העוצמה, התרוממות הרוח, באה מההבנה שלרגע הצלחת לוותר על ההפרדה בין "אתה" ל"היא" והרגע ההוא שעזרת לה לא היתה הפרדה כזו הבעיה שלה היתה הבעיה שלך כי לרגע קטן לא היה הבדל בין שלה שלך תחשוב על זה יש אנשים כמו אמא תרזה שככה רואים את העולם, כל יום, כל בוקר כשהם קמים. עוצמה חסרת גבולות. תודה על ההשראה
מה שאתה חווית שם באותו הרגע אני לעולם לא אדע וכנראה גם כל אחד אחר מלבדך וגם לא בטוח שאתה תוכל לתאר לעצמך בדיוק מה קרה מה שאתה סיפרת עורר אצלי רעיונות זיכרונות חוויות קונספציות שלי יש על העולם ודרכם אני מתנהל וכל מה שאמרתי אמרתי דרך הדברים הללו בין אם התכוונת או לא - עוררת השראה
ואם משהו מהקוראים יקח את דבריך ודברי והדברים יעוררו בו השראה מעולמו שלו אשרינו. יום מבורך נ.ב. אני אף פעם לא מוצא תועלת רבה בלהתווכח גם אם יוצא שבעל כורחי אני מוצא עצמי שם
למה זה טוב ש"...היתה הפרדה כזו הבעיה שלה היתה הבעיה שלך כי לרגע קטן לא היה הבדל בין שלה שלך..."? זאת נראית לי הזדהות, קצת עמוקה מידי. לדעתי, אימון (כמו גם הוראה או טיפול) מצריך סוג של ניתוק, של יכולת להסתכל מהצד. עדי
ואני חשבתי שלא מעניין אותך לדעת מה קרה שם ציטוט "להיות אלטרואיסט זה כיף, בערך כמו לאכול שוקולד - אף פעם לא באמת הרגשתי צורך לעצור ולשאול למה" שבת מבורכת