אמא יש רק אחת

[Deerest]

אמא יש רק אחת

(... המשך) אז שאלה לי אליך, כמה, עוזי: במה התבטא, מבחינת תחושתך האישית בלבד, זה שיש מנהל/ת כאן? אתה מרגיש צורך במנהל? האם אנחנו לא מספיק גדולים כדי להיות כאן ללא מנהל/ת? ההאם ההתנהגות שלך תשתנה? האם היית כאן כי הייתה כאן מנהלת או כי הייתה כאן אביבה? אם היה כאן מנהל היית מרגיש אחרת? הרי בסך הכל היא עדיין כאן.

 

[Deerest]

עכשיו אני צריך כאן מנהלת

שתעביר להנהלת תפוז את התלונות שלי אתמול התייאשתי כי תפוז לא רצה להגיב לי. שתי הודעות מאתמול שלי ושל אביבה הלכו לאיבוד. ובכלל בחודש האחרון יש בעיות עומס נוראיות שמוציאות את החשק, בעיקר בערב.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

"אמא" כנקודת מוצא

הקונוטציה, או האסוציאציה או מושג או מונח שמתלווה למילה "אמא" מחבר את כולנו למשהו חם ונעים...במקרה הטוב או למשהו מאוד "לא טוב" במקרה האחר. לא לכל אחד היתה אמא שהוא מתגעגע אליה, שהיתה מורת דרך טובה ונעימה ולכן... "אמא יש רק אחת" לא בהכרח נכון אלא אם מתיחסים לאיבר שממנו יצא ילד לאויר העולם. זה אגב, לא הופך אף אחד ל"אמא"... היה מעניין לקרא את ההתיחסות הזו אלי ואני יכולה להבין מאיפה היא באה. מצד אחד משמח, מצד שני...מסביר הרבה דברים אחרים. אני לא חושבת שאמא יש רק אחת, במהלך החיים, התפקיד של "אמא" עובר לאישה, לגננת, למורה, ואפילו לעיתים לאמא ממן זכר.יש דברים כאלה. לגבי התקלות הטכניות,דירסט, אתה כבר "ילד" גדול ועצמאי, פנה להנהלת תפוז, אני בטוחה שהם יענו לך. בשביל זה לא צריך מנהלת וגם לא מנהל...

 

[Deerest]

כן, החודש. ב 13.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

עוד מעט אענה לך, דיר דירסט

הרגע הגעתי, ואני הולכת קצת למשפחה שלי ואח"כ אבוא...

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

מתחשק לי השנה כלום

שקט, ובלי הרבה רעשים והמולות... איך זה יהיה אצלכם? בן כמה? מה תגיד על 13 לעומת 11? וה-13 ל-7 שהוא גם 11 בעצמו ... כי 13=1+3 שהם 4 ו- 4 + 7 = 11 אני בטוחה שיהיה לך אם מי לדבר... זה תמיד תלוי בך...(כמעט)

 

[עוזי שחף]

בורח מימי הולדת כמו מאש!

זה מביך אותי, לא נראה לי סביר לעשות יום הולדת, זה רק תאריך הלידה, ומה פתאום שזה ישמח מישהו,ומה פתאום שמישהו ישמח בשבילי,זה עניין פרטי. ללא ספק,זהו יום טוב,לחשבון נפש

 

[רוח מדבר]

האם יומולדת הוא לא רק עוד סיבה

למסיבה? מה מביך אותך בזה? יש לך ילדים? מיקי

 

[עוזי שחף]

