במקרה, ככל שיש מקריות בעולם

, ניהלתי היום דיון אופרטיבי עם אחת מבנותי בנושא זה. נזקקנו לשירות מסוים והיה עלינו לבחור בין אפשרות נגישה, שם השירות יינתן על-ידי פלסטינים, לאפשרות פחות נגישה אך אפשרית, שם השירות יינתן על-ידי ערבי ישראלי, למקום עוד פחות נגיש, שם השירות יינתן לא סתם על-ידי יהודים, אבל על-ידי כאלה שאבי ז"ל כבר פנה אליהם דרך קבע לקבלת השירות הנ"ל (נגישות לצורך העניין, לרבות נוחות גיאוגרפית ונוחות קלנדארית).
בתי התנגדה מסיבות עקרוניות שנפנה למקום הפלסטיני, על אף שהיינו שם פעמים רבות בעבר. התנגדותה נבעה בין השאר מאיזה אירוע מלפני מספר שנים שהיה שם במקום בו אותם פלסטינאים לא סייעו ליהודים בעת פיגוע שבוצע נגדם. אני לא חלקתי על העקרון שבדבריה, אך מתוך הבנה שאם לא נעשה זאת 'כאן ועכשיו', עד שנגיע למקום בו השירות יכול להינתן על-ידי יהודי (המקום שאנחנו מכירים או מקום דומה עם מאפיין זה), ייקח זמן רב ומאחר ורציתי לסיים עם העניין, העדפתי בכל זאת את הפניה לנותן השירות הפלסטיני.
אגב בניגוד למקרים רבים בדברים האלה, בשירות המדובר אין הבדל מיוחד בין איכות השירות ו/או מחירה בין המקומות השונים. אם כי רק לאחרונה ובנושא בו השירות עלה סכום משמעותי למדי, בכל אופן עבורנו, גם העדפתי פניה לנותן שירות ערבי (ישראלי) על-פני האלטרנטיבה היהודית.
בקיצור, כתבתי את התגובה לכתחילה בגלל הדיון הזה עם בתי שהתיישב לי טוב עם הדיון שהיה כאן במהלך היום בפורום

. אבל כעת כשאני חושב על זה, אני לא נמנע מפניה לערבים לקבלת שירות ולא זכור לי שאי-פעם עשיתי זאת בעבר, בין אם בתקופה מתוחה בטחונית ובין אם בימי שגרה. אני אמנם די 'פרינציפיונר' בענייני שירותים, אבל המדד לפיו אקבע להיכן ללכת הוא לא שאלת היהודי-ערבי. שאלה זו תשפיע עלי רק במקרה בו מבחינת 100% ההיבטים האחרים, לא יהיה הבדל (למשל שני מוסכים סמוכים, אותו מרחק נסיעה מבחינתי, אותה כמות ימי טיפול ואותה עלות בערך, או אז אעדיף כנראה לפרנס את היהודי על-פני בן דודו. אגב בתנאים דומים אעדיף לפרנס שומר שבת מקרב היהודים על-פני מי שאינו שומר שבת -לא רק עניין של העדפה אישית אלא של הלכה-).