אנחנו מוזמנים לועדת שילוב בביה"ס

[Diana M]

באותה נשימה מן הרואי לומר כי לעיתים

גם אין קשר בין הנחיות האיבחונים השונים לבין המסוגלות של של בית הספר להערך לצורך יישום ההנחיות. מאבחן טוב ידע לעשות הערכה של צרכי המאובחן ומסוגלות בית הספר ליישם את ההנחיות, לשם כך גם יפגש עם הגורמים הרלוונטיים בבית הספר לצורך איןטייק ולאחר מכן לצורך הנחיה. לצערי הרב כבר יצא לי לראות לא מעט אבחונים שעל מנת לקרוא אותם יש צורך במילון צמוד (אגב, יש מכונים/מאבחנים שאכן מנפיקים אחד כזה) ומלבד מיסטיפיקציה של הענין לא ממש תורמים רבות להכנת תוכנית העבודה או הבנת הצרכים. לשמחתנו הרבה, בעקבות החוק החדש קיימת הערכות לאבחון הילדים במסגרת בית הספר, מצב אשר בעתיד הקרוב יחסוך להורים הוצאות אדירות ויתן מענה הולם יותר ולו בזכות העובדה שהמאבחן יהיה זמין להנחיה של הצוות וער לתנאים ולמסוגלויות של בית הספר להערך ליישום ההנחיות. כבר כעת אני יכולה לספר כי במקום בו אני עובדת מערך האבחון פועל על פי הנחיות אלה: א. הדרכת מורים בנושא האיתור וזיהוי התלמיד לקוי הלמידה ב. קבלת מדיע רלוונטי ממחנכת הכתה. ג. קבלת מידע רלוונטי מהורי התלמיד. ד. אבחון. ה. מסירת ממצאי האבחון להורי התלמיד. ו. הדרכת הצוות החינוכי : מחנכת, יועצת, מורת שילוב וההורים. ז. בניית תוכנית עבודה, מבוססת ממצאי והמלצות אבחון. ח. הערכה מעצבת כשלושה חודשים לאחר הפעלת התוכנית. ט. הערכה מסכמת כעבור שלושה חודשים נוספים. י. מעקב, המשך על ידי מדריכת השילוב הבית ספרית. לעניות דעתי הליך מסוג כזה ניתן לביצוע רק כאשר המאבחן הוא חלק ממערך התמיכה הבית ספרי. דיאנה

 

[החורזת**]

דיאנה, האם את עובדת ביסודי?

כי מה שאת מתארת, אכן מתאים לבתי הספר היסודיים, שם יותר ערוכים לקשר בין הצוות הרב מקצועי (פסיכולוגף יועץ, מורת מתי"א, מחנכות וצוות נהול) ולרוב גם ההורים יותר מוזמנים להיות שותפים בנוגע לתח"י. לצערי בתיכון זה כלל לא קיים ובחטיבות הביניים, אם זה קיים אז במידה מועטת. קודם כל, אכן לרוב המערכת אינה ערוכה ואינה מסוגלת לתת לילד מענה למכלול צרכיו. גם ילדים שזוכים לשעות שילוב, על פי רוב זה מסתכם בתגבור לימודי במקצוע/ות מסויימים ו/או בהקניית אסטרטגיות ללמידה. כל הנושא של התח"י מסתכם רק לאותן שעות שילוב ולא מוכלל לבניית תכנית כוללת לעבודה גם בכיתת האם. בסופו של דבר העזרה היחידה לה זוכים התלמידים היא ממימוש ההתאמות לדרכי היבחנות שהומלצו באבחון (או בפי התלמידים ההקלות) וגם על כך לא פעם ההורים צריכים לנהל מאבקים. מצטערת אם אני מציירת תמונה שחורה למדי, אבל היא נובעת מסיון רב שנים של עבודה עם הרבה מערכות של בתי ספר שש שנתיים (חט"ב ותיכון). לכן במקרה של אותה אם ששאלה על ועדת השילוב לביתה, לדעתי, כדאי שלפני הישיבה תיפגש עם המאבחן לבדוק איתו את האפשרות להתאמות נוספות, כמו הקראת טקסטים ושאלון הבחינה בעברית ובאנגלית ובחינות בעל פה,שלפי ממצאי האבחון שהביאה, הילדה אכן זקוקה להן.

