אנזימים- המלצה
שלום לכולם, לפני כשבועיים התחלנו עם האנזימים של יוסטון ואנחנו חווים שיפור משמעותי באמת. כל נושא הארוחות שהיה issue מתיש ביותר הפך לחגיגה הן מבחינת המגוון שבתפריט (מסכים לסוגי מזונות שסרב) והן מבחינת הכמות, והארוחות הפכו תענוג. ויחד עם זה, באה גם התקדמות בתקשורת, בדיבור, באנרגיה שלו, בקשר איתנו. כאילו הוא נפתח עוד, התקלפה עוד שכבה. וכל זה קורה כשהתחלנו רק עם שניים מתוך שלושת האנזימים שיוסטון מציעים, וגם הם רק בחצי המינון, כך שהשמיים הם הגבול... הרקע בגללו החלטנו לנסות: ההמלצה החוזרת ונשנית של רז ותמי + בעיות עיכול שונות של בננו (אלרגיות, בטן נפוחה, גזים, צואה לא תקינה, תפריט לא מגוון). אולי כאן המקום לשאול את רז ותמי, האם האנזימים מומלצים גם למי שאינו מתחיל מרקע כזה ואין בעיות עיכול? האם נכון שגם סתם תפריט לא מגוון מצדיק לנסות? וגם סתם בעית התקשורת כשלעצמה? מה לקחנו: האנזימים של יוסטון. יש ליוסטון שלושה סוגי אנזימים: פפטיזייד, זיים פריים, נו-פנול. השאיפה היא לתת את שלושתם (ולזה עוד לא הגענו). למי שישקול להזמין, אנסה לתאר מה יש באתר כדי לפשט את ההחלטה מה להזמין מכל אחד: לפפטיזייד יש שתי חלופות - Peptizide או Afp peptizide – השני לילדים רגישים יותר, ואינו כולל אנזימים על בסיס פירות ולמשל פפאיה שבני רגיש אליה. גם לזייםפריים יש שתי חלופות – HN zyme prime או zyme prime, שהאחרון הוא לילדים רגישים יותר ללא הפפאיה וכו' עוד צריך להחליט בין גרסה לעיסה או קפסולות שמכילות אבקה. לפפטיזייד וזייםפריים יש גם גרסה לעיסה – נושכים ומתפורר בפה (כמו סוכריות קוז'אק מהילדות, זוכרים?). אנחנו העדפנו את הלעיסים, משום שהערכנו שאיתם יש לנו יותר סיכוי להשיג שיתוף פעולה של הילדון (מציגים לו את זה כסוכריות של לפני הארוחה). ואכן הילדון אוכל אותן בלי בעיות ויש להניח שזה משום שטעמם ערב לחיכו. החסרון: צריך לאכול שתי "סוכריות" כדי להגיע למנה אחת, והמינון המלא יגיע לחמש סוכריות (שני פפטיזייד, שני זייםפריים, נו-פנול אחד). לפי מה שביררתי אצלם אין אפשרות מעשית לייצר מנה בסוכריה אחת. למי שמעדיף קפסולות - תמי הציעה כמה דרכים: קוביות ריבה מעורבבת עם אנזימים, קפואות – מצליח כצ'ופר, או הטמנה בתוך תמרים. אפשר אולי לערבב את תכולת הקפסולה עם האוכל, בחלק שבטוחים שיאכל, אבל אז צריך לאכול יחסית מהר משום שהאנזימים עלולים לפרק את האוכל עוד בצלחת... אגב, בהתכתבות עם החברה נאמר לי שגם לנו-פנול תצא גרסה לעיסה בעוד כארבעה חודשים. ועכשיו, לא תתחמק רז, הגיע שלב התודות. אני נמנית על מעריצי רז ותמי (וגם של המחפש בנרות וguybz, שעליהם כתבתי ואכתוב עוד בשרשורים המתאימים). רז ותמי הם אמנם לא רופא, לא דיאטנית, לא נטורפת, לא קיינסולוג, לא מרפא בהילינג, לא שאמאן וכל יתר הרשימה בחתימה של רז, אבל הם אנשים מקסימים וטובים טובים, מחזיקים ידע של כמה רופאים ודיאטניות ביחד, וחולקים אותו בסבלנות ובאכפתיות כובשים. אז תודה רבה שהמלצתם על האנזימים
