אנטיביוטיקה

[chuchi46]

אנטיביוטיקה

מי ראה עכשיו את התוכנית? מה אתם חושבים על נושא האנטיביוטיקה? אתם משתמשים בזה? אם כן, כמה פעמים בכמה זמן בערך? הנושא הזה באמת שחשוב, ובפורום הזה אמורות להיות תשובות מעניינות...

 

[danny girl]

אני ראיתי

לא לוקחת אנטיביוטיקה. למה להכניס רעל לגוף?? אבל האמא הפולניה שלי מנסה כל הזמן לדחוף לי כדורים.. דלקת גרון- כדור, דלקת אזניים-כדור כאב ראש- כדור. כל הזמן! כשהיא לא רואה, אני זורקת אותם..

 

[chuchi46]

*.*

אני לא לוקחת אנטיביוטיקה... לקחתי אולי פעם או שתיים בחיים (כשהייתי בת פחות מ-10), בכלל- המשפחה שלי דיי נגד זה, אבל לעמוד מול ההורים? קבלי ח"ח.

 

[PrayingFuckingMantis]

אם זה מגיע למצב של אנטיביוטיקה..

.. זה לא צחוק וזה יכול להציל חיים.. אני בלי לחשוב פעמיים.. לא יודע אני בעד ההורים במצב הזה..

 

[EdisonGirl]

אז לא ראית ת'תוכנית

 

[SuddenlyPsychotic]

התוכנית מדברת על מצב מופרז

לא על כמות מבוקרת בזמן מחלה אנטיביוטיקה בהחלט מצילה חיים זו עובדה ושום תוכנית טלויזיה לא יכולה להתווכח עם זה והיא גם לא מנסה היא רק מראה את הצדדים השליליים של זה

 

[EdisonGirl]

נכון, אמרתי שלא?

אבל כמה פעמים אדם מגיע למצב בריאותי שדורש ביקור בבית-חולים? מגוחך לקחת אנטיביוטיקה על כל כאב ראש\דלקת\וואטאבר.. מטרת התוכנית היא להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי, והשם שלה "אנטי אנטיביוטיקה" בהחלט נועד לשרת את המטרה.. מסכימה איתך בקטע הזה. מובן שהתוכנית לא מציגה אנטי מוחלט לאנטיביוטיקה, אבל מה שהיא מציגה בהחלט ראוי להתייחסות רצינית. אפילו שינוי התרבות מהיסוד בקטע הזה..

 

[SuddenlyPsychotic]

הוא אמר שזה יכול להציל חיים

אין שום קשר לתוכנית

 

[EdisonGirl]

אבל אף אחד לא ניסה להגיד >

שבמקרים של הצלת חיים צריך להימנע מאנטיביוטיקה

מטרת התוכנית היא לשדל אותנו להימנע מלקחת אנטיביוטיקה על כל בעיה קטנה. דבר שמאוד נפוץ בארצנו הקטנטונת, ומאוד מסוכן! כדי שהאנטיביוטיקה תוכל להציל חיים כשמדובר בהצלת חיים, צריכים לתת אותה רק כשמדובר בהצלת חיים, ולא על כל שטות! והורים אכן נותנים הרבה פעמים אנטיביוטיקה לילדים שלהם על כל שטות, ולכן אמרתי לו שהוא לא ראה ת'תוכנית, כי אז הוא לא היה מסכים עם עמדת ההורים, או לפחות זה מה שאמור היה לקרות..

 

[SuddenlyPsychotic]

רק שאלה קטנה

היתה לי דלקת בחניכיים, לא יכלתי לאכול כמעט כלום, אבל זה לא היה סכנת מוות או משהו כזה הייתי צריך לקחת אנטיביוטיקה, או לא ?

