אמהות יחידנית או הורות משותפת - התלבטות - אשמח לדעתכן

אור 813

New member
אמהות יחידנית או הורות משותפת - התלבטות - אשמח לדעתכן

הי,

אני על סף התחלה של תהליך לקראת אמהות יחידנית, אך לפתע החששות מתחילים לתפוס מקום גדול יותר וצצה לה מחשבה שלא היתה עד כה - לגבי בדיקת אפשרות של הורות משותפת עם בחור גיי.
עד עכשיו היה לי ברור שזאת לא אפשרות מבחינתי, כי אני מתקשה לחשוב על לעשות את הדבר המשמעותי והאינטימי ביותר בחיי עם מישהו שאני מכירה באופן מלאכותי לצורך ההורות ולא מכירה ניואנסים שונים אצלו. יחד עם זה, ישנן חששות מההתמודדות לבד (על אף שיש לי תמיכה ממשפחתי - בסוף ההחלטות הן שלך לבד כשאת יחידנית והעול הרגשי רב יותר, כך אני משערת).
אשמח לשמוע מניסיונכן וגם: אם היתה לכן התלבטות בנושא - מה סייע לכן בהחלטה. תודה רבה!
 

יחידה2

New member
מרגו 3. אני כןןןןןן בהורות משותפת.


לפי החוק אני המשותפת. מחר אני מתה פונים אליו. זה נקרא משותפת.
אז שוב אני אומרת. מי שבוחרת באופציה בזו ורוצה עיצה שתפנה אלי בפרטי. זו אופציה שצריך מאוד להיזהר בה
 

3מרגו

New member
אכפת לי מהחוק

יפנו אליו ומה?המשך בדיוק כמו שהוא לא ידוע.
את לא שומרת שבת???
 

ה-שונית

New member
בפורום כזה...

קחי בחשבון שכל מי שעמדה בצומת הדרכים שלך בחרה בהורות יחידנית על פני הורות משותפת. לכן, סביר להניח שתשמעי כאן יותר קולות בעד הורות יחידנית מאשר בעד הורות משותפת.
לגבי עצמי יכולה להעיד שלא היה רגע שהתחרטתי על כך שבחרתי בהורות יחידנית. זו הדרך שהכי התאימה ומתאימה *לי*.
גם אם בשנים הראשונות - התובעניות פיזית - יש משהו נוח יותר בהורות משותפת (הנטל הפיזי הוא לא רק עליך וגם יש הפוגות בימים בהם הילד אצל הצד השני), אני לא רואה יתרונות לה בטווח הארוך: לא רוצה שהילדות שלי ינדדו בין בתים עם תיקים על הגב, לא רוצה לוותר על נוכחותן במועדים תדירים וקבועים, לא רוצה להתווכח על האופן בו אני רוצה לגדל אותן. שום עזרה בנטל הכלכלי אינה יכולה לפצות על הדברים האלה.
מאחר ואני יכולה להרשות לעצמי לוותר על העזרה הכלכלית הזאת מבלי להוביל עצמי אל סף תהום - זו הדרך בה בחרתי ללא היסוס.
 

אור 813

New member
תודה רבה לשתיכן

תודה, ה-שונית, על שהוספת את העניין הזה שקרוב לודאי בפורום הזה הרוב יהיו בדיעה שתומכת בבחירה בהורות יחידנית. כנראה שבאופן עמוק זה מה שאני מחפשת לשמוע... מחפשת לשמוע ככל הנראה חיזוקים להחלטה הזאת שלי. אני חושבת שמה שמעורר בי חשש כרגע הוא לא רק הפן הכלכלי נטו אלא עצם הידיעה שהכל עליך - הפרנסה, האימהות, החינוך, ההחלטות. מן הסתם יש לזה גם יתרונות - כמו שכתבת, אין מישהו נוסף לדון או להתווכח איתו כשלך ברור מה הדרך הנכונה. אני בדרך כלל אדם שיודע מה נכון עבורו ויש לי גם תפיסות חינוכיות ברורות, וודאי שזה יכול להתנגש עם הורה נוסף שהבסיס לקשר איתו הוא לא זוגי. ומצד שני, אני חושבת שיכול להיות יתרון לשני הורים (לא משנה בעיני מין ההורה השני) גם מהבחינה הכלכלית אבל גם מבחינות נוספות של שתי דמויות התקשרות משמעותיות. העניין הוא כבר שהיה לי כל כך ברור שהחלטתי, ובלי שום התלבטות - הרגשתי שלמה עם בחירתי והתחלתי תהליך לקראת תרומת זרע. אבל פתאום התחילה לעלות שאלה אם זאת הדרך המתאימה לי.
 

