאלה האמנם זה נכון, האמנם כגוי? או עובד ע"ז, או שופך דמים וכו'. או שזו רטוריקה של דרשנים? כמו שאומרים באידיש על דיבורים אין מכס.
לכן יש לבדוק את הצד השני של המטבע. אם אכן אינו יהודי אז אפשר להלוות לו בריבית, ויכול להיות גוי של שבת. ואם הוא עובד עבודה זרה אז להשלים אתו מניין. תאר לך כל מי שכעס אין להשלים אתו מניין. ומי שנחשב לשופך דמים שיברח לעיר מקלט...
ומי שקידושיו תופסים וטעונים גירושין סימן שהוא יהודי. ואם הוא יחלל שבת עם עדים והתראה בזמן שיש סנהדרין יהיה חייב מיתה.
(ואם כדבריך כל מי שאינו שומר תורה ומצוות אשתו לא צריכה להיות עגונה אליו, ויוצאת ללא צורך בגירושין)
 
תיקונים ועריכה

הקידושין והגירושין הן אבני בוחן כבדי משקל.
אפשר למצוא בספרי המוסר הרבה מאוד אזהרות שמי שלא עושה דבר מסוים כמוהו כגוי, או כעובד עבודה זרה, או כשופך דמים, ומצווה מסוימת שנחשבת קלה, מוכיחים שהיא יותר חמורה פי כמה ממצווה אחרת שנחשבת חמורה ממנה.
ונשאלת השאלה האמנם כגוי? או עובד ע"ז, או שופך דמים וכו'. או שזו רטוריקה של דרשנים? כמו שאומרים באידיש על דיבורים אין מכס.
לכן יש לבדוק את הצד השני של המטבע. אם אכן אינו יהודי, לכאורה אפשר להלוות לו בריבית, ויכול להיות גוי של שבת. ואם הוא עובד עבודה זרה, אז אי אפשר להשלים אתו מניין. תאר לך כל מי שכעס אין להשלים אתו מניין. ומי שנחשב לשופך דמים שיברח לעיר מקלט...
אלא מה, יש לבדוק מה באמת ההלכה. מי שקידושיו תופסים וטעונים גירושין, ואם הוא יחלל שבת עם עדים והתראה בזמן שיש סנהדרין יהיה חייב מיתה, סימן שהוא יהודי.
ואם כדבריך כל מי שאינו שומר תורה ומצוות "אינו כישראל" אזי לכאורה אשתו לא צריכה להיות עגונה אליו, ותוכל לצאת ללא צורך בגירושין. (אחרי שהתברר שהיה מקח טעות ואינו רוצה "להקים בית המבוסס על עבודת ה'" והוא נשאר "גוי" וגוי קידושיו אינם תופסים ומבוטלים מעיקרא)
 

פיקסעלע

New member
צריך להבחין בין הלכה לאגדה

ויש לזה הרבה נפקויות לכל המצוות שנוגעות לאחווה
 

פיקסעלע

New member
הצעתך להבחין בין הלה לאגדה

"גוי לכל דברו" זו אמירה הלכתית לכל דבר.
 
וכל כך למה?

כי הוא מחלל שבת וממילא אינו מודה בעירוב, לכן לא מערבין אתו. בדיוק כמו שאמרתי לך, שמי שאינו מקפיד על אתרוג מורכב לא קונים ממנו אתרוגים וכו' זה לא אין זאת דרכה של היהדות להיפטר מכל מי שנכשל, ולזרוק אבן אחרי הנופל.
אם הוא אכן כגוי אז מדוע אינו יכול להיות גוי של שבת? ומדוע אסור להלוות לו ברבית? ומדוע קידושיו תופסים, ואשתו לא יכולה לצאת ללא גירושין?
 
לא

דווקא בהלכות ערוב כתוב על הצדוקים שהם כן יהודים כי הם שומרים שבת אבל מבטלים ערוב כי הם לא מודים במצוות ערוב אתה רואה שזה שני דברים. הנפקות היא לעניין ריבית וכיוצא שקשורים להגדרת הקולקטיב היהודי (להבדיל מהגדרת היחיד שזה עניין שלו מול הקב"ה. לא שלי.)
 
הפתגם אומר

אם הוא נראה כמו ברווז והולך כמו ברווז, ומגעעע כמו ברווז כנראה שהוא ברווז.
אם קידושיו תופסים, ואשתו לא יכולה לצאת ממנו ללא גירושין, ואסור להלוות לו ברבית, ולא יכול לשמש כגוי שבת ואם הוא חוזר בתשובה מתקבל בזרועות פתוחות ללא צורך בשום פרוצדורה, ואם הוא כהן נשאר כהן, אז הוא יהודי ומעולם לא נחשב לגוי, אפילו דקה.
וכל הנאמר לגביו אינו אלא כדי להרתיע אותו שישוב מדרכו הרעה. כי התורה לא מוותרת על אף יהודי. שנאמר לא ידח ממנו נדח.
עכ"פ אנחנו מצווים רק לעניין ההלכה, ואל לנו לעשות את חשבונותיו של הקב"ה.
 
למעלה