למהרהרת234
ראשית, תודה על המחמאה
בנוסף, שימי לב, את מאמינה (ואני מצטט מדברייך):
אני באופן אישי מאמינה שקיים עוד רובד מעבר לתפיסתו של האדם עכשיו, שאלה לי אלייך, האם את סבורה כי אותו רובד אחראי לרובד שלנו, כלומר למציאות שלנו? לעניות דעתי, הגיוני שאת מאמינה שכך הוא הדבר, שאכן יש קשר בין אותו רובד בלתי נתפס לרובד הגשמי שלנו (אך אודה לך אם תעני לי על כך בעצמך). שימי לב - את אומרת
לאו דווקא אלוהים אך ראוי לשים לב כי כעת הויכוח ביני ובינך הוא אך ורק לגבי היחס שלנו אל אותה מציאות, אם נקרא לה אלוקים או לנון או מומו! הויכוח אינו אם קוראים לו אלוקים, אלא: האם קיימת מציאות ראשונית ובלתי נתפסת אשר אחראית למציאות הגשמית שלנו. בנוסף, אני חושב שבתגובה הקודמת שלי התייחסתי בעיקר למוטיב הענווה, כלומר - כיצד אדם יכול להיות בטוח כ"כ בדבר שאין לו שמץ של מושג לגביו, כמו לכל בן אנוש. דבר נוסף אשר מטריד אותי הוא התחושה בקרב אנשים רבים שהמדע סותר את קיומו של אלוקים. לדעתי, וזאת גם הבהרתי בהודעה הראשונה שלי - עלינו להיות צנועים. אמירות בנוסח "האדם יצר את אלוקים" בביטחון כה רב - יש בהן כעין התרסה - אני כבר יודע הכל ואין אלוקים. כדי שנבין את אפסותנו ואי האפשרות שלנו להבין כלום באמת כתבתי מה שכתבתי - אתה (כלומר, מי שהגבתי להודעה שלו) - טוען שאלוקים לא קיים, אולם אתה אפילו לא תהיה מסוגל לענות על השאלה האם רק המציאות שלנו קיימת? לצערי אנשים לא מתאמצים מספיק, השאלה האם אלוקים קיים היא קולית, וכן מסע בזמן וכו´ וכו´, אולם שיעורי מתמטיקה הוא לא קוליים, וגם שיעורי פיזיקה, שהם למעשה המפתחות היחידים (בנוסף לשיעורי פילוסופיה הסטוריה וכדומה) אשר יכולים לקרב אדם במעט אל האמת. ניוטון אמר: אני עומד על כתפי ענקים. אני שואל את עצמי מדוע רוב האנשים מסרבים ללקט את אותו הידע שנאסף במשך שנים כה רבות, וכך לטפס על כתפי הענקים? המטרה העיקרית שלי כאשר אמרתי כי כנראה המציאות שלנו אינה הכל, הייתה להכניס קצת ענווה באותו בחור שאמר "אלוקים לא קיים" (כמובן, בלי לפגוע. אני סבור שגם אני וכולנו בעצם צריכים קצת להצטנע בדברנו על הנושאים האלו). אני סבור שככל שאדם ילמד יותר ויותר הוא יראה שהקיום הרבה יותר מסובך ממה שנראה לנו. לעיתים זה לא עובד. לא ממזמן הסברתי לחבר רעיון מאוד חשוב: ההנחה כי כי יש קונסיסטנתיות בטבע היא אקסיומה, כלומר: ההנחה שאם משהו קרה פעמים רבות הוא יקרה שוב - אין לה שום הוכחה, והסיבה היחידה שאנו חושבים כך היא מאחר וההגיון האנושי אומר שאם משהו קרה מספר פעמים - הוא יקרה שוב. חשבי על כך ותראי שזה נכון. מי לכך שאם תשמטי מידייך חפץ הוא יפול למטה? רק ניסויים שנערכו והראו כי ישנו כוח משיכה. הסברים כגון: כוח המשיכה נובע מכוח כללי עוד יותר (כבידה) - לא יצלחו, שהרי אף הם תלויים בניסויים. לאחר מכן הסברתי לחבר שבמשך שנים כה רבות סברו כי אם גוף מסויים נע במהירות V1 וגוף אחר נע במהירות V2, אזי בגוף אחד יראה כאילו גוף 2 נע במהירות V2-V1, לדוגמא: אם אני נוסע 5 קמ"ש ימינה ואת נוסעת 5 קמ"ש שמאלה, אני אחשוב שאת נוסעת 10 קמ"ש שמאלה. אך אבוי - אם אני מהירות האור היא C ואני נוסע 5 קמ"ש ימינה ואת 5 קמ"ש שמאלה ומאירה בפנס לכיוון שמאל - אני אראה את האור נע במהירות C שמאלה ולא במהירות C+5 קמ"ש שמאלה. אין קשר ישיר בין שני הדברים שאמרתי לחבר שלי, השני פשוט בא להראות לו שהרבה פעמים המציאות פועלת בניגוד לאינטואיציה האישית שלנו (בדבר הראשון - האינטואיציה אומרת שמה שקרה הרבה פעמים יקרה שוב ושוב, ובדבר השני - האינטואיצה אומרת שהאור ינוע מהירות C+5 קמ"ש ולא כך הוא. בשני המקרים האינטואיציה טועה). אך ראי זה פלא: לגבי העניין הראשון חבר שלי אמר לי שזה סתם פלספני, ולגבי העניין השני הוא אמר לי שהוא מתערב איתי שמי שהמציא את התורה הראשונית ידע שיש בעיה עם האור. זה ממש עצבן אותי כי זה פשוט לא נכון. ניוטון לא ידע שיש בעיות עם התורה שלו. כל עולם המדע הוכה בתדהמה כאשר תורת ניוטון התנפצה לרסיסים. ואז ניסיתי להסביר לו שיש קשר הדוק בין פילוסופיה למציאות: פילוסוף ידוע טען כי לעניות דעתו העולם שלנו מורכב מחומר, אך אם נחלק את החומר עוד ועוד ועוד, נקבל לבסוף משהו מעין רוחני. למעשה, הוא צדק, מאות שנים אח"כ הסביר אינשטיין כי: אם נחלק את החומר עוד ועוד, נקבל לבסוף אנרגיה, למעשה אנרגיה עצומה. אותו פילוסוף התכוון לאנרגיה, אך פשוט המילה "אנרגיה" לא הייתה קיימת בזמנו. לסיכום: הבאתי כאן כמה רעיונות נחמדים, ואני מקווה שהם גרמו לכולנו להבין שאנחנו לא כ"כ חכמים, והמצאת עובדות כגון "האדם יצר את אלוקים" או "אין כזה דבר ניסים" (מי שטען שהטכנולוגיה יכולה להסביר ניסים - אז מה?, אגב, המדע יכול להסביר אותם, לא הטכנולוגיה, הטכנולוגיה היא רק תרגום של המדע לצרכים מעשיים). ביי
המהרהרת234