 

[miri l]

ובאותו עניין

אני פחות אופטימית... לא כל כך מהר מגיעים האבחונים לתוך בית הספר.וההמלצות לא מבוצעות כל כך מהר וביסודיות. אני אישית מקפידה על כללים אלה, אבל למערכת מאוד קשה להתגייס לעניין... הלוואי ודברייך ייושמו בכל בתי הספר... אמן!

 

[מיכל153]

אנחנו מוזמנים לועדת שילוב בביה"ס

עבור ליאת ב-27 לחודש זה. ליאת בשנה שעברה אובחנה בביה"ס כלקוית למידה גם כן. היא מקבלת שעתיים בשבוע סל שילוב. היא זכאית לתוספת זמן והמלצה על עבודה אישית בכיתה(ללא צורך השתתפות בדיון בכיתה). יש לה בעיה בפיצול קשב ובזכרון החזותי. בינתיים לא קבלה תוספת זמן במבחנים וגם לא עבודה אישית. נראה לי שלפחות מבחינתי עליי לדרוש אתקיום התנאים האלה. מה מטרת ועדת שילוב בד"כ ? לבדוק שאכן מתקיימים התנאים מהאבחון ? מבחינת ביה"ס מה יוצא להם מזה ?

 

[Diana M]

גם ביסודי

אני מסכימה איתך לחלוטין כי הרבה, הרבה יותר קשה בחטיבות הביניים. עם התיכוניים כמעט ואין לי קשר, מלבד ליווי ילדים מאוד מסויימים. כל אשר כתבת מקובל עלי לחלוטין. אבל למדתי עוד דבר, שינוי עמדות אצל מנהל בית ספר קריטי לגבי כל נושא הטיפול בילדים בילדים בעלי הצרכים המיוחדים. אם תרצי בהמשך אספר כיצד אנו משלבים בחטיבות. דיאנה

 

[מיכל153]

האם לנסות להפעיל באופן דחוף את

הפסיכיאטרית של ליאור שבינתיים מכירה את הקשיים של כולם ? הפגישה שלנו איתה רק ב- 8 לדצמבר שזה כבר אח"כ.

 

[ורדדרו]

ועדת שילוב

ועדת שילוב היא ועדה סטטוטורית שמתכנסת בעיקר כדי לקבוע זכאות של ילד לעזרה נוספת, כגון- הוראה מתקנת, טיפול רגשי, ריפוי בעיסוק ועוד. בית הספר חייב לכנס אותה על פי החוקים החדשים ואינו יכול לחלק שעות על פי ראות עיניו.

 

[מיכל153]

האם היא מחליטה על שליחה לועדת

השמה ? אני יודעת שועדת השמה מחליטה על כיתה מקדמת או חינוך מיוחד.

 

[רוניתרונית]

בד"כ ועדת שילוב בתחילת שנה רק

מחליטה האם הילד זכאי לשעות מסל שילוב. רק בחודש מרץ הועדה מתכנסת שוב ומזמינים גם את ההורים ואז יש אפשרות להעלות לועדת השמה. רונית

 

[מיכל153]

קישור הודעה של דיאנה בנושא הועדה

זה גם מוסיף לי מידע. אשמח לעוד - אם יש.

