קלייטון.ש
Well-known member
הלן רדי נפטרה וזה זמן טוב להיזכר בשיר הכי מוזר ומעורר צמרמורת שאני מכיר, אנג'י בייבי. עם מוזיקה ועלילה של סרט מתח ואפילו אימה, הוא מספר על בחורה משוגעת אחת, שסגורה כל הזמן בחדרה אחרי שנפלטה מבית הספר, ומאזינה לשירי פופ ברדיו. השיר מספר שכל לילה מופיעים מתוך הרדיו מאהבים ורוקדים איתה בחדרה, אבל הם נמוגים כשאביה דופק על דלת החדר. כל זה כמובן דמיוני, והשיר אומר זאת אבל ברגע האחרון מוסיף "well, maybe".
אחרי תיאור חיי השגעון והדמיון שלה - לכאורה, השיר עובר, לכאורה, לספר על המציאות. בחור שכן עוצר ליד חדרה ומציץ בחלון. יש לו כוונות רעות - הוא רואה שההורים אינם ונכנס כדי לנצל אותה. אבל כשהוא נכנס לחדר, שבו מתנגנת מוזיקת הפופ בעוצמה, הוא נעשה מבולבל כאילו נכנס להצגה, לעולם של דמיון. הוא מאבד יציבות, אנג'י מורידה את הווליום ותוך כדי כך הבחור מתכווץ, נמשך לתוך רדיו, נבלע בו ונעלם.
כותרות העיתונים מספרות שבחור נעלם וכולם חושבים שהוא מת, אבל למעשה הוא הופך למאהב הסודי של אנג'י ועומד לרשותה ומספק אותה בכל עת שהיא רוצה.
השיר נגמר בשורה האלמותית "It's so nice to be insane, no one asks you to explain".
ועכשיו אפשר להתחיל בפרשנויות. האם כל החלקים המסופרים הם דמיונה של אנג'י, גם החלק העובדתי לכאורה, או שכל החלקים הם מציאות, וכל המאהבים ברדיו הם בחורים שנקלעו לחדרה בעבר ונלכדו באותה צורה?
ונגיד שזה הכל דמיון, האם מצבה של אנג'י, על חיי הדמיון העשירים והמספקים שלה, גרוע מזה של אנשים נורמלים עם החיים המשעממים והמתסכלים שלהם?
אחרי תיאור חיי השגעון והדמיון שלה - לכאורה, השיר עובר, לכאורה, לספר על המציאות. בחור שכן עוצר ליד חדרה ומציץ בחלון. יש לו כוונות רעות - הוא רואה שההורים אינם ונכנס כדי לנצל אותה. אבל כשהוא נכנס לחדר, שבו מתנגנת מוזיקת הפופ בעוצמה, הוא נעשה מבולבל כאילו נכנס להצגה, לעולם של דמיון. הוא מאבד יציבות, אנג'י מורידה את הווליום ותוך כדי כך הבחור מתכווץ, נמשך לתוך רדיו, נבלע בו ונעלם.
כותרות העיתונים מספרות שבחור נעלם וכולם חושבים שהוא מת, אבל למעשה הוא הופך למאהב הסודי של אנג'י ועומד לרשותה ומספק אותה בכל עת שהיא רוצה.
השיר נגמר בשורה האלמותית "It's so nice to be insane, no one asks you to explain".
ועכשיו אפשר להתחיל בפרשנויות. האם כל החלקים המסופרים הם דמיונה של אנג'י, גם החלק העובדתי לכאורה, או שכל החלקים הם מציאות, וכל המאהבים ברדיו הם בחורים שנקלעו לחדרה בעבר ונלכדו באותה צורה?
ונגיד שזה הכל דמיון, האם מצבה של אנג'י, על חיי הדמיון העשירים והמספקים שלה, גרוע מזה של אנשים נורמלים עם החיים המשעממים והמתסכלים שלהם?