 

[EdisonGirl]

LOOK,

אני מאמינה שזה היה בלתי נסבל, כשהאנטיביוטיקה בעצם יכולה והצליחה לפתור את'זה בקלות, ולכן אם אומר לך שזה היה מיותר, אתה עלול לחלוק עליי תוך השפעת הסבל (היחסי) שחווית על שיקול דעתך. אז אענה לך באופן כללי ולא על המקרה הספציפי הזה, למרות שאם הייתי מספיק רשעית, הייתי פשוט מפנה אותך לזה.

אני רואה במחלה אותות חיצוניים לדברים שמתרחשים בתוך הגוף שלנו. המחלה היא הרי הסימפטומים המצביעים על בעיה פנימית יותר, פיזית או נפשית, שהגוף מודיע לנו שיש, כדי לנטפל בה. אם אתה נתקל בבעיה גופנית שיש לך, לדעתי אתה צריך לבדוק שני דברים: 1. עד כמה המערך הגופני שלך מאוזן. 2. העיקרי לדעתי- עד כמה המערך הנפשי שלך מאוזן. הרבה בעיות נגרמות ממניעים נפשיים. כשאתה לחוץ, מדוכא, חרד וכד' אתה יוצר במו ידיך מחלות. הן פיזיות והן נפשיות. אז במקומך, אם הייתה לי דלקת חניכיים, הייתי בודקת אם קרה משהו לאושר שלי, אם אני עצבנית או לחוצה באופן יוצא דופן לאחרונה, וכו'. ופיזית? לוקחת ויטמין C, שידוע כזה שמסלק זיהומים מהגוף. כשיש לו משהו לטפל בו (וכן בעקבות חשיפה לזיהום אוויר)- הוא מתחסל בכמויות, ולכן מוטב לקחת למען הסר ספק. וכדי להרגיע את עצמי מהכאב, אני עושה משהו שפסיכולוגית מרגיע אותי. פשוט מאוד. כשאתה רגוע- פחות כואב לך, פחות מפריע לך.. ולגוף יש זמן והזדמנות לטפל בבעיה.. בבעיה האמיתית.

 

[SuddenlyPsychotic]

את מדברת סתם

את בכלל לא יודעת את המצב הבריאותי שלי ואת מסיקה דברים סתם אני לא אוהב כשעושים את זה שן הבינה שלי לא צומחת נכון, בין השאר כי אין לי מקום אליה בלסת, ובגלל זה נהיתה דלקת (אין לי כוח לפרט) אין שום קשר לכמה אני מצחצח שיניים, או לכמות הויטמין C בגוף גם אין שום קשר לבעיות רגשיות, או ללחץ או לעצב, כל התגובה שלך בכלל לא רלוונטית היה לי את זה בפעם הראשונה בערך שבוע לפני שהלכתי לרופא, עד אז הדלקת היתה כל כך גדולה, שהייתי חייב מיד לקחת אנטיביוטיקה, ולקחתי 3 כדורים מוקסיפן פורטה ביום אני מבטיח לך שזה לא היה עובר בלי אנטיביוטיקה, אלא רק היה מחמיר וגורם לבעיות אחרות אז אם את ממליצה לי לא לקחת אנטיביוטיקה - את גזרת עלי לאכול דייסות במשך כמה שבועות עם כאבים נוראיים - עד שאני אחלה בדלקת גרון (שהיתה לי באחת מהפעמים כי באמת חיכיתי יותר מדי זמן)/דלקת ריאות או משהו אחר בסגנון - ואגיע לבית חולים - ואז שם יתנו לי אנטיביוטיקה באמת דלקות ובריאות זה לא משחק לוקחים אנטיביוטיקה כשצריך, וכשצריך זה לא בהכרח במצב של מוות דבר קטן מוביל לדבר גדול.. לא משחקים עם זה

 

[EdisonGirl]