 

[מיכל153]

הסבר נוסף של דיאנה בקישור

 

[החורזת**]

בשנים קודמות, ביה"ס היה מקבל את

סל השילוב ומחליט למי לחלקו וכמה שעות לתת לכל ילד, כאשר באם הוחלט להקצות לילד שעות, היה צורך לידע את ההורים ולהחתימם על טופס הסכמה לקבלת שעות הסיוע. בדרך כלל הצוות המקצועי של ביה"ס היה מתכנס לקראת סוף השנה ועד ה- 31.5 אמור היה להעביר למשרד החינוך את רשימת התלמידים שמצא כנכון להעניק להם שעות מתי"א. השנה, בעקבות שינוי חוק החינוך המיוחד, משרד החינוך הורה לזמן את ההורים לועדת השילוב שתקבע האם הילד זכאי לשעות סיוע, כשההורים יכולים להביא כל חומר המצוי ברשותם שלדעתם מעיד על מצב הילד. ההורים גם זכאים לפנות לועדת ערר במקרה שועדת השילוב הבית ספרית לא אישרה לבנם/בתם שעות שילוב, או שלדעתם השעות שאישרה אינן עונות על בצרכים של הילד. דהיינו ועדות ההשמה המתכנסות עכשיו הן ועדות שתפקידן להחליט על זכאותו של הילד לשעות סיוע. ועדות השילוב שמתכנסות בחדשים ינואר - אפריל (בערך, לפעמים יש חריגות) הן אלו שמחליטות האם להפנות את הילד לדיון בועדת השמה וגם לוועדה זו ההורים צריכים להיות מוזמנים ויש להחתימם על טופס ההפנייה לועדה, דהיינו הם קוראים את כל מה שכתב ביה"ס וזכאים להביע את דעתם על אותו הטופס וכן יש לספק להם העתק של הטופס ואם הילד עבר אבחון פסיכולוגי או דידקטי על ידי הרשות, יש לספק להורים את דו"ח האבחון לפני הועדה. הועדות שתתכנסנה בסוף השנה, תפקידן להחליט על אותם ילדים שיהיו זכאים לשעות מתי"א בשנה"ל הבאה.

 

[Diana M]

ועדת שילוב , הזדמנות מצויינת לפגוש

את כל האנשים הרלוונטים לטיפול בליאת בבית הספר. כפי שכתבו וכפי שהתייחסתי כבר בקישורים שהבאת: תפקידה של ועדת השילוב להחליט האם הילד/ה הם בעלי צרכים מיוחדים ואם הם נמצאים כבעלי צרכים מיוחדים, לקבוע את זכאותם לקבלת משאבים מסל שילוב ילד יכול להיות מוגדר כבעל צרכים מיוחדים רק אם נמצא מסמך קביל המעיד על הלקות שלו (איבחון, הערכה, חוות דעת של גורם מוסמך מתאים על פי הגדרת חוזר המנכל האחרון הנדן בסוגיה) ובמקביל המחנכת מדווחת כי הלקות מונעת ממנו תיפקוד סביר בכתה. רק כאשר מתקיימים שני התנאים, ניתן לקבוע כי מדובר בתלמיד/ה בעל צרכים מיוחדים ואזי לקבוע זכאות לקבלת תמיכה. אותה ועדה עצמה יכולה גם להחליט על הפניה לועדת השמה בשום אופן לא על הפניה לחינוך מיוחד, אם היא מתרשמת כי הצרכים של הילד הם כאלה שלא ניתן לתת להם מענה במסגרת הרגילה. אתם ההורים יכולים להביא כל מסמך רלוונטי וכל אדם שנראה לכם כי תרומתו לדיון חשובה. הדיון בדרך כלל ממוקד, ממצה וקצר. לאחר קיום הדיון תקבלו ההחלטה בכתב הביתה. אתם רשאיים לערער על ההחלטה לועדת ההשמה שמקבלת תפקיד נוסף: ועדת ערר להחלטות ועדת שילוב מוסדית. בהצלחה לליאת. דיאנה

 

[מיכל153]