ה-שונית

New member
מבטיחה

שהשאלה הזו תצוף ותעלה. כל הזמן... לפחות עד שתכנסי להריון!
 
לי קשה עם בחירות והחלטות

אבל זה משהו שקשה לי בכללי, לקנות X או Y, יכול להוציא אותי מדעתי,
ללכת לגן הזה או הזה, החלטות יכולות לייאש אותי,
אבל - החלטות עם אדם שהוא בעצם זר שהכנסתי לחיי כשותף להורות,
לא בהכרח יהיו קלות יותר.
אני בחרתי ביחידנות בעיקר כי לא מתאים לי להכניס איש זר לחיים שלי,
ולאיש הזה יש גם את המשפחה שלו, והילד המשותף צריך לנדוד בין בתים,
ויותר מזה.. האם את חיה בשלום עם אורח חייו? לא דווקא נטייה מינית,
אלא בכלל, דעות, מחשבות, מקום מגורים,
המחשבה שהילדה שלי לא תהיה איתי שבתות, חגים, כמה ערבים בשבוע,
שתחייה בשני בתים.
בקיצור... לי לא התאים,
כשחיים כך עם גבר ומתגרשים ממנו, לפחות יש איזה בסיס של אהבה בהתחלה,
לפחות בדרך כלל...
פה את בוחרת גבר לחיים משותפים אבל בלי החיים המשותפים, רק הילדה.
בקיצור, לפעמים זה עובד מעולה, לפעמים פחות.
אני העדפתי שלא.
&nbsp
בהצלחה בכל בחירה!
אגב, אם היה לי ידיד אמת, מישהו שהייתי מכירה והוא היה חלק מהחיים שלי,
אולי הייתי חושבת אחרת. מישהו זר, זו הבעיה...
&nbsp
ועוד אגב אחד, אני פחדתי מאוד מכל התהליך, וממה שאני עושה,
עד ש... עברתי הפלה, ואז הבנתי כמה עמוק הרצון שלי ליד, וזו הדרך שבחרתי בה.
&nbsp
לא סתם מתעוררים פחדים ושאלות ומחשבות , זה מאוד טבעי!
&nbsp
*אם את מתלבטת אז אולי יש לך עוד קצת זמן להתלבטויות, אם את בת 35
כמו שכתוב בכרטיס. אני בגיל הזה בערך התחלתי לחשוב, לבצע לקח עוד כמה שנים.
(וחבל... היה לי יותר קל להגיע לסבב שני לפני גיל 40 ולא 43..)
&nbsp
בהצלחה!!
&nbsp
 

אור 813

New member
בהמשך

תודה חיוכי אהבה.
אני אוטוטו בת 36.
המחשבה שלי עד עכשיו היתה בדיוק כמו שלך: שאין את הבסיס של אינטימיות והכרות זוגית מההתחלה, דברים שאת מכירה רק כשאת חיה עם האדם.
וגם מבחינתי המחשבה על שני בתים מרתיעה ולא נראית לי כמשהו שאוכל לחיות איתו. אבל עולה השאלה מה לגבי משמורת שאינה משותפת, כלומר אם אני אהיה המשמורנית. זאת החלטה קשה ממש. עד עכשיו זה לא עלה בדעתי בכלל, ההתלבטות... והנה פתאום היא נכנסה. גם אני חשבתי כמוך לגבי חבר טוב שמכירים שנים, שאז זה משהו אחר.
אולי בתוך תוכי הייתי שמחה לשמוע דברים מעודדים מכן - על ההתמודדות שלכן, על כוחות ועל איך מתמודדות עם הכל לבד. עכשיו אני עובדת הרבה סביב השעון - כעצמאית - ופתאום המחשבה על איך עושים את זה עם ילד ואיך משלבים את הכל, והצורך הזה לקחת עוד עבודה שנכנסת - שאני מרגישה אותו כבר עכשיו - בידיעה שאני המפרנסת היחידה.
תודה!
 