לא כ"כ הבנת את דבריי.. ../images/Emo4.gif

ראשית, מובן שאני לא יודעת דבר על דלקת החניכיים שלקית בה, ועל הגורמים לה. זאת הסיבה שלא התייחסתי לזה ספציפית, כי לא היה הוגן מצידי להגיד לך שלא היה נכון כאן לקחת אנטיביוטיקה כשאני כלל לא מכירה את המצב שאתה נמצא בו. ידעתי שכל מה שאומר בנושא עלול להיתקל בהתנגדות מצידך, ולכן נמנעתי מכך. הקישור שהפנתי אותך אליו היה מתוך בדיחוּת הדעת ולא באמת חשבתי שזו הבעיה.. התייחסתי, אם כך, לטיפול בבעיות בסדר גודל כזה באמצעות אנטיביוטיקה באופן כללי. בקשר לויטמין C ולבעיות רגשיות- אני לא חיברתי ביניהם. התכוונתי שהויטמין יכול לעזור בריפוי הבעיה הגופנית, אבל אם כבר אנחנו עוסקים בזה. בעיות רגשיות בהחלט יכולות להעיד על חוסר ויטמין C. חוסר ויטמין C גורם לבעיות גופניות, וכך- אם אתה לוקח ויטמין C בעקבות בעיות רגשיות, יטופלו גם הבעיות הגופניות על הדרך..

אני מציעה לך לקרוא את דבריי שוב, והפעם להתייחס אליהם בכלליות, בלי לשייך אותם לדלקת החניכיים שלקית בה. הדרכים שהצעתי בהודעתי אמורים למנוע מצב של הידרדרות מחלה, וכך להסיר מתוקף את לקיחת האנטיביוטיקה למניעת החמרה. משום מה, לאנשים קל להזניח את הגוף והנפש שלהם ולקחת אנטיביוטיקה אם משהו רע קורה, מאשר לדאוג לו ובכך להוריד את הסיכויים שמשהו כזה יקרה. ואגב, מה רע בדייסה?

 

[SuddenlyPsychotic]

כשזה דייסה כל היום זה לא כיף..

תאמיני לי.. אני מורעב, כי אני לא באמת אוכל דייסה כל הזמן.. אז אני בקושי אוכל, וזו הנאתי הגדולה ביותר המ לא כל מחלה היא בגלל גורמים נפשיים אז יש מקרים כאלו - בסדר מה שכתבת אבל לא מתיחס אלי הוא מתיחס לדברים מאוד ספציפיים.. אז למה זה תגובה למה שאמרתי בכלל ?

 

[EdisonGirl]

כי >

שאלת אותי אם לקחת אנטיביוטיקה על משהו שאין בו סכנת מוות, אז עניתי לך מה אני עושה במקרים שאין בהם סכנת מוות.. אה, וגם אני משערת שלא כל המחלות נגרמות כתוצאה ממניעים נפשיים, גם אם הן קשורות לנפש באיזושהי דרך (אני מאמינה שיש קשר חזק ודו-סטרי בין גוף לנפש). אוכל זו ההנאה הגדולה ביותר שלך?! נו, זה מסביר הכל..

סתם! צוחקת! באמת!

 

[SuddenlyPsychotic]

תגובה

רוב המחלות שדורשות טיפול אנטיביוטי מתחילות כמשהו קטן ומתפתחות למשהו גדול, וגורמות לגוף להחלש, ואז כתוצאה מזה מחלות אחרות משתלטות למשל כשהיתה לי הדלקת בחניכיים, נהיתה לי דלקת גרון (או שאולי זה היה ההפך, לא ממש משנה) אם לא תקחי בהתחלה - תגרמי נזק גדול יותר בהמשך כשזה באמת יהיה סכנת חיים כמו שאמרתי לא משחקים עם זה בריאות נפשית לא פותרת הכל, וגם לא קרוב לזה אפילו בסופו של דבר - הגיל הממוצע עלה עם התפתחות הרפואה והטכנולוגיה.. תגידי כמה שאת רוצה את כל הדברים האלו שנשמעים כאילו הם באו מאיזה גורו במזרח - אני עדיין לא חושב שאת יכולה להתאמץ ממש חזק ולרצות ממש חזק - ולהעלים איידס או סרטן (סתם דוגמה, לא קשור לאנטיביוטיקה)