האבחון נעשה בשנה שעברה בביה"ס

ובינתיים יש לנו את עניין הבדיקה הגנטית. כמובםן שכל שאר הילדים הם בחינוך המיוחד. יש לי כמה שאלות אליהם בוועדה : - האם היא מקבלת מספיק שעות בהתאם לקשיים שלה ? - האם בכך שהיא מקבלת בקבוצה לא פוגע ביכולת העזרה שלהם ? לכל ילד יש קשיים שונים. היא אמורה גם לקבל עזרה בהנדסה. בעצם שאלה של תוכן. מה היא מקבלת בעזרה הזאת ? - האם יכול להיות לה קשר עם היועצת או הפסיכולוגית בביה"ס בעניין הקושי החברתי (החלק הנפשי) ? - אני צריכה להתעקש על הזכויות של תוספת זמן ועבודה אישית. אני לא חושבת שיש להם את היכולת לעזור לה בעניין העבודה האישית. יתכן והיא צריכה כיתה מקדמת. הכיתה המקדמת היא כיתה קטנה ושם אני מאמינה יוכלו לעזור לה יותר בעניין עבודה אישית. כמובן מי שמחליט על כיתה כזו היא ועדת השמה, אך האם בעזרת הועדה הזו אני יכולה להגיע לועדת השמה ? אני עדיין לא בטוחה באיזו מסגרת ליאת צריכה להיות. תודה רבה על ההסברים.

 

[החורזת**]

לגבי מספר שעות הסיוע וקבלתו באופן

קבוצתי או פרטני: סל השעות שביה"ס מקבל הוא מועט ולא עונה על הצרכים של ביה"ס. לא שאני מצדיקה זאת, אבל זה מחייב את ביה"ס ל"חתוך בבשר החי", זאת אומרת שלא כל הילדים שזקוקים, אכן מקבלים, וגם אלה שמקבלים, לא מקבלים את המקסימום שזקוקים, לא מבחינת השעות ולא מבחינת תחומי הסיוע. אחת הדרכים לאפשר יותר סיוע, זה עבודה בקבוצות קטנות. כך "מאחדים את השעות" להן זכאי כל ילד בנפרד, והילד מקבל את הסיוע יותר פעמים בשבוע. אני לא יודעת מהן האפשרויות שלך, אבל הייתי מציעה לך לברר בוועדה מה היא תקבל בבי"ס ובאיזה מקצועות ולתת השלמה למקצועות אחרים בבית. ובקשר לחינוך מיוחד: ועדת שילוב אכן יכולה להפנות לועדת השמה. מאידך שנת הלימודים החלה, רוב המסגרות הטובות כבר מלאות וגם לא טוב (פרט למקרים חריגים) לילד לעבור היום, עד שהסתגל לכיתה ולמורה הנוכחיים. חסרים לי פרטים על הגיל של בתך ובאיזו כיתה לומדת? כמה שנים כבר קיבלה סיוע? ומה היו ממצאי האבחון לגבי הפונציאל השכלי שלה? אבל כיתה מקדמת זו כיתה לילדים בעלי פוטנציאל שכלי גבולי ומטה עד פיגור קל-בינוני, בעוד שכיתה ללקויי למידה אמורה להיות לילדים עם פוטנציאל שכלי תקין שמתקשים ברכישת מיומנויות הלמידה הבסיסיות ומפגרים בחומר הלימוד בפער של לפחות שנתיים. אז אולי בכיתה קטנה היא תיזכה להתייחסות פרטנית, אבל היא תיזכה גם לסטיגמה של חינוך מיוחד (ואני מדברת על הסטיגמה שיש לרוב לכיתות קטנות בבי"ס רגיל) וסביר שתהיה בקבוצה עם ילדים בעלי יכולת נמוכה משלה. כאמור חסרים פרטים על ביתך, אבל אני הייתי ממליצה שתמשיך ללמוד במסגרת הנוכחית, עם מקסימום העזרה האפשרית מביה"ס ומצידכם ולראות מה יקרה איתה ובהתאם לכך לגבש החלטות לגבי סוג המסגרת לקראת סוף שנת הלימודים הנוכחית, או אפילו עם העלייה בכיתות.