מיקי,מצטער שלא עניתי עד עכשיו,

זה קורה לי לעיתים,ועכשיו אני "סוגר חשבון". לא כל דבר אצלי הוא סיבה למסיבה! מבחינתי היה נכון יותר לחגוג את ה 25-3-99,היום בו הפסקתי לעשן! או את ה 4-05-2004,היום בו התחלתי לאכול נכון,וחזרתי למידה 44! או אולי את היום שבו הפסקתי להמר,כשהייתי עדיין ברווח? אבל יום הולדת הוא לא משהו שאני מייחס לו חשיבות יתר,מלבד חשבון נפש, מכיון שביום הולדתך,קשה מאד מלהתחמק מאיזשהוא חשבון,שהרי זהו גילך... מדובר בעניין של סמנטיקה,תפיסה עצמית את ה"חג" הזה,את היום הזה,וכו... יש לי ילדה מיקי,עוד מעט בת 9! חוגג לה כל שנה יום הולדת,כי זה חשוב לה,ואז זה הופך להיות מאד חשוב- גם לי! במידה והיא היתה אומרת לי: "אבא,אני לא רוצה לחגוג יום הולדת",הייתי רק מרים גבה,בלי שתרגיש,אולי, ושואל את עצמי למה זה קורה לה.... עכשיו תשאל למה זה קורה לי? לא יודע ממש,אבל לא זכור לי שאי פעם עשו לי יום הולדת בילדותי,שעברה עלי בבית קשה יום,עם כל המסביב... זו הסיבה שאני שמח לחגוג לה בכל פעם מחדש,וכשהיא שמחה,אני שמח עוד יותר! זה נקרא לאהוב,נכון מיקי? כשאתה שמח,שמישהו אחר שמח..... אני חושב שמי ששואל שאלות נכונות,מקבל גם תשובות יותר אמיתיות. מה אתה אומר? אני יכול לאמר שאין לי רצון לעשות יום הולדת,וכמו שאני בחיים,כל מה שאני אוהב לעשות אני עושה,כמו שכל מה שאני רוצה לעשות,אני עושה,ומיישם.

 

[רוח מדבר]

תגיד

אם כשאתה עושה לביתך יומולדת היא שמחה ואז אתה שמח שהיא שמחה. יכול להיות כשהיא תעשה לך יומולדת היא תשמח שאתה שמח - ואתה תשמח שהיא שמחה? ואז שווה לך לחגוג יומולדת כי יש שמחה כפולה?? אולי הגיע הזמן להתחיל להנות מכל סיבה, גם מיומולדת, גם מיומולת..

מיקי

 

[עוזי שחף]

מיקי,אתה חמוד,החיים זה לא מתמטיקה!

הבת שלי שמחה,כי היא מעוניינת שיחגגו לה,ואני שמח למלא את רצונה! אבל למה אתה חושב שאם היא תעשה לי יום הולדת אני אהיה שמח? היא יכולה להכין לי כריך עם דג מלוח,ואני עלול למות מזה,כי אני לא אוהב! משול הדבר לזה,שהבת שלך אוהבת משהו,ואתה ממלא את רצונה,ושניכם שמחים, ובעיקר אתה,כי אתה רואה אותה שמח! ומצד שני,שאתה ממש לא אוהב משהו,וזה נכפה עליך,כי הבת שלך רצתה,ואז יוצא שאתה סובל,משחק אותה נהנה,והיא שמחה לאללה. מה אתה אומר,מיקי? נראה לי מיותר מה שכתבת,כי במילים: "היא תשמח שאתה שמח",אתה שגית,כי יצאת מנקודת הנחה שאני שמח לקבל כל דבר מהבת שלי,אפילו דברים שאני לא אוהב לקבל! בוקר אור,

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

למה שאכנס למצב של דיסוננס קוגניטיבי

מצד אחד,יודע שלא כך אני מעוניין לנהוג ביום הולדתי,כעיקרון.... ומצד שני,לדעת שאני בכל זאת חוגג את יום ההולדת שלי? בלי קשר לכבוד והאהבה שאני רוכש לבתי!

 

[רוח מדבר]

מה חשוב יותר?

