אמרו לכם שאינסולין מסוכן? אז טעו בגדול.

[deebeebee]

הסכרת שלי לא התחילה

בגלל משקל יתר, הייתי אפילו רזה מאד כשהתגלתה. גם אימי היתה סוכרתית, ואימי היתה רזה.

 

[הנריהנרי]

אומנם לא אוטואימיונית, אבל פרוגרסיבית...

תמיד "מתקדמת" ומחמירה, פרט לאנשים עם עודף משקל גדול, לגביהם כבר כתבתי.

לפי מה שכתבת, אם אקח את עצמי בידים, אבצע אחת לאחת את כל ההוראות
של הטוען לרפואה, אז תוך זמן מסויים הסוכרת שלי תעלם, והייתה כלא הייתה.

 

[גרנד בוטה]

כתבתי לגבי אלו שסובלים מיתר משקל

שהם חלק נכבד מהאוכלוסיה של סוג 2 (וכאמור סובלים מעוד תופעות שנובעות מיתר משקל).
אתה לא בקטגוריה.

 

[אבו זקן]

הסבר בבקשה

"מה גם שהממוצע הזה אינו משוקלל, התקופה שקרובה יותר למדידה משפיע יותר מהתקופה שרחוקה יותר מהמדידה."

1. זה שנוי במחלוקת.
2. אם זה נכון, הרי המינוח שאתה משתמש בו מטעה. במקרה זה זה כן ממוצע משוקלל (בזמן), ומאחר וניתן משקל גבוה יותר לזמן האחרון אפשר לטעון שזה אפילו טוב יותר. אחרי הכל, יותר חשוב לי המצב בחודש האחרון מאשר לפני שלושה חדשים.
3. מה זה משנה לגבי השאלה אם "אינסולין הורג"?

 

[גרנד בוטה]

הסבר

לגבי הממוצע, הבנת את כוונתי.
שנוי במחלוקת - אולי. אני דוגל בדוקטורינה של ברנשטיין. הוא מבחינתי הסמכות הטובה ביותר, ואם הוא טוען שכך הדבר, אז כך הדבר מבחינתי.

לגבי אינסולין הורג, לא הבנתי מה לא הבנת.
בקיצור, הנטיה להישען על אינסולין, ולכן להשתמש בו בנדיבות יתר, גוררת מצב של רכבת הרים גליקמית. זה יוצר מצב של אכילה לשם העלאת רמת הסוכר לכשהרכבת בירידה... אכילה מיותרת ("האכלת האינסולין").
כמו כן, מאחר והאינסולין הוא ההורמון שמסנטז שומן, אזי כשהרבה אינסולין פוגש הרבה גלוקוז, ללא הוצאת אנרגיה תואמת, יווצרו שומנים.
מאחר ואין תזמון תואם של גלוקוז ואינסולין אצל סכרתי, גם יווצרו מצבים של היפר והיפו לסירוגין (כאמור, רכבת הרים).
הצירוף של הנ"ל הוא מתכון לבעיות.
ברנשטיין דוגל בחוק המספרים הקטנים. מעט פחמימות, מעט אינסולין שווה מעט סטיות (מעט היפו\היפר ומעט שומנים).
שורה תחתונה, ד"ר לויט מזהיר מפני אכילה "לא סכרתית" רק בגלל שיש אינסולין זמין וניתן "לכסות" פחמימות "כמה שבא לי".
מקווה שזה יותר ברור עכשיו.

לכול כלל יש יוצא מהכלל, ואם אתה טיפוס ספורטיבי ופעיל מאוד, סביר להניח שהאנרגיה ה"מיותרת" בגופך תקלט ע"י השרירים ולא תהפך לשומן.

 

[הנריהנרי]

אז לרב הותיק ברנשטיין הצטרף רב חדש בשם לויט

אני רואה שנכשלתי בכל נסיונותי להסביר את המציאות.
ואתה עדין מצטט בעלי אינטרסי. כבחור צעיר, בטח תלמד בעתיד...

 

[גרנד בוטה]

המציאות היא בעיני המתבונן

אני מצטט את מי שלדעתי אכן רואה את המציאות, האדמור ברנשטיין.
אני אולי צעיר, אבל זה לא קשור לכך שאני חושב שהפואנטה של רבצה לויט פוספסה (ראה ציטוטים שלו שהבאתי מעלה).
אף אחד לא מוריד מחשיבות האינסולין, וברור לכולם שאינו מסוכן כשלעצמו.
אבל כמו בהרבה דברים אחרים בחיים, המינון חשוב, ומינון יתר יכול להזיק. וכאמור במינון יתר אין הכוונה להזרקה של יותר יחידות ממספר המנות, אלא באכילת יותר מידי פחמימות כי יש אינסולין זמין.
הדברים אמורים יותר לגבי סכרתיים סוג 2 כבדי המשקל שיכולים להפוך את הקערה על פיה, ופחות אליך.