 

[מיכל153]

ליאת בת 13 וחצי בכיתה ח'

היי האבחון נעשה בכיתה ז' במסגרת ביה"ס. אחיה הגדול בין ה-15 היה בכיתה מקדמת בביה"ס רגיל. יתכן שקראו לזה כיתה ללקויי למידה, כי הוא לא עם פיגור שכלי. יש לו הפרעת קשב וריכוז, דיסגרפיה ודיסקלקוליה. בלי קשר לזה יש לו קושי בתקשורת אבל לא אוטיזם ובטח לא פיגור שכלי. זוהי השנה הראשונה שבה היא מקבלת סיוע. לפני האבחון של שנה שעברה היא היתה כמו כולם. יש דברים שהתקשתה בהם, אך רק בשנה שעברה אובחנה כלקוית למידה. על הפוטנציאל השכלי אכתוב מחר, אבל בטח לא פיגור שכלי.

 

[החורזת**]

לפי הנתונים שמסרת עכשיו, אז בטח

שלא הייתי שוקלת להעבירה, ובטח לא באמצע השנה. זהו גיל שמאוד מאוד רגיש לתנודות חברתיות. חוץ מזה בעוד שנה היא עוברת לחטיבה עליונה, שם ממילא אין שעות שילוב, מקסימום יש הקבצות ומסלולי לימוד לפי רמות, כך שהעברה היום תגרום לכך שהיא תטולטל פעמיים (היום ובסוף חטיבת הביניים. לימודים זה חשוב, אבל אני אישית מעדיפה ילד מאושר על פני ילד שמתפקד טוב יותר בכיתה קטנה, אך מרגיש תלוש. חוץ מזה היא בגיל שכבר צריך לשאול אותה מה היא רוצה ולהתחשב בכך. האם היא רוצה לעבור למסגרת לימודית יותר קלה (שיתכן שתחייב גם מעבר לבי"ס אחר) או לתפקד פחות טוב בלימודים ולהישאר עם החברות. ובקשר להתאמות שניתנו לה באבחון: לגבי תוספת זמן זו התאמה שבי"ס מחוייב לתת לה והיא כתובה בחוזר מנכ"ל ועליך לעמוד על כך. בועדת השילוב אמור לשבת גם הצוות הבינ-מקצועי של ביה"ס, דהיינו יועצת, פסיכולוגית, מחנכת ואולי גם המנהלת. העלי את הנושא ודרשי מהם לספק מענה כיצד הם מתכוונים לתת לה. דרך אגב התאמה זו היא התאמה מאוד נפוצה ואני בטוחה שהיא לא היחידה משכבתה שמומלצת לתוספת זמן. ברבים מבתי הספר מקבצים את כל תלמידי השיכבה שלהם המלצה זו ונוספות ובוחנים אותם יחד (ולא בכיתת האם שלהם). לגבי ההמלצה לתוכנית עבודה אישית, זה בעייתי. אני יודעת שהרבה פעמים פסיכולוגים נוטים להמליץ אותה, אבל זו המלצה "בלי בשר". כי היא לא מעוגנת בחוזר מנכ"ל, המורה יכול לטעון שאין לו הכשרה בחינוך מיוחד ואינו מסוגל להכין תוכנית מיוחדת וכו'. מה גם שבכיתה ח' מורים רבים מלמדים את הכיתה ואין אפשרות שכל אחד יכין לה תוכנית אישית. אבל את יכולה לבקש פגישה עם הצוות החינוכי בביה"ס ולדון איך בכל זאת מקלים עליה ומאיזה מקצועות ניתן לפטור אותה (למשל פטור משפה זרה נוספת, או שלא צריכה להשלים חומר בשיעורים בהם יוצאת לתגבור). בנוסף, הייתי מבקשת פגישה עם הפסיכולוג שאבחן אותה (ורצוי עוד לפני הוועדה) ומבררת האם מצבה אינו מצדיק מתן התאמות נוספות כמו הקראת שאלון הבחינה (בעברית ו/או אנגלית), התעלמות משגיאות כתיב, שימוש במילונית באנגלית ובחינות בעל פה, שעשויות להקל עליה.

