הבנתי, אני אישית עונה לשאלות ששואלים אותי, לא מסתיר דבר. שתי סיבות לכך:
א. אני מאמין בבורא ומאמין בדרכו, לא דתי אלא משתמש בידע תורני כדי לאחד חלקי פאזל של שאר יסודות הבריאה. מאמין בזה שלפני אור יש חושך וכדי לקבל אור יש לעבור דרך החושך, כמו כן צריך לזהות את האור שבתוך החושך.
ב. חוק המראה. תתרחק משקר - השקר יתרחק ממך. תסתיר דברים - יסתירו ממך.
כל אחד מקבל מידה כנגד מידה מה שמגיע לו ונגרע ממנו מה שלא מגיע לו.
נכון שממבט ראשון אפשר להסתבך, משפטים, חקירות, קנסות, תנאי, כלא וכו' אבל בסופו של דבר היקום מחזיר לך מה שאתה משדר החוצה. אנחנו פשוט מפחדים מהדברים האלה, מפחדים לאבד, מפחדים ממשהו לא מוכר, מפחדים לעשות צעד ללא נודע כשאין תוכנית מסודרת, כשאין נראוּת ממטר, מפחדים מחושך.
לאדם שלומד לקבל כל מה שמתרחש איתו לרע, רלומד לזהות מדוע זה מגיע לו, הרע ילך, האור יאיר.
על פי האידאולוגיה שקיבלתי על עצמי גם אם כל העולם יבוא עלי - אקבל באהבה בכל מחיר. למה? כי מאמין בטוב ומאמין ברע, מאמין ששניהם מרכיבים אחד שלם ואין אחד קיים ללא השני, לכן אי אפשר להיות אדם שלם בלי לקבל את העולם השלם וכל מרכיביו.
בשורה תחתונה, אם חוקרים אותי ואני מרגיש שמפלילים אותי, מאשימים במשהו שעשיתי לכאורה לא כחוק ואני מודע לכך שאקבל עונש כזה או אחר - אגיד את האמת ואקבל את העונש כי ממנו אלמד משהו חדש, דלת חדשה, דרך חדשה. אני אוהב ללמוד את המרקמים והגוונים של החיים כי צבעוניים הם והכל יחד זה החיים וכל חלק לכוד, גם אם הוא לבן - מוות. יודע שלעולם לא אדע הכל ולא אצליח ללמוד הכל ולכן מסתפק בתהליך הלמידה עצמו ולא מהתוצאה שלו או התחרות עם עצמי מכמות התוצאות.