אמא'לה

Lady Stark

New member
נזכרתי עכשיו

בפסיכיאטרית הראשונה שפגשתי . זה היה לפני 13 שנה, קצת אחרי שאמי נפטרה. הייתי כל כך מבולבלת שהייתי בטוחה שקבעתי עם פסיכולוגית.
כבר התחלה טובה.
הגעתי לפגישה מוכנה להתחיל להוציא את כל מה שעובר עלי ואני נכנסת למשרד של מטר על מטר, מולי אישה כבת 200, שכיאה לגילה היתה חצי חירשת. כל דבר שאמרתי היא צעקה: מה?!? אז זה היה בערך משהו כזה:
-״אני חושבת כל היום על מוות״.
-״מה?!?!?!״
- ״מוות!!״.
-״מה מה?!?!״
- ״מ-ו-ו-ת!!!״
- ״אה... מי זה עאבד?״
 
למעלה