אמת בפרסום?

[ישראל היום]

אישה-שטן

ניצול ציני של סבל של אחרים, ניצול טוב לב של אנשי בידור, והיא מתראיינת אצל רפי רשף ואומרת בצורה בזויה שהיא לא מצטערת על כך,והיתה חוזרת ועושה את זה שנית. היא טוענת שהמשטרה אשמה שפירסמה זאת ברבים.חחחח אישה עלובה.

 

[Speculated]

אני אוהב את התמימות שבאנשים

אבל עם כל הנחשים שמסתובבים בחוץ התמימות הולכת ונעלמת. אז כן היא עדיין מופיעה פה ושם, ולמען האמת היא דבר יפהפה בעיני, אבל היא ממש לא מתאימה לכיוון שהעולם הזה הולך אליו ויש למגר אותה לפני שהיא תפגע בעוד מישהו. אז נכון, נחיה בתוך חבורה של פרנואידים שלא מוכנים לנקוף אצבע למען הזולת מחשש שמנסים לרמות אותם, אבל לפחות אף אחד לא יצא פראייר. הם אנשים טובים, כל אלה שתרמו, התמימות שלהם מאפשרת ללב שלהם להיות כזה רחב. ובנוגע לבלוג. אני מעדיף שמה שכתוב יהיה מציאות, אבל גם עם שגיונות אני מוכן להתמודד, אם הם מסומנים ככאלה או פשוט כל כך טובים שממש לא אכפת לי.

 

[e v r i l]

מה שמטריד אותי

זה לא רק הרמאות שלה וההתחזות לחולת סרטן ששני הבעלים שלה התאבדו ביריית אקדח בראש וגם החבר שלה לפני הנשואין

 

[גנגי]

היות שאני (באמת) חליתי בסרטן

אני רוצה לומר שאישה כמוה הורסת לכל אותם אנשים שזקוקים באמת לסיוע - וקשה לתאר את גודל הנזק שהיא עושה. אני לא מבינה מאיפה לאנשים כאלה יש עוז הרוח הדרוש לעשות מעשה נבָלה כזה. אם אנשים רוצים לכתוב סיפורים ומעשיות - שיכתבו סיפורים ומעשיות. אבל כשאדם סוחט רגשית אחרים שלא ביושר, זו רמאות כמו כל מעשה רמאות אחר. ובמקרה זה זה אפילו יותר נורא, כי עכשיו לא יאמינו גם למי שבאמת זקוק לעזרה, וזה מזכיר לי את הבחורות שמתלוננות על אונס כשלא באמת היה כזה, והורסות את החיים לאלו שבאמת נאנסו, שאח"כ כבר לא מאמינים להן למרות שהן דוברות אמת.