אמהות יחידנית או הורות משותפת - התלבטות - אשמח לדעתכן

תודה :)

רק מבהירה בעניין של אבא גיי :
בהתחלה חשבתי שהעיקר שיהיה אבא, וכך אחסוך ממנו התמודדות עם שונות, שאלה של זהות וכד'.
בהמשך הבנתי שגם הורות משותפת תעלה התמודדיות משלה,
וכאשר האבא גיי, השונות תהיה מורכבת עוד יותר. במיוחד בהתחשב בעובדה שהילדון גדל בחברה דתית.
כך מבחינתי הבנתי שאני חוסכת התמודדות אחת, אך מעלה אחרת..
שמחה שעזרתי, בהצלחה !!!
 

a morph

New member
אני פסלתי את האופציה של הורות משותפת

בשלב מאוד מוקדם בתהליך החשיבה.
הגעתי למסקנה שאם היה לי קשה למצוא זוגיות, אז למצוא בחור שאין לי איתו כל קשר רגשי ואינטימי וכל היכרות קודמת, ופתאום לסמוך עליו מספיק כדי להפקיד בידיו תינוק, ולהיות תלויה בו בכל החלטה (לגביי או לגבי הילד) - זה לא ריאלי בשבילי.
אילו הייתי כבר מכירה מועמד מתאים והייתה ביננו תקשורת וכימיה טובה, ייתכן והייתי מחליטה אחרת, אבל זה לא המצב.
 
אני כמוך, הבנתי שאם אני לא מצליחה למצוא זוגיות חיים

למצוא זוגיות-להורות נראה לי בלתי סביר שאצליח בכלל...
&nbsp
ומעבר לזה כל מה שכתבתי למעלה

&nbsp
&nbsp
 

a morph

New member
וככל שהתהליך התארך

הבנתי עוד יותר כמה ההחלטה שלי הייתה נכונה עבורי. בן זוג לפחות יכול לתמוך רגשית במהלך טיפולי פוריות (למרות שגם זה לא תמיד המצב),
אבל "סתם מישהו" שרק מחכה כבר להיות אבא ומקבל את השליליים יחד איתי, נראה לי זה היה מוציא אותי מדעתי.
 

jiminit2

New member
כנ"ל


ולא רק זאת אלא שהלכתי למפגש של "הורות אחרת" שהיה בזמנו ודיברתי עם המארגנת. היא אמרה שמהניסיון שלה לוקח בערך שנה למצוא בן זוג להורות. חשבתי אז שתוך שנה אני כבר יכולה להיות אמא בלי לסבול "בליינד דייטים" הזויים שהרגישו כמו שוק בשר. חשבתי שאני לא מסתדרת עם בליינד דייט רגילים אז להתחייב להם כאן היה למעלה מכוחותי. מניחה שאם היה לי ידיד שמעוניין בהורות משותפת , משהו שאני מכירה טוב, אולי הייתי שוקלת אחרת. אבל אם אין מועמד כזה מדובר ממש במציאת בן זוג לחיים, רק בלי הצד האינטימי של העניין.
 
למעלה