אני לא יודעת כמה אפשרי למצוא דרך כזו של

להיות עם אבל בלי, כלומר להיות משמורנית מלאה על הילד,
אם גבר נכנס לסרט הזה, כנראה שיש לו ציפיות להורות משותפת / חצי חצי / שבתות חגים וכו'. אבל באמת שאין לי מושג איך זה עובד או יכול לעבוד.
בסדרה אמא ואבאז זה עבד יפה... הם הסדרו לא רע, השאלה מה קורה במציאות.
&nbsp
לגבי איך עושים את זה?
תקראי פה אחורה, עושים את זה... מתרגלים. הילד נכנס לחיים, מפנה לעצמו
את המקום, והדברים מתאזנים מחדש.
אני קיבלתי התקף של פאניקה כמה ימים לפני הלידה, של איפה הדברים שלה יהיו
במטבח. הכל צפוף וקטן. והיום... הכל בערמות
במטבח, בסלון, בחדר

הבית הפך לשל הילדונת לגמרי.
&nbsp
וגם בעבודה, אני יוצאת שעה קודם מהבית כדי להספיק לשים אותה בגן ולהגיע בזמן.
מתרגלים... אני חוזרת מהעבודה וטסה ישר לגן, מתרגלים. מסתגלים.
האושר שהיא הביאה לחיים שלי, שווה הכל, באמת.
&nbsp
כלכלית - יש קישור בקישורים המועדפים של כמה עולה ילד בשנים הראשונות..
אני משתדלת לקנות כל מה שצריך במבצעים , תמיד יש מבצעים.
&nbsp
בסך הכל הכללי אני מסתדרת לא רע, באמת. אין לי טיפת עזרה לאורך היום או הלילה, אבל מתרגלים ומסתגלים.
&nbsp
אם יש לך שאלות את מוזמנת לשאול

יש פה כמה שרשורים בימים האחרונים לגבי עצות לאמהות.
&nbsp
בהצלחה!
 

מרגנית2

New member
יש לי זוג חברים בהורות משותפת

הקשר ביניהם מאד טוב. גרים במרחק הליכה. הילדים - תאומים נמצאים אצל האמא בימים מסוימים ואצל האבא באחרים. האבא גיי. שבתות הם ביחד. סיפור מאד טוב וחיובי.
האבא עוזר המון ומעורב מאד. פעם שאלתי את האמא אם היא רוצה קבוצת תמיכה. היא ענתה יש לי תמיכה מלאה.
&nbsp
&nbsp
 

יחידה2

New member
אני זוכרת את הסיפור

זוכרת איפה נפגשנו כשסיפרת לי.?בקפיטריה של שע"צ...הייתי בדרך לגרידה
 

s p r i n g1

New member
כנ"ל ומוסיפה

אני רואה לצערי יתר מידי מקרים של הורים שרבים על הילדים ועושים תרגילים כל אחד להורה השני על גב הילדים כשרוצים להפרד ומשתמשים במשמורת כאמצעי לחץ,
פתאום התברר לי שחברות/מכרות שהייתי לפני שנים הולכת איתם לפו"פ והקשר ניתק או נהיה חלש כי הם התחתנו או מצאו זוגיותלצורך הבאת ילדים בזוגיות, אז פתאום אני שמה לב שכולן היום גרושות או שאין זוגיות יותר והילדים נמצאים במצב של משמורת משותפת או רק של האמא ובחלקם היו ריבים ומאבקים וחלק מהנשים אפילו שילמו כסף לאקס כדי שישחרר ויפסיק לריב ולאיים ולאמלל אותן ואת הילדים.....
אז דעתי האישית שעדיף לי בהחלט ללא הורות משותפת..... אם הייתי מוצאת זוגיות בגיל סביר זה היה נהדר וכאשר עברתי את הגיל ממש לא התאים שותפות בנושא הכי חשוב בחיי שהוא הילדות עם אדם זר.....
ובכל מקרה זה מאד סובייקטיבי, לכל אחת יש את השקפות העולם שלה ואת הרצון שלה והיכולת האישית שלה לחלוק ילדים עם שותף שאיננו בן זוג .
 
