אצלנו לא קוראים לזה "דטה" אלא "מקורות"
והמקורות הם רבים ומגוונים (טקסטים רפואיים, רשימות פציינטים והטיפול שקיבלו, יומנים, מכתבים, שירי רחוב, בלדות, משפטי כישוף, משפטי גירושין, תמונות, אפילו קלפי משחק עם ייצוגים של מלכת אנגליה מתפללת למריה הקדושה שתעזור לה להכנס להריון...). כמו שציינתי, יש פרק בהצעת המחקר שעוסק בדיוק בעניין הזה, כלומר סוג המקורות והשימוש בהם. לגבי גישה מחקרית, ניתוח טקסטים היא לא "גישה מחקרית". היא הבסיס של עבודה היסטורית. לכתוב היסטוריה = ניתוח טקסטים. זה קצת כמו שהשפה המתמטית היא כלי עבודתו של המתמטיקאי. אני לא חושבת שהוא צריך לכתוב "הגישה המחקרית שלי היא עבודה עם שפה מתמטית". :כך שאין צורך לכתוב על זה. אני לא כוללת פרק מתודולוגי בהצעת המחקר כי אני לא מתכוונת להשתמש בגישה מתודולוגית אחת ספציפית על פני אחרות. היסטוריה לא דומה למדעי החברה במובן זה שאין חובה להגדיר מתודולוגיה אחת מסויימת (אף שיש היסטוריונים שעושים זאת). אני משתמשת בכל ארגז הכלים ההיסטוריוגרפי העומד לרשותי. שוחחתי על זה עם מנחה הסמינר והוא אמר במפורש שאני לא צריכה להגדיר מתודולוגיה, לפחות לא בשלב זה.