העיקרון או השמחה? אני לא בא לשכנע אותך, חשוב שתבין את זה. אני מראה לך איך אני רואה את זה מהצד.. אתה יודע שילדים הרי לומדים מההורים שלהם - לא ממה שההורים אומרים אלא מאיך שההורים מגיבים... אני לא חושב שהילדה שלך טיפשה והיא יכולה ללמוד מהר מאוד שאבא לא אוהב יומולדת - ומשם לפתח את זה לכל מני דברים משלה... האם בדקת עם עצמך מה כל כך מפריע לך בלחגוג יומולדת שאתה באופן עקרוני לא רוצה??? סתם נקודה לבדיקה, למחשבה.. לא מחייב שתאהב ימי הולדת בעתיד.. מיקי

 

[עוזי שחף]

מיקי,אני שואל את עצמי שאלה חשובה,

ואם תוכל להשיב לי,אז גם אותך: האם יש שיטה בדוקה,שהוכיחה את עצמה,שיכולה לתת לי מענה לשאלה מה בדיוק מפריע לי בכל מה שאני לא אוהב,כמו לחגוג יום הולדת? התשובה הכי נשלפת היא,שאני התשובה הכי טובה,ושהתשובה נמצאת אצלי! SO? אני לא ממש יודע למה אני אוהב או לא אוהב כל דבר. נניח שאתה לא אוהב לקרדה,אתה מסוגל להסביר למה אתה לא אוהב לקרדה,אבל אוהב סטייק בפיתה,רצוי עם חריף? אין הסבר מדוייק,ובכלל,להעדפות....התשובה היא בדרך כלל,לא יודע,אבל אני לא אוהב.

 

[רוח מדבר]

כשהתשובה שעולה היא:

"לא יודע, אבל אני לא אוהב" זה אומר שהתשובה האמיתית נמצאת מתחת לפני השטח - כלומר בתת-מודע או בלא-מודע. בגלל זה זה נקרא הלא-מודע - כי אתה לא ממש מודע לזה. דרך הנל"פ ניתן לגלות בדיוק למה אתה לא אוהב. ניתן אפילו לשנות את זה לדבר שלא מפריע לך, או עוד יותר מזה גם לדבר (חס וחלילה) שאתה כן תאהב ימי הולדת ואפילו תהנה מזה.. (אוי אברוך)

אז התשובה היא כן, יש דרך בדוקה לגלות למה לא. מיקי

 

[עוזי שחף]

אז אם נניח,אתה לא אוהב לאכול לקרדה,

בעזרת האנ.ל.פ,אתה תתחיל להנות מזה?

 

[עוזי שחף]

ואני אשאל אותך עוד שאלה!

למה לי לאהוב מה שאני לא אוהב מראש? חסרים דברים שאני אוהב,ואז ניתן לחזק אותם למצב של אוהב מאד?

 

[רוח מדבר]

תשובתי ..

אני לא אהבתי פילפלים (אדומים וירוקים).. וגם לא הייתה לי שום סיבה לרצות לאהוב אותם. א-מה-מה, יומח'ד כשהייתי באנגליה, ביקרתי ידידה לארוחת ערב אצל הוריה, ומסתבר שאמא שלה מבשלת הכל עם פלפלים. בקיצקוץ, לא היה לי מה לאכול באותו הערב... יותר ממה ששנאתי פילפלים, שנאתי להיות מוגבל. ושם בעצם הייתי מוגבל - לא הייתה לי אפשרות בחירה באם לאכול או לא לאכול - והיה לא הכי נעים. למחרת החלטתי שבכדי לא להיות מוגבל, אני מעדיף להעביר את הפילפלים למצב של משהו שלא מזיז לי אם ישנו או איננו. עשיתי את התהליכים המתאימים והנה הפלא-וואפלה - פלפלים לא מזיזים לי בכלל. יש,אין, הם ממש לא מגבילים אותי. עכשיו יש לי אפשרות בחירה באם לאכול מזון שיש בו פלפלים או לא לאכול מזון שיש בו פלפלים. במקומות שבהם אנו לא אוהבים משהו, זה יכול להיות מקום שבו לא תמיד תהיה לנו אפשרות בחירה. עדיין יש דברים שאני לא אוהב וגם לא מתכוון לשנות את זה - כגון סמים, או עישון סיגריות. עדיין, ישנם דברים שעל פי הנורמה מעט מציקים בעין. למה אני מתכוון - אני מתכוון לדוגמה אנשים אשר אינם נמצאים בקשר עם הוריהם, - דברים שהם במובן מסויים - בחברה המערבית שבה אנו חיים! הם כאילו מובנים מראש - כמו לדוגמה לחגוג ולהנות מיום ההולדת. כאשר מישהו אומר לי שהוא שונא שחוגגים לו יומולדת, ועוד מדגיש שזה דבר עקרוני בחייו. אצלי בתור מטפל נדלקת נורה אשר אומרת "תבדוק מה קורה שם מתחת לפני השטח.. מה קרה בעבר?" עדיין, אני מקבל את מה שאתה אומר. הסיבה ששאלתי היא מפני שהילדה שלך לומדת ממך לעשות את מה שאתה עושה ולא את מה שאתה אומר לה לעשות - בדרך כלל - לא תמיד. זה הכל