מסכימה עם ה-שונית.

זו בחירה מאד אישית, ולא בטוח שמה שטוב לי מתאים גם לך..
כאן נמצאות מי שבחרו להיות יחידניות, כך שזו התשובה שתקבלי כאן.

אצלי - בתחילת הדרך רציתי הורות משותפת.
חשבתי שעדיף לילד שיהיה לו אב ידוע, ואני מצידי מוכנה להתפשר קצת פה ושם בשביל האבא הזה.
פגשתי משפחות שעבורן זה עובד נפלא.

ולאט לאט הבנתי שלי זה לא מתאים.
אני מאד עצמאית, הרגשתי שהסכם הורות משותפת יכבול אותי לקשר עם אדם שלאו דווקא הייתי בוחרת בו,
זה נראה לי כמו לעבור גירושים ולחיות עפ הסכם גירושים, עם מישהו שבכלל לא רציתי להתחתן איתו.
וגם הבנתי שלילד העתידי, הורות משותפת אולי תחסוך את ההתמודדות עם היעדר האב,
אבל תעלה התמודדויות אחרות, פשוטות לא פחות (לגור ב-2 בתים, אבא גיי ועוד).

אחרי הלידה, כשחזרתי הביתה מביה"ח, והכל מרגש וטהור ואינטימי,
הסתכלתי סביב, ונאנחתי בהקלה גדולה - איזה מזל שהוא לא כאן...
כמה קשה היה לי אם עכשיו הייתי צריכה להתחשב בדיעותיו,
(מה שקודם ברווקות נראה כפשרות קטנות, הרגיש לי לגמרי אחרת כאמא).
כמה נורא אם אחרי כל זה הייתי צריכה לבלות ימים / שבתות בלי הילדון...

והנה אני כאן. לגמרי שלמה עם ההחלטה שלי.
בהצלחה !
 
ולגבי המשמורת..

מבחינה משפטית, הסכם ההורות הוא אולי הצהרת כוונות חיובית,
אבל, זכרי שבכל שלב כל אחד מבני הזוג יכול לפתוח הכל מחדש בטענה של טובת הילד.
יש אבות שאחרי כמה שנים דרשו לשנות את הסדרי המשמורת...

אם תעשי את זה, לכי קודם לייעוץ משפטי ותשמעי על זה עוד.. (הייתי בנעמת במחער הגיוני).
 

אור 813

New member
תודה גדולה במזל טוב1 וחיוכי אהבה

על השיתופים שלכן ועל כך שחלקתן אתי את חוויותיכן ומחשבותיכן.

לא חשבתי על מה שכתבת, במזלטוב 1, לגבי זה שאחרי כמה שנים אפשר לפתוח את עניין המשמורת בטענה של טובת הילד. וואלה... מלחיץ.
והמשפט על "להתרגש ממישהו שלא הייתי בוחרת להתחתן איתו" הוא חזק.
תודה, אלו נקודות נוספות למחשבה.

* חשוב לי להגיד שאין לי שום בעיה עם כך שהאב יהיה גיי - אם בסוף אבחר בהורות משותפת. אני עצמי לסבית, וזה בסדר גמור מבחינתי. ברור שיש כאן התמודדות של הילד גם עם השונוּת הזאת, אבל זאת התמודדות שאני כבר מורגלת בה ואני בטוחה שאעביר את דרך ההתמודדות ואת הביטחון גם לילד, בין אם אהיה בהורות משותפת ובין אם ביחידנית.

תודה!
 
השאלה על נטיות האב היא רק כדי לחדד את הנושא של בית

אחר - גם בית דתי מידי יכול להקשות על החיים שלי, למשל...
&nbsp
לזו היתה הכוונה, לא מעבר

אין לי בעיה עם שום נטיה של אף אחד,
רק צריך לחשוב איך החיים של אחרים שמתלבים עם החיים שלי,
כי יש דברים שאני פשוט לא אצליח לחיות איתם

&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
למעלה