 

[הנריהנרי]

אין לך בעיה להתכחש לעובדות ??

תכניס לך לראש, סוכרתיים סוג 2 אינם מזריקים אינסולין !!!
בדרך כלל הם מגיעים לאינסולין אחרי תקופה של עשרות שנים!!
האם עכשיו נכנס משהו לראש? לפי הנסיון הקצר כנראה שלא.
לכן כתבתי בכותרת, אין לך בעיה להתכחש לעובדות ....

 

[גרנד בוטה]

לויט מתייחס להזרקה, לכשהתחיל החולה להזריק

מה הקשר מתי התחיל סוג 2 להזריק?
שנית, לויט גם התייחס לכדורים (מאמר התגובה התייחס רק לאינסולין).

האם אי פעם שמעת על סכרתי סוג 2 בעל משקל יתר, אשר הזריק אינסולין, והעקבות שינוי תזונה וספורט הפסיק להזריק?
אם לא, אז תפתח את העיניים (או שתפתח youtube)
אם כן, אז תפתח את הראש ותכניס את זה טוב טוב... על זה מדובר !!

 

[הנריהנרי]

כנראה יש לך בעיה בהבנת הנקרא או בעיה אחרת..

כי עניתי על שאלתך בשרשור זה כבר מספר פעמים.

בדרך כלל, כאשר סוג 2 מתחיל להזריק, זה אחרי נסיון של המון שנים עם הסוכרת.
בדרך כלל, מהר מאוד הוא יכול ללמד את כל "הרבנים" המומחים שלך, כמה להזריק וכמה לאכול.

 

[גרנד בוטה]

יש לי בעיה עם אנשים שפוסלים במומם.

זו לא ההודעה הראשונה בשרשור המפספס הזה שאתה יורד לפסים אישיים.
אתה בעצמך כותב "רק לאנשים שמנים מאוד שמפתחים סוכרת סוג 2 אפשר להחזיר אחורה את הסוכרת" וממשיך לזמר בנושא... האורקל הרזה של סכרת סוג 2 לשמנים.
פתח קצת יוטיוב\torrents ותראה סרטים על אנשים שהפסיקו להשתמש בכדורים ובאינסולין עקב שינויים בתזונה ופעילות. זו השורה התחתונה. על זה מדובר בכול דיוני השכל שאתך לוקחים הרבה דמן.
לויט הוא לא הראשון, אלא אחד מיני מומחים רבים שחלקם גם סכרתיים, ושאינם בעלי אינטרסים, ושכנראה אתה יודע יותר טוב מהם.
לאור אופן ההתבטאות שלך מובן כמה זה מתאים דווקא לך לפתוח שרשור מפספס שכזה.

 

[הנריהנרי]

מבחינתי הדיון איתך נגמר

חוצפן!

 

[אבו זקן]

אנחנו חוזרים על עצמנו

שוב: מי שיכול להמעיט בצריכת פחמימות, לשמור על משקל תקין ולהתאמן גופנית כמה פעמים בשבוע, ואם כל אלה פותרים עבורו את בעיית הסוכרת שלו, זאת הדרך האופטימלית. מי יתווכח עם זה?

הבעיה היא עם 90% האחרים (סתם מספר שהמצאתי). כמו שאתה חוזר ומסביר, דר' לויט מנסה לשכנע אותם לא להשתולל עם אכילה+אינסולין, בתקוה שהם באמת יפחיתו את האכילה ואת האינסולין. בני הפלוגתא שלו מזהירים שהתוצאה של המאמר לא תהיה הפחתת האוכל+הפחתת האינסולין, כמקווה, אלא הפחתת כמות האינסולין בלבד. זה יגרום לתוצאות הרות אסון.

 

[גרנד בוטה]

אז במקום לתת כיוון נכון הוא אמור לשבת בשקט?

