זה לא פשוט, ובאמת מבלבל
יש מצב שאדם אינו חרד על דבר ה', בגלל שאין לו יראה, כי הוא מזלזל. ואז הוא צריך להתחזק בכך שילמד את האמת ותיכנס למוחו הידיעה בהכרה עמוקה, ואז תיכנס לליבו היראה, וזה יחד עם דרכים נוספות (סביבה מתאימה וכו') יביא גם להתלהבות. אבל יש מצב שהוא יותר נפוץ בדורנו, שהאדם אינו חרד על דבר ה' למרות שיש לו אמונה ואהבה גדולה לה', ויש לו ידיעה בהכרה עמוקה של האמת האלוקית - ומה שהוא "פושר" כביכול בקיום המצוות זה משום שאין לו כוחות הנפש, והוא חלוש במיוחד, כי זה דור חלוש במיוחד והרבה אנשים אין להם כוחות הנפש בעוצמה רבה. והסימן לזה שכאשר הוא לא מקיים מצוות בהתלהבות, יש לו צער גדול על כך וייאוש גדול מכך. וכשהוא מתפלל במילים שלו מעומק הלב - הוא מבקש את הכוח וההתלהבות, כלומר הוא מאד רוצה לקיים מצוות בהתלהבות, רק אין לו הכוח לכך. ובמקרה כזה הדרך אינה להכניס יראה, אלא לעודד את עצמו ולראות את החיובי שבעצמו, ולהצדיק את עצמו שאין לו כוח ולא מצד חוסר אמונה שהוא לא מתפלל, אלא הוא מתאמץ כמיטב יכולתו והקב"ה מודד את ההשתדלות והרצון ולא מתייחס לתוצאה. לעודד את עצמו להסיר דאגות מליבו ולהסתכל על כל מה שמצליח בצורה חיובית. ולהאמין שהוא אינו רע ושלילי, וככל שקשה לו כך זה סימן שהקב"ה אוהב אותו באופן מיוחד, כי מערים עליו קשיים בגלל שיודע שהוא רוצה חזק מאוד, והצער שיש לו מזה שאינו מצליח זה תיקון גדול בנפשו ועבור כל עם ישראל.