יום נפלא מיקי

 

[עוזי שחף]

אתה לא עונה לי לשאלה,,

לא שאלתי על משהו שנמצא במצב של ספק,אוהב לא אוהב! אני מסוגל לקיים יום הולדת,אני לא "נכה יום הולדת". זו הבחירה שלי,ואני לא זוכר שאמרתי "שונא ימי הולדת"! לגבי בתי,למה אני אמור להתאמץ,לעשות מה שאני לא מעדיף לעשות? יש עוד דברים שאני יכול לחוות איתה,ואני חווה. למה לא לעשות דברים מאהבה נטו? ולגביך מיקי,אמשיך להקשות עליך,בשיטת דירסט,שיטת המחץ,ברשותך: מה עם פלפלים חריפים,מאלה הקטנים קטנים,שהייתי מציע לך לאכול אותם בביסים גדולים,ככה בסבבה,ואם יהיו לך פנים אדומות,ודמעות בעיניים,זה יכול אפילו להצחיק את אלה שלידך.... מתחת לפני השטח,שלי,יש אין יום הולדת,ואני חושב שהעצה שניפקת לי באה מצד אחד באהבה,אבל מצד שני,תלוי למי אתה מייעץ! אצלי,בתקופה שהייתי מתעלף מלראות דם,הלכתי לתרום,וגם התעלפתי.. SO? אם הייתי ממשיך לתרום דם,הייתי ממשיך להתעלף,אז הפסקתי. ויש עוד הרבה הרבה נסיונות לשחות נגד הזרם,אבל רק כשרציתי,רק כשהשחייה נגד הזרם עשתה לי משהו. במיקרה של יום ההולדת פשוט לא בא לי,לא חושב שאני בכלל רוצה לנסות. ואת כל מה שגרם לכך שאני לא אוהב לחגוג ימי הולדת,אני מחשיב כדבר שהיה עבר,ואף השאיר את חותמו,ואני ממשיך לזרום עם החיים בהנאה,באמת! אני מעוניין לחנך את הילדה שלי,לא להכנס עם הראש בקיר,ולעשות מה שהיא ממש אוהבת,ולא להתאמץ למשל,לאכול פלפלים שלא אהבה בעבר,בעזרת דמיון, נסיון,וכו...פשוט לזרום,זה הכל. מאכזב אותך לגבי מה שכתבת ובעיקר לגבי ה"חיקוי של הבת שלי-אותי" כי אני נמצא איתה בימי ההולדת,שלה,עם כל החברים,ורק לפני שבועיים,בשבת שכרנו חוף פרטי,חוף דור עם כל הכיתה,כתירוץ למתנת יומולדת,נוספת לזו שכבר הייתה בדצמבר. הייתי מסכים איתך,לו היית צודק בגרם אחד,לו למשל,הבת שלי היתה מנסה לחקות את ההתנהגות שלי,ולא לעשות יום הולדת. נכון,אתה תשאל למה אני מעוניין שהיא תערוך ימי הולדת ואני לא? התשובה פשוטה: היא לא תעבור את מה שאני עברתי, איזה כייף

 

[רוח מדבר]

על הכיפק ../images/Emo13.gif אתה צודק.

רק הערה קטנה על הטעות שעשיתי בלקיחת משפט שאמרת כמובן מאליו. כתבת "בורח מיום הולדת כמו מאש!" אני פירשתי את זה כאילו אתה שונא ימי הולדת. טעות שלי. מתנצל

שיהיה לך המשך יום נפלא מיקי