 

[EdisonGirl]

אתה רק מחזק את מה שאני אומרת.. ../images/Emo13.gif

"רוב המחלות שדורשות טיפול אנטיביוטי מתחילות כמשהו קטן ומתפתחות למשהו גדול"- זו בדיוק הנקודה! כשהן כבר במצב חמור, מובן שרק טיפול אנטיביוטי יועיל, אבל הן כלל לא היו מלכתחילה אמורים להגיע למצב כזה אם היית מטפל בגופך ובנפשך כיאות. אני לא אומרת, כמובן, שמי שמאוזן מבחינה גופנית ונפשית לא חולה לעולם, אבל זה קורה בהחלט בתדירות נמוכה יותר, ובד"כ גם בחומרה נמוכה יותר... אני מדברת על הקפדה על כך שלא יהיה לך מחסור במצרך גופני חיוני, ועל הקפדה על מצב נפשי מאוזן- לא קיצוני מדי לשום כיוון. זה לא משהו מנותק מהמציאות וזה לא "גורואי".. זה משהו שאנשי רפואה תומכים בו ומטיפים עליו.

 

[SuddenlyPsychotic]

אני מדוכא, ובריא מאוד יחסית

הבעיות שהיו לי שהיו צריכות אנטיביוטיקה היו מסיבות שכבר הצגתי - שהן גנטיות ולא קשורות למצב הנפשי או הבריאותי שלי אבל פרט לזה, אני בנאדם די בריא.. ואני ממש לא בנאדם שמח, אני חושב שאנשים יעידו עלי.. אני מאמין שדיכאון יכול לגרום למחלות כלשהן - אבל אני ממש לא מאמין בצורה המוגזמת שהצגת את זה, אני מדבר על מצבים קיצוניים, ולא סתם קצת עצב. עניין של אמונה באמת, כי אין אף הוכחה לזה..

 

[EdisonGirl]

א. אכן עניין של אמונה.

עד שיהיו לנו מספיק עדויות מדעיות וממצאים ניסויים ליצירת תיאוריה מדעית מוכחת. ב. תראה, נפש משפיעה על הגוף, והגוף משפיע על הנפש. כך אני מאמינה. מובן שזה לא אומר שאם אתה קצת עצוב, מיד יתפתחו אצלך מחלות- וגם לא אמרתי את'זה! אבל כשאתה חולה, אתה עלול לחוש בירידה במצב הרוח. משהו שבמצב רגיל לא יעציב אותך במיוחד, יגרום לתגובה קצת יותר חזקה אם אתה חולה.. ג. אנחנו מערבבים יותר מידי פרמטרים. יש ים דברים שמשפיעים על המצב הבריאותי והנפשי. אין רק גוף ונפש במצב נתון. יש גם סביבה, נתונים ביולוגיים מולדים, תרבות, סביבה גיאוגרפית.. לא חסר. זאת הסיבה, כנראה, שלא קל לקבל על זה הוכחות מדעיות חד- משמעיות, וגם לא לנבא, אבל לדעתי, דאגה לאיזון הגוף והנפש הם הדרך הטובה ביותר שאנחנו יכולים לנקוט בה. והיא אכן מועילה.

 

[SuddenlyPsychotic]

לגבי ב'

אם אני חולה, אני עצבני, כואב לי, חסר סבלנות, לא מרגיש טוב - ולכן טבעית אני ארגיש פחות טוב נפשית, ויעציבו אותי דברים בקלות הקשר הוא חיצוני לטעמי ולא פנימי ברמה שאני לא רואה ומרגיש אבל זו רק אמונתי שלא נדבר על זה שאני לא מאמין בקיום של נפש (בצורה שאנשים מתיחסים אל זה לפחות), אבל זה כבר לא לכאן