Synthetic Darkness
New member
אמון ומערכות יחסים
אני עם חבר שלי שנתיים וקצת, ויש לי בעיה איומה איתו... אני מרגישה שהיא בכלל לא סומך עלי. לא מזמן גיליתי שיש לו חצי אח, שלא ידעתי בכלל על קיומו. כששאלתי אותו עליו, הוא לא הסכים לספר לי שום דבר חוץ מהשם הפרטי שלו, ואמר שזה עניין שלו ושהוא לא מעוניין לדבר עליו. מעבר לזה שאני סקרנית לדעת למה הוא הסתיר ממני את העובדה שיש לו אח חורג ולמה הוא לא מוכן לספר לי עליו, איפה הוא היום ולמה הם לא בקשר, (הוא טוען שהוא סיפר לי, למרות שהוא לא סיפר לי כלום!) אני קצת דואגת כי אני מרגישה שהוא לא סומך עלי מספיק בשביל לספר לי מה העניין. האמת היא שדי נפגעתי מהתגובה שלו... אני צריכה להיפגע? הרי זה לא דבר שמשתפים בו בן אדם קרוב? נראה היה לי דווקא שבתור חברה שלו אני הבן אדם שהכי קרוב אליו... אבל זה לא ככה. הוא כאילו שומר לעצמו את כל העניין הזה באיזה דיסטנס ממני, כאילו יש בינינו סודות. וחוץ מהעניין הזה, יש עוד נושא שעד לא מזמן הטריד אותי. יש לו זוג חברים שמוכרים נורא בתפוז (בשמות הבדויים שלהם), והם לא מכירים אותי, אבל הוא סיפר לי עליהם. יום אחד כשהם שידרו בבלוג טיוי, נכנסתי לחדר שלהם ופניתי אליהם במסר פרטי בשמות שלהם הפרטיים, וניסיתי להסביר מי אני. בסך הכול רציתי לנסות להכיר את החברים של חבר שלי ולהגיד להם היי, זה הכול.. והם ישר הכחישו שאלה הם, ושאין להם מושג על מה אני מדברת ומי זה חבר שלי. בכל אופן כתבתי להם התנצלות מהירה ויצאתי. הבנתי שהם פשוט מפחדים להיחשף. סיפרתי על הקטע הזה לחבר שלי והוא כעס עלי שבכלל פניתי אליהם ואמר שלא הייתי צריכה לעשות את זה כי זה היה צריך להישאר בינינו, ועכשיו החברים שלו נורא יכעסו עליו בגללי. כמה ימים אחרי זה הוא דיבר איתם בטלפון והוא סיפר לי שהם באמת כעסו. הוא נתן לי להרגיש כאילו רצחתי מישהו או משהו כזה. הרגשתי ממש רע. רציתי להיות נחמדה אליהם והם הפכו אותי לאיזו מטרידנית וסיפרו לו שקרים שחשפתי אותם לעיני כל הבלוג (מה שלא נכון בכלל). חשבתי בתמימותי שאם הם באמת חברים טובים שלו, אז ממילא אני אפגוש אותם פעם, לא? אז מה הביג דיל? רק אמרתי הלם היי... אבל הוא כעס כמו לא יודעת מה... כאילו אסור לי לפנות לחברים שלו בלי רשות שלו או משהו כזה. ועכשיו בכלל לא מתחשק לי להכיר אותם. מתברר שהם אנשים לא נחמדים בכלל. מה אתם אומרים על זה? מה גורם לו להתנהג ככה??
אני עם חבר שלי שנתיים וקצת, ויש לי בעיה איומה איתו... אני מרגישה שהיא בכלל לא סומך עלי. לא מזמן גיליתי שיש לו חצי אח, שלא ידעתי בכלל על קיומו. כששאלתי אותו עליו, הוא לא הסכים לספר לי שום דבר חוץ מהשם הפרטי שלו, ואמר שזה עניין שלו ושהוא לא מעוניין לדבר עליו. מעבר לזה שאני סקרנית לדעת למה הוא הסתיר ממני את העובדה שיש לו אח חורג ולמה הוא לא מוכן לספר לי עליו, איפה הוא היום ולמה הם לא בקשר, (הוא טוען שהוא סיפר לי, למרות שהוא לא סיפר לי כלום!) אני קצת דואגת כי אני מרגישה שהוא לא סומך עלי מספיק בשביל לספר לי מה העניין. האמת היא שדי נפגעתי מהתגובה שלו... אני צריכה להיפגע? הרי זה לא דבר שמשתפים בו בן אדם קרוב? נראה היה לי דווקא שבתור חברה שלו אני הבן אדם שהכי קרוב אליו... אבל זה לא ככה. הוא כאילו שומר לעצמו את כל העניין הזה באיזה דיסטנס ממני, כאילו יש בינינו סודות. וחוץ מהעניין הזה, יש עוד נושא שעד לא מזמן הטריד אותי. יש לו זוג חברים שמוכרים נורא בתפוז (בשמות הבדויים שלהם), והם לא מכירים אותי, אבל הוא סיפר לי עליהם. יום אחד כשהם שידרו בבלוג טיוי, נכנסתי לחדר שלהם ופניתי אליהם במסר פרטי בשמות שלהם הפרטיים, וניסיתי להסביר מי אני. בסך הכול רציתי לנסות להכיר את החברים של חבר שלי ולהגיד להם היי, זה הכול.. והם ישר הכחישו שאלה הם, ושאין להם מושג על מה אני מדברת ומי זה חבר שלי. בכל אופן כתבתי להם התנצלות מהירה ויצאתי. הבנתי שהם פשוט מפחדים להיחשף. סיפרתי על הקטע הזה לחבר שלי והוא כעס עלי שבכלל פניתי אליהם ואמר שלא הייתי צריכה לעשות את זה כי זה היה צריך להישאר בינינו, ועכשיו החברים שלו נורא יכעסו עליו בגללי. כמה ימים אחרי זה הוא דיבר איתם בטלפון והוא סיפר לי שהם באמת כעסו. הוא נתן לי להרגיש כאילו רצחתי מישהו או משהו כזה. הרגשתי ממש רע. רציתי להיות נחמדה אליהם והם הפכו אותי לאיזו מטרידנית וסיפרו לו שקרים שחשפתי אותם לעיני כל הבלוג (מה שלא נכון בכלל). חשבתי בתמימותי שאם הם באמת חברים טובים שלו, אז ממילא אני אפגוש אותם פעם, לא? אז מה הביג דיל? רק אמרתי הלם היי... אבל הוא כעס כמו לא יודעת מה... כאילו אסור לי לפנות לחברים שלו בלי רשות שלו או משהו כזה. ועכשיו בכלל לא מתחשק לי להכיר אותם. מתברר שהם אנשים לא נחמדים בכלל. מה אתם אומרים על זה? מה גורם לו להתנהג ככה??