אם כבר עוגות, שאלה על מערכת העיכול

peach20

New member
אם כבר עוגות, שאלה על מערכת העיכול


כשאנכנו אוכלים המזון מתפרק בתוך מערכת העיכול- קיבה, תרסריון, המעי...הוא נספג בדפנות המעי במערכת הדם ומשם בעצם הוא מגיע לכל תא בגוף? (או שיש לו עוד תחנות בדרך?)
 

Gidi Shemer

New member
למעט שומנים

כל השאר עובר מדפנות המעי למערכת דם סגורה ומשם לכבד. מהכבד הנוטריינטים עוברים לדם, ללב, ומשם לרקמות השונות. שומנים לא נכנסים ישירות לדם, אלא נקלטים ע"ח מערכת הלימפה ומשם לדם.
 

peach20

New member
מה אלו הנוטריינים?-יחידות הפחמימות והחלבונים?

 

Gidi Shemer

New member
חומצות אמינו (שהן תוצר פירוק של החלבונים),

גלוקוז, פרוקטוז, וגאלקטוז שהם תוצרי פירוק הסוכרים, ויטמינים, חומצות גרעין, מינרלים. חלק מהם יעברו המרה בכבד. אנחנו לא יודעים למשך לנצל פרוקטוז והוא יומר לגלוקוז, חומצות אמינו יומרו בחלקן לשומנים וכו'.
 

deathcaster

New member
תוספת

טכנית הפירוק מתחיל כבר בפה עצמו, הרוק מכיל עמילאז חלש, אנזים שמפרק עמילן (בגלל זה שלועסים הרבה לחם, פתאום יש טעם מתוק, כי העמילן מתפרק לגלוקוז) אני אמנם קצת חלוד, אבל אני חושב שלא כל השומנים נפסגים דרך מערכת הלימפה, חלקם (חלק מהחומצות השומניות כן נספג דרך המעי. טכנית גם יש אפשרות לספיגה מיידית לדם בפה ע"י נימי הדם מתחת ללשון, לצורך כך יש כדורי וטבליות מציצה, למשל כדורי ויטמין B12
 

deathcaster

New member
תוספת לתוספת כי נזכרתי תוך כדי

יש לנו במערכת העיכול כמה תחנות בקרה, שמתחילות כבר בפה שמהוות לנו מעין תמרורי אזהרה כשאנו אוכלים מזון מקולקל, נקודות אלו מקושרות ל-OBEX, האיזור היחיד במוח שהוא פתוח לסביבה החיצונית (ליתר דיוק חלק ממנו), ומכיל תאי עצב מיוחדים שדוגמים את המזון אנו אוכלים גם דרך אותן "תחנות בקרה" וגם דרך תקשורת ישירות עם הדם החיצוני שאינו עובר סינון בדרכו למוח.. זה מה שנותן לנו את "אפקט ההקאה".
 

sivan120

New member
מעניין...לא ידעתי

אתה יכול למצוא מקורות לאיזור הזה במוח ולתחנות הבקרה? דרך אגב- מזון בדם חיצוני עובר סינון בדרכו למוח? חשבתי שמחסום דם-מוח הוא רק לגבי תרופות- לא? (כי אחרת איך המוח מקבל מזון?)
 

Gidi Shemer

New member
לא (לגבי התרופות)

מחסום הדם-מוח מונע מחומרים שונים (כל חומר למעשה) לעבור בין תאי הדופן של בלי הדם לכוון המח. הדרך היחידה היא לעבור - דרך התאים. יש מולקולות שיכולות לעבור דיפוזיה פשוטה דרך ממברנות התאים (חמצן למשל) ויש כאלו שלא, והן יעברו (אם אפשר) דרך תעלות שנמצאות בממברנות תאי הדופן. במילים אחרות, המחסום בין הדם למח הוא פשוט יותר סלקטיבי ממהמחסום בין הדם לשאר הרקמות. בכלל, הגוף לא יודע מהי תרופה ומהי לא תרופה. הוא יודע מהי מולקולה.
 

