אמרתי גם אמרתי שלא לפגוע
בזכויות היוצרים שלי על ים המלח: משmanys אומר נכון. בימי חלדי - בואו נאמר טרם ימי הקונדום כאביזר מין נדרש - ואני בארון, התמקמה ערב אחד בדירתי בירושלים סטודנטית תוצרת ארה"ב שפגשתי בקפטריה בגבעת רם. מפה לשם וכבר הנערה מצחקקת על אור הירח הבוקע דרך חלון חדרי ואני נתקל בקשיים טכניים בישום זממה (קח!!). "האם את בתולה?", "כן", עונה הנערה. אני צריך להסביר מדוע ליויתי אותה חזרה לביתה בעודה virgo intacta? ידעתי שלא. למחרת חברתה לדירה שמה לי רגל במשעולי גבעת רם, דרשה לדעת מדוע שותפתה עדיין בבתוליה והאם אני הומו? ´ואני בארון´ כבר אמרתי לא? אז בקול רם חזק ואיתן מחיתי "לא ולא!". בקיצור ולענין, רבותי, אותו ערב על רצפת מטבחי כשאמרתי לשותפתה של הנערה האמריקאית שהמיטה אולי יותר נוחה, "מה אכפת לך, אני למטה," היא עונה. noblesse oblige : זה היה רצון הגברת -למרות שהברכיים על הרצפה החשופה היו ברכיי. למחרת ירדנו לעין פשחה. הגברת שדרשה את הוכחת אי היותי הומו המשיכה בדרישותיה: לא חס וחלילה במעיינות המים המתוקים כמו שאר שלומי אמוני ישראל המתגודדים בין קני הסוף אלא בים המלוח שממול עצמו. מן הון להון, רבותי, ניסיתם אי פעם להתיז ספריי קולון על תפארת גבריותכם במלוא אונה? כן, ככה זה בערך עם מי ים המלח. דוקר קצת, אבל לא סוף העולם. אבל לא כך אצל בנות המין היפה. נסיון החדירה של עבדכם הנאמן הקפיץ את הבחורה באויר כמו את חתולו של וולט דיסני. אז זהו: manys מיודענו פשוט לא יכול היה לבצע את זממו במי ים המלח. אבל לסיפורי יש סיפא: ברבות הימים הסתבר שהנימפו המשתגלת על ריצפת מטבחי והאונסת במי מלח היתה לסבית. הנערה האמריקאית היתה חברתה. הרעיון שהנערה תאבד את בתוליה אצלי היה של הנימפו שדגלה בזה שלסביות צריכות זין מפעם לפעם. היחיד שלא הסכים להודות באמת הייתי אני.