 

[מיכל153]

ליאת עברה אבחון כישורי למידה

ההמלצות הן : בהוראה מתקנת א. פיתוח תהליכי קריאה יעילים תוך מתן דגש לפענוח פונולוגי ופיתוח קריאה פעילה. ב. אסטרטגיות בפיתוח הבעה בכתב. ג. הקניית אסטרטגיות עבודה אפקטיביות כגון : איתור הרעיונות המרכזים, עבודה לפי קטגוריות, תרשימי זרימה, עיבוד תכנים לפי נושאים. ד. פיתוח והעשרה בשפה האנגלית ברמת אוצר המילים, קריאה מדויקת ומשמעותית והבעה בכתב. התאמת דרכי הבחנות א. תוספת זמן בכל המקצועות ב. התעלמות משגיאות כתיב בעברית ובאנגלית ג. באנגלית : שימוש במילונית אלקטרונית

 

[מיכל153]

והסיכום לפני ההמלצות הוא :

הנערה בעלת יכולת קוגניטיבית טובה, אשר משקיעה אנרגיות רבות בלימודים. ליאת מתבטאת בשפה פשוטה ומתנסחת בשיחה ספונטאנית. אולם, כאשר עליה לעבד מידע שפתי עולה קושי קל בתהליכי הקלט, העיבוד והפלט. התפקודים החזותיים מרחביים מעולים. יחד עם זאת עלה קושי בתהליכי הזכרון החזותי-מרחבי. עיקר קשייה מתבטאים בתפקודי הזכרון המילולי לטווח קצר, בעיקר כאשר עליה להתייחס למידע רב-מלל. ליאת מתקשה לעקוב ולעבד מידע דרך הערוץ השמיעתי בלבדלמרות שהיא משקיעה בכך אנרגיות רבות. תהליכי הקריאה והכתיבה אינם אוטומטים ולכן תהליכי העיבוד איטיים. לנערה חסרות אסטרטגיות התמודדות יעילות. כתוצאה מכך היא מתקשה להפיק מידע משמעותי. הקריאה הטכנית ברמת הכיתה אינה מדויקת. כתוצאה מכך הבנת הנקרא אינה מלאה וההבעה בכתב לקונית. תהליך הפקת המידע באנגלית ברמת כיתה ה'-ו' טובה. אולם גם כאן בלט הקושי להגיע למסרים של הטקסט באופן מדויק ומלא. שגיאות הכתיב בשפה זו נובעות מחולשה בערוץ הזכרון החזותי.

 

[מיכל153]

תוספת מהאבחון :

זכרון שפתי : ליאת מאוד מתקשה לשמור בזכרון לטווח קצר משפטים שלמים ולחזור עליהם במדויק. הישגיה נמוכים באופן משמעותי מבני גילה. באבחון נמצא שתהליכי הקליטה איטיים. ממצא זה מסביר את דברי המחנכת שליאת יושבת בשקט בכיתה ולא משתתפת. כמו כן טוענת ליאת שהיא מתקשה לעקוב אחר הנאמר בכיתה. לדבריה המורים מדברים מהר והיא לא מספיקה לעקוב אחריהם. תפקיד זכרון פעיל : באבחון נבדקו תפקודי הזכרון הפעיל. בתפקודי הזכרון הפעיל נמצא קושי קל. ליאת מתקשה לפצל קשב ולעבוד עם שני מקורות מידע בו זמנית כאשר יש עומס של יותר משני משפטים. במבחן זכרון פעיל היא התבקשה להשלים משפטים עם מילים חסרות ולחזור על המילים. הישגיה היו בתחום הנמוך של הנורמה. נמצא שתהליכי הקליטה והעיבוד איטיים.