deathcaster

New member
תגובה

תקישי OBEX בויקיפדיה ותקראי עליו ... מעבר לכך, יש מאמרים מאוד יפים עליו, בתואר השני שלי (נוירוביולוגיה) האיזור הזה מאוד עניין אותי, אבל לא הייתה לי אפשרות לחקור אותו. מחסום דם מוח מסנן כמעט הכל (במצב בריא), מזון, תרופות, לכלוך, חמצן, חיידקים והרשימה נמשכת. מזון בדם עובר סינון בדרכו למוח, זה לא אומר שכל המזון מסונן, זה אומר שרק מה שהמוח צריך מתוך המזון (שזה לרוב חומצות אמיניות מסוימות וגלוקוז) הוא לוקח.
 

uzi2

Active member
אם הספיגה היא דרך מערכת העיכול

אבל יכולה להיות ספיגה גם דרך כלי הדם שמתחת ללשון. וזו ספיגה מהירה מאוד. אנשים שיש להם בעיית ספיגה של B12 דרך המעי (בייחוד אזור האיליאום) לוקחים כדורים של B12 למציצה, ושם הספיגה היא ישירות למחזור הדם, מבלי לעבור לכיבה, ולהתקשר ל- IF.
 
אני לא לגמרי בטוח שזה נכון

חיפשתי מידע לגבי זה ולא מצאתי משהו מדוייק לגבי אופי הספיגה תחת הלשון. אבל: 1. לאנשים שיש בעיה בספיגה בסוף האיליום, או חסר ויטמין עקב טבעונות יתר עדיין יש פקטור אינטרינזי תקין (מופרש בתאים הפריאטלים בקיבה ולכן יהיו איתו בעיות דווקא בניתוחי קיבה, אנמיה "מחרידה"* ובעיות דומות). טיפול בהם אולי יכול לכלול B-12 תחת הלשון. 2. לאנשים שיש את אחת הבעיות הנ"ל (אין להם את הפקטור) הטיפול הוא ויטמין B-12 בהזרקות. 3. מאחר ולא מצאתי מקור מדוייק לטענות שלי, ואני לא בטוח לגבי אופי הספיגה של הויטמין הנ"ל תחת הלשון - אני אשמח לכל תיקון מנומק או הארות והסברים. *תרגום ספונטני.
 

פולספגן

New member
ס'2 שלך זה מה שחשבו בעבר, אולם מחקרים הראו

שהיעילות של טבליות המציצה זהה לזו של הזריקות הישירות למחזור הדם.
 
לא משנה, מצאתי.

*על פי ויקי - עדיין אין פרוטוקול של טיפול בתוספים תחת הלשון ולכן הטיפול הנוכחי הוא עדיין הטיפול היחד שקיים. *על פי בית החולים הכללי של מסצ'וסטס - טיפול תת לשוני אפשרי. לא מפורט יותר מכך. *על פי - בדיקת ספיגה של הויטמין צריכה להתבצע (שילינג), ואם ישנה ספיגה מוצלחת - ניתן לטפל.
 

deathcaster

New member
מחקרים הראו?

למה את לא מציגה את המחקרים שהראו? קשה לי להאמין שאני עושה את העבודה עבורך... אבל 1. http://online.liebertpub.com/doi/abs/10.1089/acm.2006.12.881 2. http://www.biomedcentral.com/1471-2296/6/8/ 3. http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(99)02479-4/fulltext 4. ומחקר "כחול לבן": http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1046/j.1365-2125.2003.01907.x/full לסיכום, מחקרים אלה מראים כי אין הבדל בין ספיגת B12 תת לשוני, אורלי, או בהזרקות.
 

פולספגן

New member
מהסיבה הפשוטה שאני עונה בהתנדבות

אני לא מתכוונת להביא תימוכין לכל משפט שני שלי. אם מישהו רוצה להעמיק, אני נותנת לו את הכלים לחפש.
 
למעלה