גם לויט מזהיר שהמשך ניצנוץ בנושא טומן בחובו תוצאות הרות אסון, מדוע זה מתפספס בדיון ?!
ד"ר לויט מסביר את המצב.
אני חושב שיש פה אלמנט של זלזול באינטלגנציה של אנשים מצד בני הפלוגתא. אלו שלא יכולים להמעיט באכילה לא יפחיתו באינסולין. אף אחד לא רוצה להיות בהיפר ממושך, גם אלו שלא מסוגלים לסגור את הפה ואוכלים מה שבא להם. הם לא מטומטמים.
קיצר, דעותינו שונות בנושא. אני לא חושב שד"ר לויט צריך לשבת בחיבוק ידיים, ולדעתי טוב שאמר את הדברים.

 

[אבו זקן]

יד לפה?

אני לא יודע אם הוא "אמור לשבת בשקט".

לדעתי, רופא שמחזיק בדיעה שהיא בניגוד לקונצנסוס המקצועי (וטוב מאד שיש רופאים כאלה) צריך לנסות לעשות נפשות לדעתו בקרב עמיתיו הרופאים, כלומר להביע את דעתו ולהלחם עליה בכנסים מדעיים ובמגזינים מקצועיים, דהיינו כאלה שעברו ביקורת עמיתים, ולא לרוץ לפרסם את דיעותיו ב"סיינטיפיק ידיעות" או בכל מדיה פסאודו-מדעית אחרת. זה עניין פשוט של ענווה: הרופא הזה אמור להבין שהוא אינו חכם יותר ואינו בעל ידע רב יותר מהרופא הממוצע שמשפיע על קביעת הקונצנסוס, ומאחר והקונצנסוס מושתת על דעות של הרבה מדענים מובילים, ההסתברות לכך שכולם טועים ורק הוא צודק קטנה בהרבה מהאפשרות ההפוכה (על כל דן שכטמן אחד יש עשרות, אם לא מאות, של "מהפכנים" שפשוט טעו). מאחר וכך, פניה לציבור הרחב היא התנהגות מאד לא אחראית, במיוחד אם אינך מציין ומדגיש שאתה מביע דעת מיעוט מבוטל ושרוב עמיתיך חושבים אחרת.

אפילו לגבי אותם יחידי סגולה שיש להם יסוד לחשוב שהם חכמים/יודעים יותר מהעמית הממוצע, המספרים עדיין פועלים נגדם, אבל אין לי סיבה להניח שדר' לויט שייך לקטגוריה הזאת. אולי לא מיותר להזכיר שתי דוגמאות מהעבר הלא-מאד-רחוק להבהרת הנקודה:

1. לינוס פאולינג, אולי הביוכימאי הדגול בדורו, החליט שויטמין C הוא תרופת הפלא ל(כמעט) כל התחלואים בעולם, וטען שמצפונו אינו מאפשר לו לחכות בסבלנות להשלמת המחקרים המדעיים שיאששו את דעתו כך הוא רץ לספר לחבר'ה בעיתונות על ה"ממצאים" שלו, ואם אני לא טועה אפילו הפסיק מחקר באמצע בטענה שזה לא מוסרי להמשיך לתת פלסבו לקבוצת הביקורת. בדיעבד רוב טענותיו לא נמצאו תקפות, וחלק מהמלצותיו מזיקות.

2. פטר דואיזברג, גם הוא ביוכימאי ומומחה בכיר מאד לוירוסים, טען במשך זמן רב שאיידס אינו נגרם מוירוס ה HIV בניגוד מוחלט לקונצנסוס הרפואי. תוכל לקרוא עליו ועל הנזקים שהוא גרם, למשל בויקיפדיה.

 

[גרנד בוטה]

הוא לא גילה שום דבר, הדברים ידועים כבר עשורים

אני בכול זאת חושב שעליו לומר את דעתו ברבים ואלו שמעדיפים להסתמך על "הרוב" שפשוט יתעלמו.
כאמור, אני דוגל בדעותיו של ד"ר ריצ'רד ברנשטיין, ומבחינתי ד"ר לויט התפרץ לדלת פתוחה.
לא מדובר ב"חכם יותר או פחות" מקולגות (או סתם אנשים שמבינים בעניין), אלא בשני אסכולות שונות.
אני חוזר ומדגיש שהוא מבחינתו (וגם מבחינתי) מתריע בפני התנהלות שמביאה בסופה תוצאות שליליות של סיבוכים במספר מישורים. אין שום סכנה פה.
כאמור אין מה להשוות אותו לפורץ דרך\מגלה דברים חדשים, כי ד"ר לויט ממש (אבל ממש) לא גילה את אמריקה. הדברים היו ברורים עשורים לפני המאמר המדובר.