אנחנו משפחה של שלושה בלי עין הרע
הגדול בן חמש וחצי ושני תאומים בני שנה וארבעה חודשים (בן ובת)
כולם מלאי מרץ ואמא אחת עייפה אבל מאושרת.
אחרי שנולד הבכור היה לי ברור שאני רוצה בשבילו עוד אח או אחות.
הילד הראשון היה בשבילי, הניסיונות להריון נוסף היו בשבילו (וגם בשבילי כמובן)
שלושה ילדים זה בהחלט מאתגר.
הבכור עוזר הרבה מעבר לגילו ועדין הטיפול בקטנים וגם בגדול הוא שלי.
אני מאמינה שכשרוצים משהו מאוד - מצליחים.
עברתי הרבה מאוד טיפולים, החלפתי רופאים ובתי חולים
ואין כמו הרגע שסופסף מקבלים תשובת בטא חיובית
אני כל יום מודה לרבש"ע על הילדים שלי. זה בכלל לא מובן מאליו.
הם מצחיקים אותי, הם מסתדרים מצוין. הקטנים מעריצים את הגדול והולכים אחריו לכל מקום, קצת מציקים (בלי כוונה) קצת משגעים (רק מאהבה)
ברור שככל שיש יותר ילדים ההוצאות גדלות אבל אפשר להסתדר אם מתנהלים באופן מחושב כלכלי.
אין ספק שזה גם עניין של רצון אישי. אבל אם רוצים הכל אפשרי.
בהצלחה רבה