אמנם חדשה פה, אבל צריכה עזרה

[זוהרה האחרת]

יקירתי, צר לי לשמוע שאת כך סובלת

לא הבנתי מהשיחה בטלפון, שהמצב כה עגום. אכן, חוסר שינה יכול לחרפן בן אדם, לשבש את מצב הרוח ולהרוס כל חלקה טובה. אני מקווה, שזה משהו פיזי, שאפשרי לטיפול בקלות. את לא לבד, להרבה מאוד נשים אחרי לידה לוקח זמן להתאזן בחזרה בכל מיני תחומים, כולל שינה. ואל תתייסרי בקשר לאמהותך. להיות אמא זה קשה, ואין לזה קשר לכמה זמן חיכית. גמני מחכה לפעמים, בשעות מסויימות, כשאני טרוטת עיניים, עיפה ומותשת ושניהם מקטרים את קיטורי הערב שלהם מחכה שיבוא מישהו ויגאל אותי....

 

[גורבי]

אוי, חוסר שינה

זה נורא, פשוט נורא. וזה מערבב אותך לגמרי, פיזית ונפשית. היתה לי תקופה כזו, סמוך יותר ללידה, והייתי משוכנעת שאני יוצאת מדעתי. מה שעזר אצלי זה שילוב של רופאה אמפטית (קונוונציונלית), טיפול פיזי מינימלי (גם לי קשה הרעיון של כדורי שינה) וטיפול נפשי לטווח ארוך יותר. וקמאי ככל שזה עלול להישמע, מה שעזר לי ברמה המיידית זה לגעת בילד, להרגיש אותו, להתחמם באורו

(ולהשתדל לא להעיר אותו תוך כדי). נתן לי סוג של שקט. תרגישי טוב.

 

[שוקיתית]

מה הזכרת לי עכשיו...

אני לא מאמינה ששכחתי את זה.. אבל באיזשהוא שלב אחרי הלידה לא ישנתי שבועיים!! זה היה מטורף מרוב עייפות לא יכולתי לעשות כלום וגם לא לישון!! קודם כל בשורה מרגיעה: בסוף הגוף לא עומד בזה ולמרוך כל הלחץ הפחדים והכל כלום לא עוזר ואת תרדמי ותישני !! דבר שני - הכי חשוב לא להכנס למעגל הפחד מהלילה - ומהמחשבות של : אוי גם הלילה אני לא אשן.... קל להגיד וקשה לעשות - אני יודעת - אבל אם לא נרדמים לפחות תנוחי - תשכבי במיטה ותנוחי - זה גם בעל ערך - ואם את עצבנית - תעשי משהו:קריאה, כתיבה , מחשב. אבל תזכרי, זה יעבור , וזה קרה לי ועוד להרבה וזה חלק ממשבר אחרי הלידה ופחדים וכו' . וזה יעבור!!! אם אי אפשר לתפקד וזה נמשך הרבה זמן- את יכולה להיעזר בטיפות באך (גם אני לקחתי והנקתי). בהצלחה ומאחלת לך שלווה ושינה טובה.

 

[שרון של לוטן]

מצטרפת להמלצה לבדיקות כלליות

למשל בלוטת התריס יכולה לגרום לכל הדברים שפירטת. מאחר ואת נמצאת בטיפול אצל פסיכולוגית ובעצמך אומרת שהמצב נובע מחוסר השינה ולא ההפך, הייתי מתחילה בבירור מקיף אצל רופא המשפחה. זה ממש לא בהכרח אומר כדורי שינה. קודם כל צריך למצוא את הבעיה ואז לפתור אותה. ובכל מקרה, תרגישי טוב במהרה ומאחלת לך שלל לילות מתוקים מלאי שינה!

 

[אמא של עופרי וטל]

אווף גם אני כבר כמה ימים לא ישנה

לא מצליחה. חולמת חלומות מוזרים. נים לא נים. מתעוררת אחרי שעה רואה טלויזיה, הולכת למחשב חוזרת למיטה. האיש מתעורר - עוישם קצת כייף - מנסים שוב לישון לא כל כך הולך. ואני - שהסיוט של חיי זה לקום בבוקר ותמיד דוחה זאת עד אין קץ בשש וחצי כבר עלה רגליים. לדעתי זה קשור לקיץ.

 

[אמא של פילפילון]

מוכר מאוד

קרה לי אחרי הלידה השניה ובמידה מסויימת גם אחרי השלישית: עייפות קשה, חוסר יכולת להרדם (יותר נכון, גם אחרי שהייתי נרדמת, הייתי מתעוררת די מהר. הרגשתי קצת כמו רכבת שועטת שלא מצליחה להרגע) והיו גם אפיזודות של נימול בחזה. רופאת המשפח שלי (לשעבר, לשעבר) איבחנה בלי לבדוק כלום ש"את בחרדה" באמת מקסים מצידה, במיוחד כשזה לא הלם שום דבר מהתחושה הפנימית שלי ומתפקודי ביום יום. בסוף לא עשיתי בירור מאוד מקיף, וזה חלף, אבל די ברור לי שזו הייתה תקופה בא הגוף "יצא מאיפוס" מבחינת ויטמינים והורמונים, ולכן ממליצה לך מאוד להבדק. ומילה לגבי "אמהות לאחר טיפולים": אני חושבת שהעובדה שעברת מסלול ארוך בדרך לילד לא גורעת מזכותך לחוות קושי/ דכאון או שאר רגשות לא פשוטים שכרוכים בהורות. במידה מסויימת, דווקא סביר יותר שזה יתרחש בשל הפער בין הנכסף לבין המציאות התובענית. מותר לך שיהיה לך קשה, מותר לך לקטר, ועצם זה שעברת טיפולים לא מבטל את הקושי שאת חווה.

 

[neta2]

תודה אמא של פילפילון../images/Emo24.gif

ריגשת אותי בתשובתך. מחר אעשה בדיקות דם וכל כולי תקווה שיתברר שאני במצב של חוסר איזון הורמונלי. תודה תודה לכולכן.