, והלוואי שהשיפור ימשיך (וגם יגבר, מה יש?), ואני כמובן אעדכן בהמשך. ורז ותמי – אנא תוסיפו הסברים משלכם על הסיבות להתחיל אנזימים, מה כדאי לקחת ומה שנראה לכם. ויום טוב לכולם תותים
שלום לכולם, לפני כשבועיים התחלנו עם האנזימים של יוסטון ואנחנו חווים שיפור משמעותי באמת. כל נושא הארוחות שהיה issue מתיש ביותר הפך לחגיגה הן מבחינת המגוון שבתפריט (מסכים לסוגי מזונות שסרב) והן מבחינת הכמות, והארוחות הפכו תענוג. ויחד עם זה, באה גם התקדמות בתקשורת, בדיבור, באנרגיה שלו, בקשר איתנו. כאילו הוא נפתח עוד, התקלפה עוד שכבה. וכל זה קורה כשהתחלנו רק עם שניים מתוך שלושת האנזימים שיוסטון מציעים, וגם הם רק בחצי המינון, כך שהשמיים הם הגבול... הרקע בגללו החלטנו לנסות: ההמלצה החוזרת ונשנית של רז ותמי + בעיות עיכול שונות של בננו (אלרגיות, בטן נפוחה, גזים, צואה לא תקינה, תפריט לא מגוון). אולי כאן המקום לשאול את רז ותמי, האם האנזימים מומלצים גם למי שאינו מתחיל מרקע כזה ואין בעיות עיכול? האם נכון שגם סתם תפריט לא מגוון מצדיק לנסות? וגם סתם בעית התקשורת כשלעצמה? מה לקחנו: האנזימים של יוסטון. יש ליוסטון שלושה סוגי אנזימים: פפטיזייד, זיים פריים, נו-פנול. השאיפה היא לתת את שלושתם (ולזה עוד לא הגענו). למי שישקול להזמין, אנסה לתאר מה יש באתר כדי לפשט את ההחלטה מה להזמין מכל אחד: לפפטיזייד יש שתי חלופות - Peptizide או Afp peptizide – השני לילדים רגישים יותר, ואינו כולל אנזימים על בסיס פירות ולמשל פפאיה שבני רגיש אליה. גם לזייםפריים יש שתי חלופות – HN zyme prime או zyme prime, שהאחרון הוא לילדים רגישים יותר ללא הפפאיה וכו' עוד צריך להחליט בין גרסה לעיסה או קפסולות שמכילות אבקה. לפפטיזייד וזייםפריים יש גם גרסה לעיסה – נושכים ומתפורר בפה (כמו סוכריות קוז'אק מהילדות, זוכרים?). אנחנו העדפנו את הלעיסים, משום שהערכנו שאיתם יש לנו יותר סיכוי להשיג שיתוף פעולה של הילדון (מציגים לו את זה כסוכריות של לפני הארוחה). ואכן הילדון אוכל אותן בלי בעיות ויש להניח שזה משום שטעמם ערב לחיכו. החסרון: צריך לאכול שתי "סוכריות" כדי להגיע למנה אחת, והמינון המלא יגיע לחמש סוכריות (שני פפטיזייד, שני זייםפריים, נו-פנול אחד). לפי מה שביררתי אצלם אין אפשרות מעשית לייצר מנה בסוכריה אחת. למי שמעדיף קפסולות - תמי הציעה כמה דרכים: קוביות ריבה מעורבבת עם אנזימים, קפואות – מצליח כצ'ופר, או הטמנה בתוך תמרים. אפשר אולי לערבב את תכולת הקפסולה עם האוכל, בחלק שבטוחים שיאכל, אבל אז צריך לאכול יחסית מהר משום שהאנזימים עלולים לפרק את האוכל עוד בצלחת... אגב, בהתכתבות עם החברה נאמר לי שגם לנו-פנול תצא גרסה לעיסה בעוד כארבעה חודשים. ועכשיו, לא תתחמק רז, הגיע שלב התודות. אני נמנית על מעריצי רז ותמי (וגם של המחפש בנרות וguybz, שעליהם כתבתי ואכתוב עוד בשרשורים המתאימים). רז ותמי הם אמנם לא רופא, לא דיאטנית, לא נטורפת, לא קיינסולוג, לא מרפא בהילינג, לא שאמאן וכל יתר הרשימה בחתימה של רז, אבל הם אנשים מקסימים וטובים טובים, מחזיקים ידע של כמה רופאים ודיאטניות ביחד, וחולקים אותו בסבלנות ובאכפתיות כובשים. אז תודה רבה שהמלצתם על האנזימים
